סוף לאלצהיימר? ישראלים חידשו תאי עצב במוח
עד היום האמינו חוקרים כי אי אפשר לשקם תאי מוח שנפגעו במחלות ניווניות כמו אלצהיימר, אבל מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטת תל אביב גילה טכנולוגית טיפול שמעודדת ייצור של תאי עצב חדשים. איך זה עובד? כתבה רביעית בסדרה שחושפת את סודות המוח שלנו
תאי גזע הם תאים ראשוניים של גופנו, הנמצאים בשפע אצל עוברים המתפתחים ברחם וגם ברקמות שונות בבגרותנו כגון מח העצם. תאי הגזע ייחודיים בכך שהם מסוגלים לייצר מגוון רחב של רקמות, ולכן הם עומדים במרכזם של מחקרים רפואיים רבים.
תאי גזע המופקים ממח העצם עשויים לשמש לטיפול במחלות ניווניות קשות של מערכת העצבים, כמו פרקינסון, הנטינגטון, טרשת נפוצה ו-ALS. כדי ליישם את הידע שנצבר הקמנו חברת ביוטכנולוגיה בשם בריינסטורם תרפיה תאית, שפיתחה טכנולוגיית טיפול חדשנית בשם NurOwn™.
במסגרת הטיפול אנו מוסיפים לרקמה העצבית הפגועה תאי גזע שנלקחו ממח העצם של החולה עצמו. תאים אלה מעוררים את האזור הפגוע ומאוששים את הרשת העצבית, ויכולים לשפר את מצבו של המטופל. החברה ערכה לאחרונה ניסויים קליניים בחולי ALS, שהעלו תוצאות מבטיחות.
הכתבות הקודמות בסדרה:
- מהפכה בדרך? מחיקת זיכרון תגמול מאלכוהול
- להסתמך על הבטן או המוח? איך נכון להחליט
- סריקת מוח תחסוך לנו טיפול פסיכולוגי?
לחדש את תאי העצב
כעת צועד המדע צעד נוסף קדימה: במקום להחדיר לאזור הנזק במוח תאי גזע מבחוץ, מנסים החוקרים לעורר את תאי הגזע במוח לייצר בעצמו תאי עצב חדשים. תאים אלה עשויים, על פי המחקרים העדכניים, להיטיב משמעותית את תפקוד החולים. הגישה החדשנית הזו מכונה "רפואה רגנרטיבית" - רפואת ההתחדשות.
אחד המחקרים החדשניים בתחום הרפואה הרגנרטיבית נערך לאחרונה במעבדתי, בהובלת החוקרת ד"ר עדי שרוסטר. הפעם, המחלה שעמדה במוקד המחקר הייתה אלצהיימר - אותה מחלה נוראה הפוגעת במיליונים רבים ברחבי העולם ונותרה עדיין נטולת מענה אפקטיבי, על אף מאמצי מחקר אדירים.
עד לפני שנים אחדות האמינו חוקרים שתאי העצב במוחו של אדם בוגר אינם מסוגלים עוד להתחדש ולכן הנזקים אינם ניתנים לשיקום, אולם לאחרונה העלו מחקרים כי במוחנו מתרחש באופן טבעי וללא הפסקה תהליך יצירה של תאי עצב חדשים שנקרא Neurogenesis. כשהמוח תקין רמת הנוירוג'נסיס נמוכה מאוד, אך כשנגרם למוח נזק כלשהו, למשל בעקבות שבץ, התהליך מתגבר באופן משמעותי.
לאור הגילויים המרתקים אנו מציעים כעת גישה חדשה לאלצהיימר, המבוססת על ההשערה שהמחלה נגרמת, לפחות חלקית, בשל כשלים בתהליך הנוירוג'נסיס שמתרחשים בגיל המבוגר.
"המוקד העיקרי של תהליך הנוירוג'נסיס במוח נמצא בהיפוקמפוס, אזור הממלא תפקיד חשוב ביכולות הזיכרון והלמידה", מסבירה ד"ר שרוסטר. "כידוע, אלה בדיוק היכולות שנפגעות ראשונות אצל חולי אלצהיימר, ועובדה זו כשלעצמה מרמזת על קשר בין התהליכים. במסגרת המחקר מצאנו דרך לעודד את הנוירוג'נסיס - יצירת תאי עצב חדשים - בהיפוקמפוס של עכברי מודל לאלצהיימר, ובדקנו אם הטיפול משפר את התנהגותם".
עכברים חסרי עכבות
במקום להוסיף למוחם של העכברים תאי גזע מבחוץ, נעזרו החוקרים בשיטות של הנדסה גנטית. הם החדירו להיפוקמפוס של העכברים גן שנמצא כבעל תפקיד מרכזי בייצור תאי עצב חדשים בתהליך ההתפתחות העוברית.
"הגן התבטא בהיפוקמפוס והצליח להעצים את תהליך הנוירוג'נסיס", מתארת ד"ר שרוסטר. "במוחם של העכברים שטופלו מצאנו הרבה יותר תאי עצב חדשים, וראינו שקצב יצירתם גדל בכ-50%. זהו ללא ספק ממצא משמעותי ביותר בחקר מחלת האלצהיימר".
בנוסף, הבחינו החוקרים בשיפור ניכר בהתנהגותם של העכברים. עכברים עם מוטציות המשמשים מודל למחלת האלצהיימר, ממש כמו בני אדם, עלולים לאבד את העכבות שלהם. עכברים בריאים הם יצורים זהירים מאוד, אך בעכברי המודל לאלצהיימר היכולת להעריך סיכונים פגועה. בניסוי שבו הנחנו את העכברים במתחם מוגן, היססו העכברים הבריאים ובדקו אם השטח פנוי ובטוח לפני שהעזו לצאת החוצה. לעומתם, עכבר המודל לאלצהיימר פרצו החוצה מיד ללא עכבות, אפילו אם בשטח נכחה חולדה מאיימת.
עם זאת, עכברי מודל לאלצהיימר שלמוחם הוחדר הגן המשפר את תהליך הנוירוג'נסיס, חזרו לנהוג בזהירות כמעט כמו עכברים בריאים. בניסוי אחר שערכה ד"ר שרוסטר התגלה כי הטיפול משפר משמעותית גם את מצבם של עכברים עם נזק מוחי חמור בעקבות שבץ.
פוטנציאל קליני עצום
אנו משערים כיום שתאי העצב החדשים שנוצרים בתהליך הנוירוג'נסיס משפיעים על מסלולי התקשורת ברשת העצבית של המוח, ומשפרים את יעילותם ואת גמישותם.
בעקבות הממצאים החדשים אנו סבורים שלשיטות טיפול המבוססות על נוירוג'נסיס יש פוטנציאל עצום בזירה הרפואית. טכניקות כמו זו שבחנו במעבדה עשויות לסייע מאוד לטיפול במחלות ניווניות ובפגיעות מוח אקוטיות, המתאפיינות באובדן תאי עצב.
ייתכן שבעתיד נוכל אף להתאים אותן טכנולוגיות להפרעות מוחיות נוספות כמו אוטיזם וסכיזופרניה. זהו כיוון מחקרי חדש ומבטיח, ואני בטוח שעוד ידובר בו רבות.
פרופ' דני אופן, מומחה בינלאומי בתחום תאי הגזע, מפתח טיפולים חדשניים לטיפול במחלות ניווניות של המוח במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
