החרדים: זו הכרזת מלחמה, בג"ץ הוא האויב

ההחלטה הדרמטית של בג"ץ, שהורה על עצירת הכספים לתלמידי ישיבות שלא גויסו, הובילה לתגובות קשות מצד החרדים. ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר כי מדובר ב"הכרזת מלחמה". חברו למפלגה, ח"כ מאיר פרוש, הוסיף כי ההחלטה "מעלה גיחוך". לדבריו, "בג"ץ, בפסיקותיו המפלות, מוכר כבר לא מהיום כאויב הציבור החרדי". גם בש"ס לא חסכו בביקורת ואמרו כי מדובר ב"רדיפת עולם התורה". מנגד, העותרים חוגגים ניצחון זמני: "בג"ץ שם גבול לשערורייה".

עוד בחדשות

• ישראל באמצע: המסמך שחושף סכסוך בחמאס
• נגד פוטין: השר הנורבגי יגיע לסוצ'י עם בעלו
• נהג הסעות מואשם: אנס ילדה כ-100 פעמים
• באמצע האוכל: כשג'ירפה נכנסה למסעדה. צפו
  

לדברי ח"כ גפני, "לא הייתה פעם אחת שבית המשפט סייע לציבור החרדי, אלא להיפך - פגע במשפחותיו, ילדיו ודרך חייו בכל פעם מחדש. הפסקת תקצוב הישיבות היא עליית מדרגה חמורה והכרזת מלחמה נגד הציבור החרדי בארץ ובעולם, ובעזרת השם אנו נשיב מלחמה. בית המשפט היום נהג בבריונות. תקציב הישיבות ניתן בזכות ולא בחסד, ואיננו מותנה בגיוס ובכל תנאי אחר. ככל אזרחי ישראל אנו זכאים לתקציבים, וכפי שמכספי המיסים והסיוע האמריקני מופנה מיליארדים לתרבות אמנות, ספורט ופעילות שפעמים רבות היא נגד המדינה - אף תקציב הישיבות ניתן למוסדות אשר מאות אלפי אזרחים בישראל רואים בהם את הערך העליון של העם היהודי, לימוד התורה".

ח"כ גפני. ביקורת חריפה על בית המשפט(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ פרוש הוסיף כי "בג"ץ הוא הגוף האחרון שיכול להטיף על סחבת בדיונים ועל איחור במתן פסקי דין". גם ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה מתח ביקורת חריפה על השופטים. לדבריו, "זו החלטה פוגענית ומיותרת, התורמת להעמקת השסע והקרע בחברה הישראלית, ולהרגשה של הציבור החרדי שהוא נמצא במתקפה תקשורתית, חקיקתית ושיפוטית. זאת עוד החלטה היוצאת לצערנו מבית המשפט ברוח התקופה של הדה-לגיטימציה הנעשית לציבור החרדי, בכנסת ובתקשורת".

ח"כ יעקב ליצמן, מצדו, האשים את שופטי בג"ץ בכך שהם "מבצעים 'כביש עוקף מחוקק' וכופים בפסיקתם החלטה המבטאת דעתם האישית, בנושא שנמצא בדיון בוועדת שקד. חמור מאוד שבג"ץ רואה עצמו מעל החוק וחורץ דינם של בני הישיבות, שדחיית גיוסם נעשתה כחוק בידי שר הבטחון, וכעת נהפכו כבני ערובה, בניסיון להפעיל לחצים על הדיונים שמתקיימים בכנסת. בני הישיבות שתורתם אומנתם ימשיכו בתלמודם ושום כוח, כלכלי או פלילי, לא ימנע זאת מהם, לא כעת וגם לא בהמשך", הוא הדגיש.

גם בש"ס הגיבו בחריפות. "צר לנו ששופטי בג"ץ הצטרפו לרדיפת עולם התורה, תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים", נאמר בהודעה מטעם התנועה. "שר הביטחון פועל בשיקול דעת ועל פי סמכותו החוקית, ומשכך אין קשר בין דחיית הגיוס לתקציב הישיבות. ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל".

ח"כ דרעי והשר לפיד(צילום: גיל יוחנן)

גם בבית היהודי מתחו ביקורת על החלטת בג"ץ ואמרו כי היא אינה ראויה. "החלטת בג"ץ פוגעת באוכלוסיה שלמה, ובמרקם העדין בין הציבורים השונים במדינת ישראל", אמר שר השיכון אורי אריאל. "היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בוועדת שקד, שיסדיר את כל הנושאים, כולל תקצוב הישיבות, ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם". 

מנגד, במפלגתו של יאיר לפיד קשרו בין ההחלטה לבין החוק התקוע. ח"כ דב ליפמן מיש עתיד אמר כי "ההחלטה הנחרצת של בג"ץ לא משאירה ספק. המשך המצב הקיים בלתי אפשרי ויש צורך דחוף בקידום החקיקה הנמצאת על שולחנה של הכנסת שתביא להסדר גיוס החרדים לצה"ל. יש להשלים את החקיקה כפי שקבעה ועדת פרי".

שרת המשפטים ציפי לבני בירכה על פסיקת בג"ץ. "בשאלה מהו מקור הסמכות של מדינת ישראל - בבחירה בין ערכי השוויון החוקתיים לבין ההלכה, בבחירה בין בג"ץ כפרשן של הערכים הדמוקרטיים לבין פרשנות צרה ומחמירה של הרבנים את ההלכה - אני בוחרת בחוק ובערכים החוקתיים, ולכן אגן על בג"ץ בתפקידו כשומר שלהם. בג"ץ יהיה הראשון שיעניק הגנה לזכויות מיעוטים ובהם החרדים, אבל הוא יהיה גם הראשון שימנע עיוות שנותן רשות להשתמטות מהחוק ואי שוויון בנטל".

גם באופוזיציה שיבחו את בג"ץ: יו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל, ציין כי "השופטים קיבלו החלטה נכונה ואמיצה, שהתקבלה בגלל הוואקום שיצרה הממשלה. במקום שבו הממשלה מהססת ומתמהמהת, טוב שיש מי שמוכן להכריע. אני מקווה כי ההחלטה הזאת תקדם את השיוויון בנטל ותביא למצב שבו החרדים יקחו חלק פעיל בצה"ל".

במערכת הביטחון נמנעו עד כה מהתייחסויות רשמיות לסערה, וגורם ביטחוני בכיר הדגיש כי "תקצוב הישיבות הוא עניין של המדינה, לא של מערכת הביטחון". יחד עם זאת, הוא הודה כי "לא הופתענו מהחלטת בג"ץ. לבג"ץ נמאס שהחוק מתעכב, וגם למערכת הביטחון נמאס שהחוק מתעכב. הבעיה היא לא אצלנו. אנחנו מאוד רוצים שהחוק יעבור סוף סוף ונוכל להתחיל בתהליך. מערכת הביטחון ערוכה לכך".

לדבריו, "שר הביטחון סבור שגיוס חרדים לצה"ל הוא אירוע משמעותי וחשוב, ושיש הכרח לצאת לדרך. העניין הזה נמרח כבר זמן רב בכנסת, ואנחנו הזהרנו מזמן שבג"ץ יקבל החלטה ברוח שקיבל היום. החלטת ועדת פרי היא המתווה הנכון ביותר, ולכן טוב הייתה עושה הכנסת אם הייתה מאשרת אותו ולא מאפשרת לגורמים שונים לעשות הון פוליטי על גבי סוגיה חשובה מאין כמותה. זה גורם נזק עצום ועלול לגרום לנזקים נוספים".

שופט אחד התנגד, שמונה תמכו

העותרים חגגו ניצחון משפטי גדול, גם אם זמני. מתוך תשעת שופטי בג"ץ, השופט ניל הנדל היה היחיד שהתנגד להוצאת צו הביניים האוסר על המדינה לתקצב את תלמידי הישיבות שנדחה מועד גיוסם. "מדובר בהחלטה חשובה ביותר, שמעבירה מסר ברור ביותר לפיו המדינה לא תעניק תמיכה כספית, ישירה או עקיפה, למי שנקרא להתייצב לשירות צבאי ואינו מתייצב", אמר בא כוח העותרים, עו"ד גלעד ברנע.

שר השיכון אורי אריאל(צילום: אוהד צויגנברג)

שופטי בג"ץ, ארכיון(קרדיט: חיים צח)

עו"ד ברנע הדגיש כי "בית המשפט הבהיר שלא ישלים עם מצב בו מי שחייב בשירות צבאי איננו מתייצב למלא חובתו זו, ומאידך ימשיך לקבל, במישרין או בעקיפין, כספים או תמיכה אחרת מן המדינה. יש להניח ולקוות כי ההחלטה גם תניע את הממשלה והכנסת להשלים סוף-סוף את מהלך החקיקה".

שחר אילן, סמנכ"ל המחקר וההסברה של עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), אחת העותרות בתיק, העריך כי על פי ההחלטה ייעצר מיידית תקצוב של כעשרת אלפים תלמידי מוסדות תורניים, בסדר גודל של כ-25 מיליון שקל לשנה. מנכ"ל חדו"ש, אורי רגב, בירך אף הוא על עצירת התקציב: "בג"ץ הבהיר לכנסת שאפילו לסבלנות האינסופית שלו יש גבול, ושהוא אינו מוכן לאפשר עוד את הזרמת מאות המיליונים לישיבות בניגוד לחוק".

עו"ד רגב הוסיף כי "מאז שבוטל חוק טל לפני שנה וחצי המדינה מפרה את החוק כאשר אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה. יש לקוות שהפוליטיקאים יתעשתו ויעבירו כבר בימים הקרובים חוק שוויון בנטל אמיתי כדי שלא נצטרך לעתור גם נגדו לבג"ץ".

מהפורום לשוויון בנטל נמסר כי "שופטי בג"ץ העבירו מסר חד לממשלת נתניהו-לפיד, שעד כה לא עשתה דבר ממשי בנושא הגיוס, כי 'הגיע הזמן שתתחילו לעבוד'. הדיבורים על 'שוויון בנטל' כאילו ממשיכים את קמפיין הבחירות, כאשר בפועל לא קורה כלום, למעט דיונים בוועדת שקד שבה מתכוונים להכשיר את הפטור לשנים נוספות. אנחנו שמחים שלפחות בג"ץ נותר חומה בצורה נגד העוול הגדול הפוטר עשרות אלפי חרדים מכל שירות שהוא ובמקום שבו אין מנהיגים - לפחות יש שופטים".

התנועה לאיכות השלטון מסרה כי על רקע הגדרת בג"ץ את דחיית השירות על ידי שר הביטחון כהחלטה מוטלת בספק, על ממשלת ישראל "להפסיק את הפרת החוק המתמשכת ואת ההתעלמות מהחלטת בג"ץ בעניין רובינשטיין משנת 1998, אשר הביאו אותנו למצב האבסורדי הנוכחי, ולגייס לאלתר את אוכלוסיית בני הישיבות כמתחייב בחוק היחיד החל כיום - הוא חוק שירות ביטחון". 

כיצד יגיב הרחוב החרדי?(צילום: EPA)

ההחלטה תקפה לתלמידי מוסדות תורניים, שנולדו ב-1994, 1995 ובחציה הראשון של שנת 1996 שקיבלו צווי גיוס למועדים שונים החל מאוגוסט 2013 ולא התייצבו בלשכת הגיוס נוכח החלטות של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לדחות את מועד ההתייצבות, משום "ששאלת הסמכות לגביהם מוטלת בספק". צו הביניים מתייחס להעברת כספים הנעשות בהתאם "למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורנים".

ההחלטה התקבלה במסגרת העתירות הקוראות לגייס את תלמידי הישיבות ולא לתקצב את לימודיהם עם פקיעת תוקפו של חוק טל. מדובר באיחוד של עתירות נגד המדינה שהגישו התנועה לאיכות השלטון בישראל, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, עמותת ישראל חופשית, הפורום לשוויון בנטל, חבר הכנסת לשעבר רוני בריזון, עורך הדין יהודה רסלר, תנועת התעוררות והפורום לשוויון בנטל.