המדינה לא תיעדה רכוש יהודי במדינות ערב

חוות דעת שפרסם אחר הצהריים (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קובעת כי במשך עשרות שנים מדינת ישראל לא תיעדה כראוי את הזכויות על הרכוש שיהודים נאלצו להשאיר במדינות ערב. פיצוי היהודים נכלל בהסכם המסגרת שהציעו האמריקנים לישראל ולפלסטינים, ולפיו יינתנו פיצויים למי שעזבו את בתיהם ורכושם ולא יכלו למכור אותם אז. לפי חוות הדעת של מבקר המדינה, ישראלים רבים יתקשו לקבל את הפיצוי, כי למרות החלטות ממשלה חוזרות ונשנות לתעד ולהעריך את הרכוש הרב שהושאר מאחור, הנושא לא טופל כנדרש במשך השנים. 

• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
  

מבקר המדינה שפירא. הטיפול בנושא נפל בין משרדי הממשלה(צילום: גיל יוחנן)

מהנתונים שהציג המבקר עולה כי בשנת 1948 חיו בארצות ערב ובאיראן קרוב למיליון יהודים, וערכו של הרכוש שהיה בבעלותם נאמד במיליארדי דולרים. כשני-שליש מהיהודים הללו עלו לישראל, וכבר בשנת 1969 החליטה ממשלת ישראל כי משרד המשפטים יפתח בפעולות מחקר ורישום לאיסוף חומר משפטי על הפגיעות ברכוש ועל הרדיפות נגד יהודים יוצאי עיראק, סוריה, מצרים ותימן. במרס 2002 הרחיבה הממשלה את ההחלטה והיא כללה את כל מדינות ערב ואיראן.

רק 14 אלף טופסי תביעה ב-40 שנה

משנת 2003 ועד 2007 קיבלו ממשלות ישראל עוד כמה החלטות בנושא, שעיקרן איסוף מידע ונתונים בדבר רכוש פרטי וקהילתי של יהודי ארצות ערב ואיראן, אבל מ-1969 עד 2009 נאספו כ-14,000 טופסי תביעה מלאים בלבד. כמו כן, נאסף מידע בדבר נסיבות חייהם של היהודים בארצות ערב, החקיקה שהפלתה אותם לרעה, החרמת רכושם והרדיפות והפרעות שהם סבלו מהן. באוקטובר 2009 הועבר הנושא לטיפול המשרד לאזרחים ותיקים.  

משפחת כהן שעזבה את מצרים. שלושה בניינים וזהב(צילום: באדיבות המשפחה)

מבדיקת המבקר עולה כי לא מעט מההחלטות נשארו על הנייר. בביקורת שנערכה לבקשת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת נמצא כי אף על פי שממשלות ישראל החליטו כמה פעמים כי יש לגבש מדיניות כוללת ורב-שנתית בנושא השבת זכויות ורכוש יהודי, ואף מינו ועדות שרים לגיבוש מדיניות כזו - הדבר לא נעשה. הוועדות הללו לא מילאו בסופו של דבר את תפקידן בנושא וכמו כן לא נמצא שהממשלה פעלה לאכיפת החלטותיה.

בחלק מהחלטות הממשלה נקבע בין היתר כי הן יגובו בתקציב מתאים ונפרד. בשנים 2011-2010 פנה המשרד לאזרחים ותיקים למשרד האוצר ולמזכיר הממשלה, בבקשה לקבל תקציב ליישום התוכנית "להעצמת המורשת של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, ותיעוד ורישום זכויותיהם". אבל מבדיקת משרד המבקר עולה כי ממשלת ישראל טרם הקצתה תקציב מתאים ונפרד ליישום התוכנית.

עמדת משרד האוצר הייתה כי על הסוגיה לקבל מענה במסגרת סדרי העדיפויות של המשרד לאזרחים ותיקים. משרד ראש הממשלה סבר כי טרם הושלם גיבושה של תוכנית עבודה סדורה וכי על גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים לסיים את העבודה המתחייבת בנושא, כדי לאפשר קבלת החלטות בדבר האמצעים הנדרשים לקידום הנושא.

המבקר העיר כי נוכח חשיבות הרישום של זכויות יהודי ארצות ערב ואיראן, כפי שעלה מהחלטות הממשלה, ובייחוד נוכח הזדקנותה של אוכלוסייה זו, ראוי שהממשלה תפעל בהקדם להסדרת האמצעים המתאימים למימוש החלטותיה בעניין זה.

נדרשת פעולה מקיפה בטווח קצר

לא היו אלו ליקויים היחידים שהמבקר מצא. בחוות הדעת נכתב כי בהחלטות הממשלה מדצמבר 2003 ומפברואר 2007, נקבע בין היתר כי על משרד המשפטים וועדת השרים לפרסם קול קורא בנושא, אבל הוא לא פורסם במשך כעשור. רק במאי 2013 יצא המשרד לאזרחים ותיקים לראשונה במסע פרסום בישראל לקידום הנושא, אף שהנושא היה בטיפולו משנת 2009. כל השתהות בפרסום הנושא ובקידומו, משמעותה מספר הולך ופוחת של אנשים שאת זכויותיהם ומורשתם ניתן לתעד.

המבקר מצא גם ליקויים בכמה מטופסי התביעה שמולאו.

אחד היעדים שקבע המשרד לאזרחים ותיקים בתוכניות העבודה שלו היה הגדלה ניכרת של מספר טופסי התביעה שיאסוף: לשנת 2011 נקבע יעד של 5,000 טפסים, ולשנת 2012 - 8,000 טפסים. אולם נמצא כי עד אפריל 2013, כשלוש שנים וחצי לאחר שהטיפול בנושא נמסר לאחריות המשרד, התקבלו בו כ-130 טופסי תביעה בלבד - כלומר אחוז אחד בלבד מהיעד שנקבע לשנים 2012-2011.

המבקר העיר כי מדובר בכמות זעומה, גם בהתחשב במשאבים הכספיים המצומצמים שהיו למשרד. המבקר הוסיף כי מדובר באוכלוסיית יעד המונה לכל הפחות עשרות אלפים, מרביתה מזדקנת, ולפיכך נדרשת פעילות רחבת היקף ובטווח זמן קצר. "איסוף של כמה מאות טפסים בלבד בשנה מפחית מאוד את הסיכויים להשלים את רישום הזכויות ותיעוד המורשת של יהודי ארצות ערב ואיראן בעתיד הנראה לעין", כתב המבקר שפירא בחוות הדעת.

מהמשרד לאזרחים ותיקים נמסר בתגובה: "בכוונת המשרד ללמוד לעומק את הביקורת בנושא ולהפיק ממנה תועלת. יודגש כי בתקופת הביקורת המדוברת לא כיהנו במשרד השר והמנכ"ל הנוכחיים. יחד עם זאת, קידם המשרד בתקופה זו את מיזם 'והגדת לבנך' אשר קרא ליוצאי ערב ואיראן בישראל לבוא ולתעד את רכושם וסיפורם האישי. עת נכנס השר אורי אורבך לתפקידו, הוא אישר את השקת הקמפיין הלאומי בנושא, וקידם אירועים רבי משתתפים אשר קראו ליוצאי ערב ואיראן לתעד את סיפורם ורכושם".