מחשבות על מורה ותלמידה

מלכתחילה היה ברור שאדם ורטה אינו איזה "נזק" שצריך להרחיק ממערכת החינוך. גם המורה ישראל שירן לא היה "נזק", ובכל זאת, במחנה השמאל, המחויב כל כך לחופש הביטוי, שתקו כשפוטר ב-2000 לאחר שגינה את רצח רבין אבל התנגד ללמד את מורשתו הפוליטית. חבל שהם תומכים בזכותו של מורה לבטא את עמדותיו הפוליטיות רק כאשר אלה זהות לשלהם.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אשכנזים לא יעשו שלום בכל מחיר / מאיר עמור

אשר למערכת החינוך: נו, בשני המקרים היא נתגלתה כמבוהלת וצדקנית, שקופצת על מורים ועושה להם זובור כשהם חורגים ממה שנחשב ל"שיח הלאומי". זה לא אומר שלא צריך לבחון את התנהלותו של ורטה. ואני מצביעה על התנהלותו ולא על התנהלותה של התלמידה ספיר סבח, מפני שלא יכולה להיות כאן סימטריה. ספיר היא תלמידה. היא אסרטיבית ומלאת להט, ואולי תהיה פעילה פוליטית. אני מקווה שהאג'נדה שלה לא תכלול שנאת ערבים ושנאה בכלל, אבל כל השאר לגיטימי בהחלט. בית הספר הוא המקום שבו היא צריכה להרגיש בטוחה לבטא את דעתה בלי שהמורה ילעג לה.

ורטה, מנגד, הוא המבוגר האחראי שתפקידו לשרת את התפתחותם החברתית והאינטלקטואלית של תלמידיו, ולא את האידיאולוגיה הפוליטית שלו, תהא זו נאורה ככל שתהא. למי שטוענים נגד "סתימת פיות" ובעד "חופש הביטוי של המורה" אני רוצה לומר: התבלבלתם. התלמידים הם החשובים כאן, ולא חופש הביטוי של המורה. אמירה נחרצת כמו "צה"ל הוא לא הצבא הכי מוסרי בעולם" היא לא חכמה, מפני שהיא נועלת את הדיון במקום לפתוח אותו (כך גם, אגב, מה שאמר מנהל רשת "אורט", שצה"ל הוא "פרה קדושה").

ורטה הוא מורה דעתן, שיש לו משנה פוליטית סדורה ותשובות פסקניות. אבל תשובות אינן מנוע חקירה, שאלות - כן. האם צה"ל הוא צבא מוסרי? האם צבא, מעצם טבעו, יכול להיות מוסרי? האם הוא צריך להיות מוסרי? התשובה עשויה להתמהמה. אולי היא תתבהר לתלמידים רק כאשר ישרתו בצבא, או שנים לאחר מכן, או לעולם לא. וזה בסדר, מפני ששאלה פתוחה שומרת את התודעה ערנית ודרוכה. כך גם לגבי ההתבטאות של ורטה ש"המוסלמים אינם יותר משוגעים מהיהודים".

כל עוד הוא מדבר אל תלמידיו בסימני קריאה ולא בסימני שאלה, הוא מקדש את עמדותיו שלו ולא את החקירה העצמית שלהם. אילו נהג אחרת, אולי היה מצליח לשוחח עם ספיר סבח בשקט; אולי היה מגלה שהיא איננה פּלקט של בחורה ימנית שצריך לבוז לה או "לתקן אותה", אלא נערה צעירה, להוטה, חכמה ואכפתניקית, דעתנית לא פחות ממנו, שאפשר לצאת איתה למסע אל תוך הנפש האנושית.

בסיפור היצרי הזה אין רשעים וצדיקים. מי שתקפו את ספיר סבח בגסות והפכו את אדם ורטה לקדוש מעונה, הציבו את השניים בתפקידים שווי-אחריות זה מול זו - והם לא. שנית, הם לא איפשרו ליצור מרחב לשיח קשוב ולשינוי, לא אצלה ולא אצלו. הם כלאו כל אחד מהם בדמות שהם מייעדים לו בהצגה שהם עצמם להוטים לביים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il