גיבורי תרבות על הסכין
החוכמה בספרים על גיבורי תרבות היא לא לאתר את הגיבור - אלא למצוא את הדרך כיצד לספר עליו. העורכת והסופרת רחלה זנדבק על חמישה ספרים הרואים במיוחד: מעלי מוהר כותב את אריק איינשטיין ועד לקומיקס האמריקני
השאלה שאי אפשר לענות עליה, או שמא אפשר לענות עליה, אבל לכל אחד תהיה תשובה משלו, היא מיהו גיבור תרבות. כשתמי שם-טוב ואני הגינו את הסדרה "חלוצים של תרבות" שעוסקת בנושא, ידענו שאין סיכוי (וגם אין סיבה) שנענה תשובה אחת לשאלה הזאת.
- יונתן פיין על התגברות והתבגרות
- מיכל חזון: סיפור על אהבה ואוכל
- אריאל בר שב אל ספר הספרים
רצינו להאיר משהו מהעשייה המדהימה שנעשתה באזורנו במאה ויותר השנים האחרונות. רצינו להדהד את התשוקה האדירה שהיתה כאן תמיד, ליצור אמנות, במקביל לתשוקת ההגנה על חומה ומגדל. רצינו שהילד הקורא ירגיש את החוויה הנפלאה שתרבות יכולה לייצר.
אורי, גיבור הספר "קונצרט בחולות" הולך עם סבתא שלו ברחובות תל אביב הקטנה. הספר מתחיל בבדידות, בקושי להבין ולייצר דיאלוג, ומסתיים בחוויה קולקטיבית. לחוויה הקולקטיבית, חוויה שאני זוכרת היטב את סבתי הייקית מספרת לי עליה, אחראי במקרה הזה גיבור תרבות אחד, ברוניסלב הוברמן הגדול, מקימה של התזמורת הפילהרמונית.
ואולי זו אחת ההגדרות של גיבור תרבות: הוא דולק בשבילנו, כמו מדורה קטנה או גדולה, שלאורה מתחמם השבט כולו. ולרגע השבט הזה מתכנס יחד בשביל להקשיב, לקרוא, להתבונן ולחשוב.
"פגישה ראשונה עם גדולי האמנים בעולם", מאת מייק ונציה
לא במקרה אני פותחת בביוגרפיות לילדים. את הסדרה הנפלאה הזאת הוציאה העורכת שרי גוטמן בהוצאת כנרת זמורה-ביתן החל מסוף שנות ה-90, והיא עדיין בולטת במקסימותה. ביוגרפיות לילדים נכתבות כל הזמן, רבות מהן עוסקות בדמויות של מנהיגים וממציאים - אנשים שבאמת שינו את העולם - אבל מייק ונציה החליט שזה לא סביר שאין לו שום ספר שיציג לילדיו את האמנים החשובים.
אז הוא הלך וכתב את הסדרה הזאת, ומלכתחילה החליט שאין כאן קדושה גדולה, אין צורך לשמור על חגיגיות, ועדיף שהספרים יהיו נגישים, מעניינים ומעוררי סקרנות.
כך, מעבר לסיפור החיים שסיפר ונציה בראשי פרקים וליצירות החשובות שהביא לצד הסיפור, יצר קוביות קומיקס קטנות ובהן המחשה ךרגעים משמעתיים בחיי האמן, בלי הוד והדר ועם תשעה קבין של הומור. מי ידע שלקרוא על ברויגל, שאגאל, ואן-גוך ומונה יכול להיות כיף כזה גדול.
"אריק איינשטיין - זו אותה האהבה - ביוגרפיה בראשי פרקים", מאת עלי מוהר
החוכמה בספרים על גיבורי תרבות היא לא למצוא את הגיבור, כי יש הרבה, אלא למצוא את הדרך לספר עליו. הרבה לפני מותו של אריק איינשטיין (והיסטריית האבל הלאומי) וקצת לפני מותו של עלי מוהר, הלך האחרון אצל הראשון ודיבר איתו. והם דיברו ודיברו עשרות שעות.
את השיחות הללו ערך מוהר למאה סיפורים קצרים, שמהווים את ה"ביוגרפיה בראשי פרקים" - ספר שמשקף היטב את האישיות המרנינה של שני השותפים לו, שהצניעות וההומור נר לרגליהם. תוך כדי קריאה ושקיעה בסיפורים מסיפורים שונים על תחנות חייו של איינשטיין, כמעט אפשר לשכוח שהראשון היה זמר ענק והשני אחד הפזמונאים המופלאים שצמחו כאן.
"על דעת עצמו", מאת נורית גרץ
"'אתה עמוס קינן, לא?'
פניו אורות. 'את מכירה אותי? מאיפה?'
'כולם מכירים אותך. פעם הייתי קוראת קבועה שלך. מה קרה?'
ומול האישה הזרה הזאת, שזיהתה אותו, הוא מוכן להתוודות: 'איבדתי את הדרך הביתה'".
כך כותבת נורית גרץ על בעלה עמוס קינן בתחילת הפרק הראשון של "על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן", ביוגרפיה מיוחדת במינה שהרבה נכתב עליה, אבל אי אפשר לכתוב על ספרים בנושא גיבורי תרבות בלי להזכיר אותה. דוגמה ומופת, הספר הזה, דווקא בגלל הקרבה האינטימית כל כך של הכותבת אל מושא כתיבתה, ובגלל הצירוף המדהים ממש של הזדהות והתבוננות מהצד - דואליות שנדמה שגרץ מצליחה לקיים לאורך הספר כולו בתבונה אנושית בלתי רגילה. קינן הוא בדיוק מאותם אנשים שמעוררים את השאלה מיהו גיבור תרבות. התשובה של גרץ היא ניצחת.
"ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי", מאת מייקל שייבון
אומנם אני מותחת מעט את ההגדרה "ספרים על גיבורי תרבות" אבל זהו רומן כל כך נפלא שעל הדרך גם עשה שירות כל כך חשוב לקבוצה של גיבורי תרבות, שמותר קצת למתוח. ספרו של מייקל שייבון מספר על שני בני דודים יהודים, אחד מהגר צ'כי ואחד יליד ברוקלין, שיחד הופכים לצמד יוצרי קומיקס מצליחים ביותר.
שייבון לא מספר כאן מתחילתו ועד סופו סיפור חיים מסוים של גיבור תרבות מסוים, כי אם לוקח פרטים שונים מחייהם של כמה וכמה מאמני הקומיקס החשובים של "תור הזהב" הקומיקסאי האמריקני, בעידן שבו הומצאו כל גיבורי העל הגדולים. זהו רומן עב יריעה, עמוק ומורכב, סוחף ומותח, על אלה, שבהיותם אנשי התרבות הפופולרית, אף פעם לא קיבלו את הכבוד המגיע להם. בשרטוטו המדויק של שייבון, ג'ק קרבי, ג'ו סיימון, ג'ו שוסטר, סיימון לי ועוד רבים ומוכשרים, הופכים לגיבורים שהיו.
"אני לא גנב", מאת תמי שם-טוב
זהו ספרה של שותפתי לכתיבת הסדרה אבל ללא היסוס אני ממליצה עליו.
הגיבור הוא יאנוש קורצ'אק, שבהכרח יעורר את השאלה האם הוא אכן עונה להגדרה של "גיבור תרבות". תשובתה החד משמעית של תמי שם-טוב היא: כן. לא בגלל המעשה האחרון וההרואי להדהים שלו, אלא בגלל כל מה שעשה לפני.
קורצ'אק הוא אחד המהפכנים הגדולים בתחום החינוך. הוא כתב עשרות ספרים בנושא, גם ספרים לילדים וגם ספרים למחנכיהם. הגיבור בספר הזה הוא לא קורצ'אק אלא יאנק, ילד יתום, שמגיע אל בית היתומים של קורצ'אק מותש מקרבות החיים, ומגלה שם שהוא אדם שלם ובעל יכולות.
קורצ'אק בגרסתה של שם-טוב הוא בראש ובראשונה אדם בשר ודם, חי, נושם, מתלבט וגם טועה, אבל הוא גם אדם משכמו ומעלה, בעל חזון ואומץ, כזה שמאיר באור גדול את סביבתו האפלה. גיבור תרבות, ללא ספק.
רחלה זנדבנק היא מחברת הספר "קונצרט בחולות" אותו כתבה עם תמי שם-טוב, שראה אור לאחרונה בהוצאת "כתר".
לפנייה לכתב/ת 
