ועכשיו, סולו אוויר!
לנגן עם כלים מנותקים כמו הצ'ילי פפרס? יש אנשים שבשבילם אפילו זה יותר מדי. הם מעדיפים לוותר מראש על הגיטרה, ולהראות לכולם שגם נגינה באוויר יכולה להיות אמנות. או אוננות, תלוי את מי שואלים. האייר גיטאר אולי לא באמת כאן - אבל היא בהחלט כאן בשביל להישאר
הרשת געשה, המעריצים הזדעקו וכעבור מספר ימים פרסם בסיסט הלהקה פלי מכתב בו הסביר מדוע בחרו לא לנגן בלייב, וסיכם את הסיפור בכך שמדובר היה בעיקר בעניין טכני ובחוסר היכולת של הפקת האירוע לארגן את המופע מבחינת סאונד, בזמן הקצר שניתן לה. אבל מעריצי הצ'ילי פפרס, אם עוד יש כאלה, יכולים להרגע: אנתוני קידיס (שדווקא היה היחיד שבאמת שר במופע), צ'אד סמית וחבריהם לא לבד.
מזה לא מעט שנים, ענף האייר גיטאר העולמי, "הלעשות בכאילו" של עולם הרוק, הולך וצובר תאוצה בקרב משוגעים לדבר. אז בארץ אמנם עדיין לא התגברנו על מחסום המודעות העצמית (פרט לבליין קבוע לפני עשור במועדון "החורבה" החיפאי, שכותב שורות אלו נאלץ לבהות בו מתאבד מדי יום שישי על סולו הגיטרה המאוס של השיר "פויזן" של אליס קופר), אבל במקומות כמו ארצות הברית, אנגליה, בלגיה, רומניה, אוסטרליה וברזיל מדובר בתופעה של ממש, שהתמסדה לכדי תחרויות שנתיות ותת תרבויות שלמות שכולן מופע מימיקות מטופש על טהרת הרוק.
מנגנים באוויר, אל מול איתני הטבע
תחרויות האייר גיטאר הראשונות, לפחות אלו הרשמיות והמתועדות, נערכו כבר בשנות השמונים בשבדיה ובארצות הברית, אך הן התמסדו רק ב-1996. מאז הפכו לאטרקציה קבועה בפסטיבל המוזיקה אולו, שמתקיים בפינלנד. אל הבמה עולים מתמודדים הרואים בעצמם ראויים לתואר "אלוף האייר גיטאר העולמי", ולעיני קהל רב ותחת חוקים קפדניים (למשל: חל איסור מוחלט להשתמש בלהקת ליווי או בכלי אמיתי) מעניקים את פרפורמנס הגיטרה המקורי והתשוקתי ביותר שהם יכולים לחשוב עליו.
אז התחרות אמנם לא רצינית במיוחד, אבל הפרסים המוענקים לזוכים בה - דווקא כן. ולראיה: למנצח הראשון בתחרות האייר גיטאר העולמית הוענק מגבר שנתרם על ידי לא אחר מאשר גיטריסט קווין האגדי, בריאן מיי. המוטו של התחרות, אגב, צנוע ופרופורציונלי, כיאה לתחרות פנטומימה מהוללת: "המלחמות יבואו לקיצן וכל הדברים הרעים יעלמו, אם כולם פשוט ינגנו באייר גיטאר".יש בזה משהו.
יביא את השלום העולמי? אמני אייר גיטאר בפעולה
יש כאלו שמשתמשים בגימיקים (למשל, צובעים את גופם בחברבורות נמר), אחרים מעדיפים ללכת בגישת האולד סקול ולשמור את זה בינם לבין הגיטרה ואלי הרוק. זו, למשל, הגישה של אריק "Mean" מלין, אלוף האייר גיטאר העולמי לשנת 2013. אדם שיכול להיחשב מתחרה ראוי בדייב גרוהל בתואר "האיש הנחמד ביותר בעולם הרוק", ומתמודד שלא לוקח דברים יותר מדי ברצינות. "הקטע של האייר גיטאר הוא שזה יכול להיות המון דברים עבור סוגים שונים של אנשים", אמר לאחרונה מלין בראיון למגזין "So". "אני אוהב את האבסורדיות שבזה. יש גיחוך מובנה ברעיון של לצפות באדם מתנהג כאילו הוא מנגן בגיטרה. רוב האנשים אומרים שזה הדבר הכי קרוב שיש לאוננות".
הגרסה העלילתית: אייר-גיטאר ב"איך פגשתי את אמא"
מלין הוא למעשה מתופף בחיים האמיתיים, אבל בעולם האייר גיטאר הוא ללא ספק מלך של קהילה, והחל מהשנה שעברה – הנציג שלה בכל העולם. תואר רם אך חסר משמעות, אין ספק, ועם זאת - כזה שהוא לוקח ברצינות יתרה ומוצא בו המון יופי. "אייר גיטאר זו אמנות פרפורמנס. זה מאוד פשוט. הרגע שבו היא הופכת מצפייה באדם מדמה נגינה על גיטרה לצפייה באדם מנגן על אייר גיטאר, הוא יפהפה, מרגש ורב השראה".
אריק מלין בפעולה. לאונן מול אלפי אנשים
אך גם הוא מסתייג מדי פעם מכל הנושא, ומעדיף להשאירו ברמת הקריצה. "יש אנשים שלוקחים את עצמם ואת החיים יותר מדי ברצינות. אני מניח שאני מאלה שאוהבים להנות", הוא אומר. "יש משהו מאוד משחרר בלהתנהג כמו אידיוט בפני מאות ואלפי בני אדם. העובדה שתחום האייר גיטאר עבר ממשהו שאתה עושה בחדר השינה שלך, או כשאתה שיכור בבית אחרי מסיבה, למשהו שאתה עושה באופן תחרותי בפני קהל חי - הוא מגוחך! בדיוק בגלל זה נרשמתי לתחרות הזו מלכתחילה".
"בואו קדימה, יאללה בלגן"
אבל אם חשבתם שמדובר בתת ענף תרבותי שמתקיים במנותק מקונטקסט כלכלי או פרקטי - נכונה לכם הפתעה. כמו לכל תופעה, גם לפנומנת האייר גיטאר יש מוצרי לוואי, ובמקרה זה - כלים לנגינה באוויר, כלי עזר לאלו שרוצים לקחת את הנגינה שלהם צעד אחד קדימה ולהוביל את עצמם לפסגות של השתכללות והתמקצעות. בדיוק לשם כך פותחו אינסטרומנטים כמו האייר גיטאר פרו, סימלטור גיטרה שפותח ביפן ב-2007, שמשתמש בחיישני חום ותנועה כדי לתרגם את תנועת היד המנגנת בו ליצירת צליל גיטרה אמיתי. כלומר, יש דבר אמיתי ומוחשי בשם "אייר גיטאר", וניתן אפילו להפיק באמצעותו צלילים.
האייר גיטאר פרו. כשנגינה בכאילו מניבה צלילים
אינסטרומנט דומה פותח ב-2008 על ידי חברה מקליפורניה, והוא ה"אייר גיטאר רוקר" - צעצוע שמתבסס על תנודות יד שנקלטות באמצעות טכנולוגיה שמתרכזת באזור
חגורת המותן, ויוצרת באמצעותן צליל.
"האייר גיטאר רוקר" הפך ללהיט זמן קצר לאחר צאתו, ואפילו שווק מאז יחד עם המשחק הפופולרי "גיטאר הירו". ב-2011 הושק ה"אייר גיטאר מוב", שהוא למעשה אקססורי עבור האייפון והאייפוד טאץ', שמצליח לזהות תנועות אייר גיטאר - ומגיב עליהן מוזיקלית. השאלה מדוע אדם ירצה לרכוש לעצמו גיטרה כזו, על פני רכישת כישורים לנגן על גיטרה אמיתית - היא כנראה נושא לכתבה אחרת לגמרי.
