אני נותן טיפ, למה מחלקים אותו בין המלצרים?
יהודה מודעי סבור כי במסעדות שמחלקות את הטיפים בין כלל המלצרים - אין סיבה לנהוג בנדיבות. למה שסועד ייתן טיפ למי שלא שירת אותו אישית? דעה
מסופר על יהודי שיצא מהעיירה שלו והלך לעיירה שכנה של גויים בערב חג המולד. ראה את תושבי העיירה יושבים להם מבושמים ושמחים בכיכר העיר מסביב לחבית ענק. שאל מה קורה והסבירו לו כי ראשי העיירה החליטו כי כל אדם אשר פותח בקבוק יין ולא מסיימו, מגיע במהלך השנה אל החבית ושופך את השארית אל החבית. בערב החג פותחים בנוכחות כל הכפר את החבית, שותים את היין המעורבב וכולם שמחים.
אמר לעצמו היהודי איזה רעיון נפלא, חזר לעיירתו וסיפר הסיפור לפרנסי הקהילה. מיד פרנסי הקהילה החליטו על יישום הרעיון גם אצלם וכל בקבוק אשר ייפתח בערב שבת ולא יסיימו, יעבירוהו לחזקת הכלל. בינם לבין עצמם אמרו לעצמם הפרנסים, "אנו נשפוך מים במקום יין, אף אחד לא ירגיש, ממילא יש מספיק יין, נדלל אותו מעט".
בסוף מסתבר שלא רק הפרנסים היו חכמים, שכן בערב החג לאחר שנה פתחו פרנסי הקהילה את החבית ומשם ייצאו מים זכים וטהורים. סיפור זה מדגים את הרעיון, כי אם שותים מתוך חבית ציבורית - אין משמעות רבה לטיפות אשר אתה מטפטף.
השירות הקבוצתי? גם הטיפ
האם שמתם לב כי רוב המסעדות המלצרות עברו למלצרות בקבלנות? אתם ניגשים למארחת אביב, שמושיבה אתכם לשולחן, המלצרית מאי נותנת תפריטים, סיוון לוקחת הזמנה, יוליה מגישה את האוכל, את המים בכלל מבקשים מסתיו - ויסלחו לי הפמיניסטיות, אבל הרוב המוחלט של המלצרים שפגשתי היו מלצריות.
השאלה היא למי משאירים את הטיפ? וכמה? עד לפני כמה שנים היו נהוג להשאיר 10% בדיוק, אחר כך לעגל קצת למעלה, ועכשיו אם אתה לא משאיר 15% אתה כבר חשוד כקמצן וכאחד שבחיים לא היה מלצר. אבל למי הטיפ הזה הולך? למארחת? למגישת התפריט? או למפנה הכלים?
מכיוון שממילא מקבלים שירות קבוצתי, מסתבר כי ברוב המקומות המהוגנים הטיפ מתחלק בין כל המלצרים במשמרת, או כל המלצרים באותו יום עבודה, או כלל הטבחים ועוד. במקומות לא מהוגנים, הבוס לוקח משהו לעצמו ומשאיר למלצרים חלק מסוים מהקופה הכללית.
אולי, וזו שאלה שנזרקת לאוויר, בעלי המסעדות ראו שפתאום, עם כניסת תרבות ה-12% וה-15%, נותר כסף רב מדי אצל המלצרים, אז הם החליטו להוריד מעלויותיהם ולממן מכסף זה את משמרת הבוקר הלא רווחית ואת הטבחים. אפשר לומר, כי במקומות שבהם אתה לא מקבל שירות מאדם אחד אלא מקבוצה, גם הטיפ מתחלק בין אותה קבוצה.
רגע, רגע, לא הבנתי משהו בסיסי, כאשר אני משאיר טיפ, או בשמו העברי דמי שירות, אני מתכוון לשירות אותו קיבלתי באופן אישי, כלומר שלמלצרית שמשרתת אותי יהיה חשוב שאני מרוצה, שברגע שארים את עיני היא תשאל אותי אם חסרים לי מים או שנפל המזלג ושהיא תצחק מהבדיחות שלי למרות הקושי שבדבר. על זה אני משלם. כי אם אני סתם רעב ורוצה לאכול על מנת לשבוע, אלך לדוכן פלאפל ואגמור עניין.
האם לו הייתי מספר לכם כי הכסף אותו משאירים הולך לכיסו של המלצרית בשירות הבוקר אותה לא ראיתם בכלל ולא הייתם מודעים לקיומה, הייתם ממשיכים להשאיר 15%? אם הייתם יודעים שבעל המסעדה מנכה לפעמים 20% מסכום הטיפ עבור כיסוי הוצאותיו, הייתם ממשיכים לזרוק חופן מטבעות? איזה אינטרס יש לכם בכלל להרחיב את התשר מעל לסביר?
אגורות בודדות למלצר
ביהדות יש מושג שנקרא בטל בשישים, כלומר אם פחות מאחד חלקי שישים מהווה פסול אזי אין בעיה - כי הפסול טובע בתוך התקין. כך למשל, תבשיל יישאר בשרי גם אם שמו בו פחות מ-1/60 חלב. בחשבונאות יש את מושג המהותיות - אם יתרה מסוימת סוטה באחוז או שניים ממה שצריכה להיות - לא מתעסקים בזה היות שהתמונה ממשיכה לייצג נכונה את המצב הקיים.
אז ואם במסעדה יש מאתיים לקוחות ביום והכל מתחלק בין כל המלצרים שהיו ביום זה - החמישה האחוזים המבדילים אותך לכאורה בין טיפ קמצני לבין טיפ ברוחב לב מתבטא בסופו של דבר באגורות בודדות למלצר.
חישוב קל: נניח שאכלתי ב-200 שקל - ההבדל בטיפ הוא בין 20 שקל ל-30 שקל. ואם היו באותו היום 200 לקוחות עם צוות של כ-20 מלצרים בכל המשמרות ובכל העמדות - ההפרש המבדיל בין טיפ סביר שהשארתי לטיפ רחב למלצר הטוב בסופו של דבר, הוא חצי שקל למלצר - כאשר 15 מתוכם לא שירתו אותי ולא ראו אותי, אז למה שבכלל יקחו ממני?
כמו כן, לפעמים אנו נתקלים במלצר לא טוב, או כשה שעסוק בעניינים אחרים ולא בי אישית. אם אני לא מעניין אותו יותר מדי - למה שייהנה מהתוספת? הרי בשיטת החלוקה לפי שעות אין משמעות לאיכות השירות, הטובים יקבלו בדיוק את אותו השירות כמו הרעים. אבל אני מעוניין לתת דמי שירות נאים למלצר שבאמת היה חשוב לו.
מעל לכל, עדיין לא מובן לי הרעיון לפיו הטבחים, המארחת, מלצריות משמרת הבוקר הריקה ושוטפי הכלים, נוגעים בכספם של המלצרים ששירתו אותי. אני הרי משלם לשירות שניתן לי - והדגש שוב הוא שירות שניתן לי אישית. אני לא מעוניין לשלם בכסף זה אני את הוצאות בעל הבית.
הרי ברור לי היטב, שכאשר אני מזמין סלט ב-40 שקל - עלות חומרי הגלם היא בין ארבעה לשבעה שקלים, נניח. שאר הכסף אמור לכסות עבור שכר הדירה, החשמל, המסים וגם רווח לבעל הבית - וזה בסדר גמור. הכסף שנתתי מעבר לעלות המנה אמור להישאר אצל המלצרית בלבד.
לסיכום, אם אני מגיע למקום שבו צוות המלצרים משרת אותי כקבוצה - הרי שאין טעם להרחיב מעבר לבסיס מסוים. שבעל המסעדה ייתן תשלום לטבחים מתוך הכסף של המנה ולא מתוך המסוי הריגשי של הטיפ. אם שירתו אותי מלצרים שבאופן אישי היה להם חשוב שאהנה - בוודאי ובוודאי שאתן להם עבר לבסיס, שכן דמי השירות ניתנים עבור שירות.
הכותב הוא שותף בחברת אימפקט, לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי. ניתן ליצור עמו קשר במייל
לפנייה לכתב/ת 
