צה"ל קרא לך: נפקד, עריק וסנקציות באזרחות
מה המשמעות הפלילית של היעדרות משירות צבאי? איך היא תשפיע על המקצוע של החייל או החיילת לכשישתחררו? למה אין התיישנות על העבירה? ומי מסייע בשיקום?
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- "לא הוכח שהיו מסיבות מין בווילה בקיסריה"
- קטטה בישיבה: תלמיד יפוצה ב-1.2 מיליון ש'
- מחלה נפשית התפתחה בצבא - מה מגיע לי?
- השקעה כשלה: בנק ישלם ללקוח 4.5 מיליון ש'
יש ומדובר בבן משפחה שזקוק לטיפול והשגחה רפואית, יש והמשפחה נתונה במצוקה כלכלית רצינית ויש עוד אינספור סיבות שבעטיין יבצע החייל את מה שתהיה לרוב העבירה הפלילית הראשונה בחייו: היעדר מן השירות הצבאי שלא ברשות. בלשון העם קוראים לזה נפקדות.
חייל המוצא עצמו נקרע בין חובתו לצה"ל לבין דאגתו למשפחה יעדיף כמעט תמיד את המשפחה מטעמים שברורים לו אבל לא מובנים למערכת המשפט הצבאית. אילו ידעו החיילים מהן ההשלכות המשפטיות ארוכות הטווח של הנפקדות, ייתכן שהיו מוצאים דרכים אחרות לפעול למען המשפחה, ואולי גם היו משתפים את מפקדם במקום פשוט להיעלם מהיחידה.
עריק? משתמט? נפקד?
מועמד לשירות בטחון שקיבל צו גיוס ולא התייצב אליו ייחשב למשתמט משירות צבאי וייתכן בהחלט שייעצר ויוגש נגדו כתב אישום בבית הדין צבאי מבלי שכף רגלו דרכה בבקו"ם - הכול בהתאם למשך התקופה בה השתמט.
נפקדות ועריקות, לעומת זאת, הן היעדרות משירות לאחר הגיוס. הגבול בין נפקדות לבין עריקות עומד על קוצו של יום: חייל שעברו 20 יום מאז נעדר מן השירות הצבאי הופך מנפקד לעריק (עד לפני כמה שנים עמד הגבול על 14 יום).
מה העריק יעשה כשיהיה גדול?
מרגע שהוגש נגד החייל כתב אישום פלילי, מצטרף לכך גם רישום פלילי, שיישאר עמו גם לאחר השחרור. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי עבירת היעדרות מן השירות שלא ברשות היא עבירה שיש עמה קלון. המשמעות היא שהרישום הפלילי ימנע מהחייל לעסוק בעריכת דין, ראיית חשבון, רפואה ומקצועות נוספים רבים. הרישום אף עלול להוות, בנסיבות מסוימות, מכשול לקבלת אשרת כניסה לארצות הברית וקנדה.
שומרים על הגחל"ת
מערך גחל"ת (גיבוש תכניות חזרה לשירות תקין) הוקם על מנת לסייע לעריקים להתמודד עם הבעיות החיצוניות המעיבות על שירותם הצבאי ולמצוא להן פתרון, במטרה למנוע את העריקות הבאה.
עריקים המרצים עונש מאסר פונים למערך גחל"ת, שמגבש המלצות ומנחה את מפקדי החיילים להעניק להם הקלות והטבות להמשך שירותם הצבאי: החל משינוי תפקיד, עבור בהעברה ליחידה קרובה לבית וכלה בבחינת התאמתם לשירות צבאי.
עוד סיפורי עריקים ב-ynet:
- עריקה שוחררה ממעצר כי עבדה כחשפנית
- עימות בבית העריק: השוטרים ריססו או הותקפו?
- עריקים פנו לצה"ל ושמעו: "אין מקום בכלא"
הפרדוקס הוא שעל מנת שהחייל יוכל ליהנות מהקלות אלו עליו לבצע תחילה עריקות, שכן הגישה לגחל"ת חסומה בפני חיילים "מן השורה". קרה גם שחיילים היו מתוסכלים מכך שלא כל דרישותיהם נענו - העברה ליחידה אחרת, למשל - וביצעו עריקות נוספת מיד כשיצאו מהכלא הצבאי.
עריקות בלי התיישנות
עבירת עריקות או השתמטות משירות צבאי לא תתיישן לעולם כל עוד החייל לא הסגיר את עצמו או נעצר, מכיוון שזוהי עבירה "נמשכת", המתחדשת בכל יום שבו החייל ממשיך שלא להתייצב לשירות צבאי. טענות כגון "לא חזרו אליי מהבקו"ם" או "לא חיפשו אותי אף פעם מהיחידה" לא יביאו להתחשבות מצד הצבא, גם לא לאחר שנים ארוכות.
גם שהייה בחו"ל במשך שנים - בין אם לשם לימודים או לכל מטרה אחרת - תיחשב כהשתמטות לכל דבר ועניין. בשדה התעופה, מקום של פרידות ואיחודים, נעצרים לא אחת ישראלים ששבו ארצה משהות ארוכה בניכר, לאחר שהתברר - בחלק מהמקרים בטעות - שהשתמטו או ערקו משירות צבאי.
זכור במיוחד המקרה של יאנה גורליק, שמשפחתה היגרה לקנדה כשהייתה בת 17 והיא נעצרה ב-2012 בגין עריקות בגיל 30, אז הגיעה לביקור משפחתי בארץ. גורליק נידונה לשלושה חודשי מאסר.
ויש מתמודדים אחרים על תואר המעצר המוזר ביותר של העשור. צעירה שהגיעה לתחנת המשטרה והתלוננה על אונס שעברה, נעצרה על ידי המשטרה הצבאית לאחר שבדיקה גילתה שהיא עריקה. במקרה אחר, בעל שהסיע את אשתו ההרה לבדיקה רפואית ונדרש לבדיקת רישיונות שגרתית, נעצר לאחר שהתברר בבדיקה כי השתמט במשך שנים משירות צבאי.
רפואה מונעת
מומלץ כמובן להימנע מעריקות - קצרה או ארוכה - בכל דרך אפשרית. אם העריקות היא הכרח מנסיבות כאלה ואחרות, מומלץ לעריק להסגיר את עצמו בהקדם. הסגרה עצמית עדיפה תמיד על "מתיחת" העריקות על פני תקופה ארוכה מדי, שתסתיים בוודאי במעצר פתאומי וברגע בלתי צפוי. הצטיידות במסמכים אישיים, כלכליים ורפואיים וקבלת ייעוץ משפטי טרם ההסגרה יבטיחו נזק מינימלי חרף ההעמדה לדין פלילי.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד קובי מרגולוב
, רס"ן במיל', עוסק בתחום הפלילי
לפנייה לכתב/ת 
