מבוטחים באובדן כושר עבודה? זה לא מספיק

• מגלגלים את חוב האשראי? הריבית תזנק
  
• תלוש ינואר הגיע: הפנסיה שלכם גדלה?
  
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

גובה הכיסוי הביטוחי אמור להיות פונקציה של רמתנו הכלכלית, מצבנו המשפחתי וההתפתחות הכלכלית הצפויה שלנו. אולם, בפועל נמצא כי בדרך כלל לא כך הם פני הדברים וכי אין קשר בין הצרכים הביטוחיים לבין גובה הכיסוי הביטוחי הנרכש.

כדי לפשט את הנושא ניגע רק בהיבט אחד: בביטוח אובדן כושר עבודה.

75% מהשכר? למעשה - הרבה פחות

ביטוח זה הינו אחד הביטוחים החשובים ביותר לסל הביטוחים שלנו ומעניק לנו הכנסה חודשית במקרה אירוע של מחלה או תאונה המונעים מאיתנו את יכולת העבודה, מעל שלושה חודשים, עד לחזרתנו לעבודה או עד תום תקופת הביטוח.

כאשר ביטוח זה נרכש בפוליסת ביטוח הכוללת כיסויים ביטוחיים נוספים, הביטוח כולל גם שחרור מתשלום פרמיה, הפוטר אותנו מתשלום פרמיית הביטוח בתקופת היותנו באובדן כושר העבודה.

ערכנו הכלכלי ברכישת ביטוח אובדן כושר עבודה או נכות, מחושב, בדרך כלל, בכ- 75% משכרנו ברוטו, ללא כל תוספות ו/או הטבות נוספות.

ההכנסה הנובעת מביטוח אובדן כושר עבודה חייבת במס, בדיוק כמו הכנסת משכורת, ומכך שנמצא את עצמנו עם נטו נמוך יותר מהנטו שהיינו רגילים אליו טרם קרות האירוע. בהתאם, גובה הכיסוי הביטוחי אינו מספק מענה ראוי במקרה של אירוע מחלה או תאונה שבשלהם אין ביכולתנו להשתכר.

יש שיטענו שאין זה כך, שהרי במקביל מבוצעים תשלומים ליתר הביטוחים ו/או החסכונות בפוליסה ו/או בקרן הפנסיה שלנו ובפועל אנו מפוצים בכ- 5% נוספים מהשכר. אולם, בכל מקרה, הנטו שייכנס לבנק יהיה נמוך יותר. כמובן, שאם הכיסוי הביטוחי נמוך מ- 75% משכרנו, המצב הביטוחי שלנו גרוע יותר. נוסף על מגבלת ה- 75% נמצא כי בפועל, הכיסוי הביטוחי במקרה אובדן כושר עבודה, אינו מתייחס להכנסתו בפועל כי אם לשכר הבסיס, מה שמכונה השכר המבוטח.

לציבור לא מבוטל יש הטבות נוספות השוות כסף רב אך אינן עומדות בקריטריון השכר המבוטח ומכך שאינן מבוטחות כלל, כגון החזקת רכב או רכב צמוד, אש"ל קבוע, ארוחות, החזקת טלפון וכד' – אלה הן הטבות מאוד משמעותיות המעלות את רמת החיים של העובד ובשל כך הן גם מחושבות לצורך תשלום מס הכנסה. אולם, בחישוב השכר המבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה, אין הן נלקחות בחשבון. כך יוצא שלמעשה כבר מלכתחילה, אין התייחסות לרמתו הכלכלית של המבוטח כי אם לשכרו ברוטו שלאו דווקא מבטא את רמתו הכלכלית.

להסברת הנושא ניקח דוגמא של שכיר אשר שכרו הבסיסי עומד על סך 10,000 שקל ותנאיו מזכים אותו ברכב צמוד בדרגה ב' המחוייב בשווי רכב בסך 2,910 שקל המגולם על ידי מעסיקו (המעסיק משלם את חלק המס הנובע משווי הרכב). בפועל שכרו החייב במס של העובד עומד על 13,521 שקל אך הכיסוי הביטוחי שלו למקרה אובדן כושר עבודה יעמוד רק על 7,500 שקל שהם כ- 55.5% בלבד.

יתרה מכך, מעצם העובדה שמעסיקו של עובד זה מממן את כל תחזוקת הרכב, המשמש אותו גם בשעות הפנאי, הרי שהטבה זו שוות ערך כלכלי לא מבוטל בידי העובד ונאמדת בכ- 3,000 שקל נטו בחודש לפחות (העמדת הון, הפחתת ערך, טיפולים, תיקונים, דלק וכד').

הערך הכלכלי של הטבה זו אינו בא לידי ביטוי ברכישת הכיסויים הביטוחיים, ומכך שבמקרה אירוע אובדן כושר עבודה, העובד ימצא עצמו ללא רכב צמוד ויאלץ להתמודד עם הוצאה משמעותית אשר לא בוטחה.

השכר יגדל? הכיסוי לא

אז כיצד יש לחשב את ערכנו הכלכלי בביטוח אובדן כושר עבודה?

על מנת להישאר באותה רמה כלכלית, הכיסוי הביטוחי אמור לכלול את מלא שכרנו ואת השווי הכלכלי של כל ההטבות להן אנו זכאים מהמעסיק, לא רק בהיבט המס כי אם בערך הכלכלי האמיתי שהן מסיבות לנו. כאשר את התחשיב יש לבצע על בסיס נטו וממנו לחשב מהו הברוטו שיש לבטח, שהרי הכיסוי הביטוחי חייב במס.

אך לא די בכך. מה אם אנו בתחילת חיינו המקצועיים ושכרנו בזמן זה אינו מבטא את יכולת ההשתכרות העתידית? שיטת החישוב שתוארה מעלה מתייחסת לשכר מקובע ולא לשכר מתפתח. מכך שעל מנת לבטא גם התפתחות בשכר, עלינו לרכוש כיסוי ביטוחי המבטא זאת - כלומר, במקרה אובדן כושר עבודה, הפיצוי החודשי גדל עם השנים, כאילו עלינו בשכרנו.

איך מגיעים לשינוי הנדרש לתיקון המצב?

ראשית על המבוטחים להבין את המשמעות ולפעול לשינוי. מעבר לכך, על הרגולאטור להנחות לביטול תקרת הכיסוי הביטוחי למקרה אובדן כושר עבודה.

גם על ארגוני העובדים לתת את הדעת על הפערים הקיימים בין השכר לכיסוי הביטוחי ולפעול לשינוי מהותי בתחום.

מהיועצים הפנסיונים נדרש לשלב במכרזיהם הרחבה של הכיסוי בביטוחים הקולקטיביים ועל חברות הביטוח לספק פוליסות מתאימות.

הכותבת היא מנכ"לית ובעלים של מכללת עדיף והחלק המשלים, ומומחית בביטוח פנסיוני