פנים אל מול פנים: צוללים עם כרישים
מנטות יפהפיות במלדיביים, לוויתנים משתעשעים ועקרבובנים לוחמניים ואפילו כרישים בים הקפוא: 10 מפגשים בינאישיים בלתי נשכחים עם שוכני המעמיקים
תצפית מרחוק בבעלי חיים זה עניין מרתק, אבל חובבי טבע אמיתיים יעדיפו תמיד מפגש קרוב, פנים אל פנים, עם בעלי החיים. צולל שיוצא מעט מגבולות אתרי הצלילה באילת, או בים התיכון אל הכחול הגדול, מגדיל את סיכוייו למפגשים מפתיעים ומרתקים מתחת למים.
עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:
עולם חדש מופלא
הרי הסימיאן: לוח השחמט של אלוהים
כמדריך טיולי צלילה בארץ ובעולם, זכיתי ללא מעט מפגשים כאלה. הנה הנה עשרה מהמפגשים הכי מרגשים שזכיתי לחוות (בתקווה שהמפגשים הבאים אורבים מעבר לפינה).
1. כריש שש-זים בבריטיש קולומביה
הכריש הפרה-היסטורי הזה הוא כנראה המפגש המרגש הראשון שזכיתי לו מתחת למים, בתחילת דרכי כצולל גיאוגרפי בעולם הגדול. כשלמדתי בקורס על חסרי חוליות ימיים באי קטן באוקיינוס השקט, יצאתי למסע צלילות באי ונקובר הסמוך, השייך לקנדה.
הצלילות באזור הן במים קרירים למדי ולרוב אטומים ואפלים, בתוך יער צפוף של אצות. בדיוק מה שכריש השש-זים אוהב. כריש השש-זים מכונה כך מכיוון שיש לו ששה זימים, ולא חמישה כמו שיש למרבית הכרישים האחרים. ואכן, הוא שריד פרה-היסטורי לתקופה קדומה ולאבות-אבותיהם של הכרישים ופרט נדיר ביותר למפגש בינאישי עם צוללנים, בעיקר בגלל שהוא מעדיף את מעמקי הים הקרירים והחשוכים, ורק באזורים מעטים עולה לשכבות המים העליונות, שאותן פוקדים הצוללים.
שבוע שלם צללנו באזור האי ונקובר וקיווינו לראות את הענק הביישן, ולבסוף, כמו בסיפורים, בצלילה האחרונה לפני שחזרתי לספסל הלימודים, בעומק 20-25 מטר, מתוך האפילה ראינו צללית ענקית. הכרישה שפגשנו הייתה באורך מרשים של ארבעה וחצי מטרים, היא ידעה היטב שאין לה סיבה לחשוש מאיתנו, וגם אנחנו ניסינו שלא לחשוש מפניה. 30 דקות צללנו ביחד, היא ואני, עד שהיא נעלמה במעמקים ואני עליתי מאושר לסירה שלנו, עם מיכל צלילה ריק מאוויר.
2. לווייתן גדול סנפיר בדרום אפריקה
בחודשי החורף הדרומי חלה לאורך חופי דרום אפריקה תופעת טבע מדהימה: מיליונים רבים של סרדינים נודדים מהאוקיינוס הדרומי אל עבר קו המשווה באוקיינוס ההודי, ומושכים אליהם בתקופה זו שפע אדיר של טורפים: דגי טונה, כרישים, דולפינים, ציפורים ועוד רבים ורעבים.
בשנת 2010 יצאתי למסע צלילות עם קבוצה של צוללים הרפתקניים, אל הנדידה הגדולה הזו – "מירוץ הסרדינים" כפי שהיא מכונה. מלבד לנדידת הסרדינים, ים שורץ דולפינים וטבע פראי, זהו גם נתיב הנדידה של הלווייתנים גדולי הסנפיר (Humpback whales).
בחיפושינו אחר הסרדינים, פגשנו את הלווייתנים לא אחת, ובפעמים רבות הם היו עסוקים במצגי ראווה מרשימים, שנועדו למשוך את הלווייתניות כמובן. בכל פעם שהם הופיעו קפצנו מהסירה למים, מקווים שהלווייתן יחלוף לידינו.
פעם אחת התמזל מזלי. לאחר שהתפזר קצף הגלים שיצרתי בקפיצתי המימה, ראיתי עין ענקית מתבוננת בי. הייתה זו עינו של הלווייתן, במרחק של מטר וחצי ממני.
הלווייתן בחן אותי למשך מספר שניות, קרץ לי לבוא איתו אל המעמקים והמשיך בדרכו. את ליטוף הזנב שלו הרגשתי, לא במישרין, אלא דרך הגל האדיר שהרים אותי למעלה בשעה שגדול הסנפיר דחף את עצמו עשרות מטרים ממני, משאיר אותי המום ונרגש.
3. קרב עקרבנונים באילת
אולי תתפלאו, אבל גם הצלילות באילת ואפילו בים התיכון, זימנו הרבה מאוד מפגשים מרתקים. ללא ספק אחד המרתקים שבהם, היה עם זוג עקרבנונים תחרותיים, שאיך לומר - לא בדיוק הסתדרו זה עם זה.
העקרבנון הוא אחד הדגים הארסיים ביותר במפרץ אילת. בקצה הזנב מצוי קוץ ארס המשמש את הדג להגנה, ולמרות שהוא אינו נחשב קטלני לאדם, הוא בהחלט יכול להוות סכנה.
עמדתי לצאת מצלילה שגרתית באילת, וקלטתי שני עקרבנונים גדולים שניצבים זה מול זה. העקרבנון הוא לרוב דג טריטוריאלי והתנבאתי על מה שעתיד היה להתרחש. המתנתי מרחוק כדי לצפות בסיטואציה המתוחה, וזכיתי למופע שארך דקות ארוכות: בתחילה שני הדגים בחנו זה את זה, הפגינו את נוכחותם, איימו והפריחו חול.
המתח נבנה ולאחר מכן הם תקפו זה את זה, פרכסו, נשכו באלימות ונראה היה ששניהם עומדים על שלהם. לבסוף הגיע שיא העימות בו העקרבנון הגדול יותר ניער את המתחרה והראה לו מאיפה משתין הדג... המפסיד ויתר על פיסת השונית והמנצח הכריז על נחלתו הבלתי מעורערת.
4. נפוליאון באיי פלאו
דג הנפוליאון ("תפאר ענק" בשמו העברי התקני) הוא אחד הדגים הגדולים ביותר שנפוצים בקרבת שוניות האלמוגים. במפרץ אילת הוא אינו דג נדיר, ובדרום סיני היו מוכרים פרטים מסוימים שהגיעו לאורך של כמעט שני מטרים, שפקדו באופן תדיר את אתרי הצלילה ונהנו ממפגש עם צוללים.
יש להודות שרבים מהצוללים היו נוהגים אז להאכיל אותם בביצים, התנהגות שנחשבת פסולה כיום אבל מקובלת בסיני בזמנו. באיי פלאו, מדינת איים פסיפית וגן עדן אמיתי לצוללים, לא ידוע לי שנוהגים להאכיל את הדגים כלל, אבל דגי הנפוליאון נהנים מאוד מבועות הצוללים.
בשעה שאני וקבוצת הצוללים שאיתי ריחפנו במים מעל שונית האלמוגים וצפינו בלהקת כרישים ששחתה מולנו, דג נפוליאון מרשים שחה מעלינו ועבר צולל-צולל, מקדיש מספר שניות לכל אחד מאיתנו, תוך הנאה גלויה מזרם הבועות שאנחנו פולטים. ממש כמו ג'קוזי לדגים מתפנקים.
כשלהקת הכרישים התרחקה מאיתנו, נותרנו אנחנו והנפוליאון, ואז מלוא תשומת הלב שלנו הופנתה אל הדג הידידותי. אלא שעד אז הוא כבר נעלב והמשיך עם הזרם.
5. אריות ים וכריש באיי גלפגוס
זה ללא ספק אחד המפגשים המדהימים שהיו לי מתחת למים, ולו רק בגלל שזה היה מפגש משולש. ממש ועידת פסגה. איי גלפגוס נמצאים במזרח האוקיינוס השקט, בסמוך לאקוודור, והם אחת משמורות הטבע המדהימות ביותר בעולם. כיעד צלילה, בעיניי הוא המדהים ביותר בעולם, והוא מזמן לצוללים שפע בלתי נתפס של כרישים, להקות דגים, עופות ימיים ועוד.
אחד מבעלי החיים האהובים ביותר שפוגשים שם הם אריות הים של גלפגוס. אריות הים הם שובבים בלתי נלאים, סקרנים ואוהבי אדם. באחת הצלילות שלנו נקלענו לתוך "גן ילדים" שכלל כ-40 אריות ים צעירים ושובבים, ופשוט ישבנו על הסלעים וצפינו בהם משחקים סביבנו.
לפתע פתאום, החלה להתרחש סביבנו דרמה אמיתית, שלקוחה היישר מסרט של הנשיונל ג'יאוגרפיק: כריש גלפגוס אימתני הגיח ממש מעל "גן הילדים" של אריות הים. כריש גלפגוס הוא כריש גדול מידות, כשלושה מטרים אורכו, והוא ניזון בין השאר מאריות הים.
בעודנו חרדים לגורלם, בבת אחת נעלמו כל הצעירים כאילו בלע אותם האוקיינוס. במקומם הגיעו חבורת אריות גברתנים , ש"ליוו את הכריש החוצה", כמו "דורמנים" מנוסים במועדון לילה תל-אביבי. בדרכו בתוך להקת האריות הכריש עבר ממש בסמוך אלינו, במרחק נגיעה. עדשת המצלמה הפרידה ביני לבינו, לשמחתי, וכך זכיתי לצילום וידאו של כל האירוע מטווח קרוב. לאחר שהכריש עזב את השטח, כוח הבריונים של האריות חזר להיות ועד הורים בעתות שלום, וכל הנערים חזרו לשחק לפנינו.
6. תמנון במלטה
גם לים התיכון מגיעה במה, ולמרות שהוא נחשב פחות אקזוטי או עשיר בבעלי חיים, הוא אחד מיעדי הצלילה האהובים עליי.
בצלילת לילה באי מלטה שבמרכז הים התיכון, הבחנתי באלומת הפנס שלי בתנועה חשודה. התמנונים הם פעילי לילה על פי רוב, ובחסות החשיכה הם יוצאים לשחר לטרף. התמנון המלטזי שלי היה פרט צעיר ולא גדול במיוחד, אבל אולי תמימות הנעורים שלו היא שגרמה לו שלא לחשוש מהצוללים שפגש, ואף לגלות כלפינו סקרנות ועניין.
התמנון נתן לנו "שואו" אמיתי: החליף צבעים ומרקמים, חמק והופיע מחדש מאחורי סלעים, מתח את זרועותיו עד קצה גבול יכולתן ואז, אסף אותן אליו ברגע אחד. לאחר המפגש הידידותי הוא פנה לעיסוקיו האחרים, ודילג מסלע לסלע, פורש את עצמו כמו שמיכה כדי ללכוד ברשתו דגים או סרטנים שמתחבאים בנקיקים.
7. כריש לווייתן באי קוקוס
כריש הלווייתן הוא עוד אחד מענקי הים שמככב בחלומות הרטובים של הצוללים. זהו הכריש הגדול ביותר והדג הגדול ביותר ששוחה באוקיינוסים. כרישי לווייתן מבקרים תקופתית גם אצלנו באילת, וצוללים או שחיינים ברי מזל פוגשים אותם לעיתים.
ממני תמיד חמק המזל עד הנסיעה שלי ב-2011 אל האי קוקוס. הציפייה הייתה שווה את המפגש הראשוני והמרתק הזה: בסיומה של צלילה מדהימה באי הנידח והבתולי, השייך לקוסטה ריקה, הבחנו בצללית אדירה חולפת מעלינו. למרות שכאמור, מעולם לפני כן לא פגשתי בכריש הענק הזה, ידעתי בדיוק למי שייכת הצללית.
מי מאיתנו שהיה מספיק זריז עוד הספיק להתקרב אליו למרחק של מספר מטרים, לפני שהוא שחה הלאה מאיתנו, משאיר אותנו מאושרים ומרוגשים. מאז פגשתי בדג המרשים עוד מספר פעמים אבל אין הרי כמו אהבה ראשונה...
8. מנטות באיים המלדיביים
המנטה היא ענקית אהובה, דג קסום שכאילו יצא מסרטי המדע הבדיוני, יצור תבוני מכוכב לכת נידח הנשלט על ידי אוקיינוסים. אולי קצת נסחפתי עם הדמיון, אבל מפגש איתן זו חוויה לכל החיים.
באיים המלדיביים, יעד צלילה חלומי ומאוד פופולרי עבור הצוללים בישראל, בין השאר בזכות הקרבה היחסית והמחירים הסבירים, המנטות נפוצות ובמהלך ספארי צלילה של שבוע הסיכוי לראותן הוא טוב למדי. ניתן לומר שברוב הפעמים שצללתי במלדיביים פגשתי במנטות, אבל ללא ספק הפעם המרשימה ביותר הייתה כשמצאתי את עצמי עם קבוצה של צוללים היקרים במיוחד ללבי, בתוך להקה של לא פחות מ-15 מנטות החגות במעגלים סביבנו.
המנטות נוהגות להתקבץ כך באזורים עשירים במזון, ולחוג במעגלים המכונים "ריקוד המנטות" לצורך אכילה. אבל האמת ניתנת להיאמר, שבאותו מפגש עוצר נשימה, היה נראה לנו פשוט שהמנטות משחקות זו עם זו, ואולי גם איתנו. היות שהמנטות לא הלכו לשום מקום והמשיכו בריקוד, אנחנו לא יכולנו להתנתק מהן עד שסיימנו את כל האוויר במיכל הצלילה, ונאלצנו לעלות אל פני המים.
9. מתקפת כרישי החתול בדרום אפריקה
אחד המפגשים המשעשעים ביותר הגיע מכיוון בלתי צפוי. בעת טיול ב"מסלול הגנים" של דרום אפריקה, ניגשתי למועדון צלילה מקומי בעיירה שכוחת אל. ביררתי האם יש אתרי צלילה מעניינים בקרבת מקום ונעניתי שהם לא מוציאים צלילות באותו יום, כי הים מעט סוער וממילא לא היה מספיק ביקוש במועדון שיצדיק הוצאת סירה לים.
אחד ממדריכי הצלילה במועדון, נער צעיר בן 18, הציע לי להצטרף אליו ל"צלילה קצרה ממש", ליד המזח. "מה יש לראות שם?" שאלתי בספקנות. "כרישי חתול" (Cat sharks), הייתה תשובתו. ושם, בעומק ארבעה מטרים, ישבנו אני והוא בחול, וצפינו בעשרות רבות של כרישים גלדניים (המכונים באנגלית כאמור "כרישי חתול") חגים סביבנו ונעים במרץ בין הסלעים. הגלדניים הם כרישונים קטנים, באורך של כמטר בלבד, ולכל מין דוגמה אחרת של צורה וצבע. היות שראינו בצלילה הזו לפחות 5-6 מינים שונים, הרגשתי כמו בקרקס של כרישי ליצן עליזים, חלקם מפוספסים, אחרים עם נקודות, את חלק מהכרישים עיטרו כתמים ייחודיים. התבוננתי בהם משועשע וכמעט ששמטתי את וסת הנשימה מרוב צחוק.
10. מפגש מפתיע בסיני
בימים שבהם הנשיא מובארק עוד היה בשלטון והיינו מרבים לצלול באתרים הנהדרים של דרום סיני, זכיתי למפגש מפתיע מסוג אחר: בשונית האלמוגים של ראס מוחמד, צב ים ירוק ישב על השונית ולעס אלמוג צבעוני, כמו שצבי ים ממש אוהבים. בעודי נעמד מולו ומצלם את הזללן, צוללת זרה נכנסת לי לפריים ומנופפת לי בידה.
ניסיתי לתפוס זווית אחרת, שבה יראו רק את הצב והאלמוגים, אבל הצוללת העקשנית לא מקבלת את ההתעלמות מצדי, ומנופפת לי שוב ושוב. החוויתי ביד ברשמיות, בתנועה של "תתחפפי לי מהפריים", והמשכתי לעסוק בענייני הצב המלחך. בזווית העין ראיתי אותה ממשיכה עם קבוצת הצוללים שלה, ספק מאוכזבת ספק משועשעת מתגובתי.
על פני המים, אחרי הצלילה, כשכל קבוצת צוללים המתינה לספינה הנכונה שתאסוף אותה, נפל לי האסימון: שרון (שם בדוי), האקסית, שוחה לכיווני וצועקת עליי: "מה נסגר איתך? כל כך קשה לך להגיד שלום?!".
מסתבר שגם מפגשים כאלה יש מתחת למים, הכל עניין של מזל...
- אמיר גור הוא מנהל מחלקת הצלילה והשיט של החברה הגיאוגרפית, מדריך טיולי צלילה ומחבר הספר "מתחת למים - 44 אתרי צלילה בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
