תחרות בענף המזון: ויסוצקי וויליפוד לא יוגבלו

הוועדה המטפלת בהצעת החוק הממשלתית לקידום התחרות בענף המזון החליטה היום (ג') כי מגבלות החוק לא יחולו על הספקים הגדולים, שמחזור המכירות השנתי שלהם לקמעונאים הוא מעל 300 מיליון שקל. זאת לעומת הרף התחתון בהצעת החוק, שעומד על 200 מיליון שקל וזוכה לתמיכת הממונה על ההגבלים העסקיים.

לכתבות נוספות בנושא:

• מזון בארץ יקר ב-25% מאשר באיחוד האירופי
• לפיד: "כל האמצעים כשרים להוזלת המזון"
• נילסן: רשתות המזון הקטנות מתחזקות
  

העלאת הרף גרמה להוצאת 10 חברות מהמועמדות לתואר "ספק גדול", שהיו נכללות ברשימת המוגבלים לו התקבל הרף שבהצעת החוק המקורית אותה העדיף הממונה על ההגבלים. ל-ynet נודע כי בין אותן חברות נמצאות מחלבת גד, שמן, תה ויסוצקי, ויליפוד, ויטה פרי הגליל ויצרן הביצים גליקסמן.  

העלאת הרף התקבלה פה אחד בוועדה, המורכבת מנציגי ועדות הכלכלה והכספים, לפי הצעת היו"ר אבישי ברוורמן (עבודה). כמו כן הוחלט כי כל מפעל מזון שהוא מונופול בתחומו ייחשב לספק גדול, אם מחזור המכירות שלו גדול ממחצית השוק הקמעונאי של המוצר.

ברוורמן ביקש להעלות את הרף בעקבות נתונים בדבר המחזורים של ספקי המזון, שמסר הממונה על ההגבלים, פרופ' דוד גילה בחלקה הראשון של הישיבה שנערך בדלתיים סגורות. הממונה דרש את החיסיון מאחר שרוב הספקים הם חברות מזון פרטיות שלא מפרסמות את מאזניהן ונתוני המחזורים הם בגדר סוד מסחרי.

איסור להתערב בסידור המוצרים

ברוורמן הסביר כי הצעתו נועדה לשפר את תנאי התחרות של הספקים הקטנים והבינוניים מול חברות המזון הגדולות. ח"כ אריאל אטיאס (שׂ"ס) הוסיף שהמטרה היא גם לא למנוע מהספקים הקטנים והבינוניים להתקרב לתחרות משמעותית בספקים הגדולים. דוגמה להצעת ברוורמן היא חברה שמחזורה מעל 200 מיליון, אבל מוצריה נמכרים בכמויות קטנות בפיזורם הקמעונאי.

הצעת החוק אוסרת על הספקים הגדולים להכתיב או להתערב בדרך אחרת בסידור המוצרים שלהם על מדפי המרכולים (המוגדרים בחוק כקמעונאים גדולים שמחזורם מעל 250 מיליון שקל בשנה), וכן בהקצאת השטח למכירת המוצרים מעל 30% משטח המכירה המוקצה למוצרים מתחרים. בנוסף, ייאסר עליהם להתערב במחירים לצרכן שגובה הקמעונאי עבור מוצריהם, או להכתיב לו את כמויות המוצרים שיקנה מהם.

הוועדה החלה היום לדון באיסור על התערבות הספקים בסידור המוצרים על מדפי הקמעונאים. איסור זה נועד מחשש למצב שבו ספקים גדולים ישתלטו על המדפים וידחקו את המתחרים.

בדיון התברר כי הסדרנות היא מלאכה מורכבת, שמתבצעת בצורה ממוחשבת בחלק מהמרכולים תוך הוצאת סדרני הספקים מהתמונה. בדיון עלתה התנגדות לעצם האיסור, בטענה שרשתות שיווק שאינן גדולות, לא יכולות להחזיק מערכת ממוחשבת יקרה ואם החוק יאלץ אותן - הם יצטרכו לגלגל את העלות על המחירים לצרכן.

הממונה על ההגבלים טען כי מטרת החוק היא למנוע נחיתות של הספקים הקטנים, שלא יכולים להחזיק מערך עצמאי לסדרנות מוצריהם, אחרת הדבר עלול להנציח את נחיתותם על המדפים. היו"ר ברוורמן אמר כי אם מטרת החוק היא להוזיל את מחירי המזון, ראוי לבחון ברצינות את הטענות נגד החוק ולכן הוא דחה את ההצבעה על סעיף הסדרנות למועד אחר.