ויטק 9? זה שם אשכנזי מדי!

"קרובים קרובים": השד העדתי קפץ לביקור

הסיטקום הישראלי הראשון, שגם היום, יותר מ-30 שנה אחרי שירד מהמסך, נחשב לאהוב במיוחד, עבר כברת דרך ארוכה עד שזכה לשמו. בהתחלה הוחלט לקרוא לסדרה "ויטק 9" - על שם הבניין שבו התגוררו יורם, ליאורה, תיקי, אילן וחנה, אך קברניטי הטלוויזיה החינוכית חשבו שהוא נשמע אשכנזי לחלוטין, ובשביל להימנע ממחלוקות עדתיות הציעו פשרה: "ויטק פינת אברבאנל". היוצרים, ובראשם, ב. מיכאל, התנגדו בתוקף. החזרות לצילומי הפרק הראשון כבר החלו, והוויכוח על השם עוד לא נפתר. "אמרנו להם שהם הגזימו לגמרי", נזכר מיכאל, "פתאום באמצע החזרות עלה לי השם 'קרובים קרובים' כי הם גם קרובי משפחה וגם גרים קרוב גיאוגרפית - עם זה אף לא התווכח וכך נבחר השם".

"קרובים קרובים". (באדיבות חינוכית, שידורי בכורה ביוטיוב)

גם מאחורי שם הרחוב ויטק מסתתרת אנקדוטה נחמדה: לבעלה של המפיקה והיוצרת המיתולוגית רישה טירמן, שהלכה לעולמה, קראו ויטק. "החלטנו שזה אחלה שם לרחוב", מספר מיכאל.

"זהו זה": להצלחה אבות רבים

מתברר שמאחורי השם "זהו זה" מסתתר בעיקר ויכוח - על שמו של הממציא. השחקן מוני מושונוב והיוצר אפרים סידון סבורים שאהוד מנור המציא את השם, אך לא בטוחים בכך לחלוטין. יצחק שאולי, שהיה אחד מהבמאים של "זהו זה" בתחילת דרכה, מנסה לשחזר: "אם תשאל אנשים, יהיו איזה שלושה או ארבעה שיגידו לך שהם המציאו אותו. נדמה לי שאהוד מנור היה מעורב בבחירת השם. מצד שני, שמעתי שמנחם זילברמן, שהלך לעולמו לא מזמן, אמר שהוא המציא. אז אני לא יודע מה נכון". המפיקה הראשית של "זהו זה" יפה אורנשטיין פוסלת את האפשרות שזילברמן הגה את השם: "אחת היוצרות, רישה טירמן, אמרה לי בפירוש שאהוד מנור המציא אותו. לא יכול להיות שמנחם זילברמן המציא כי הוא הצטרף אחרי שכבר הכל היה מוכן". יוסי רונן, הבמאי המעצב של התוכנית, הוא הנחרץ מכולם: "אני אומר לך בוודאות שאהוד מנור המציא את השם. ישבנו בחדר, היו שם רישה טירמן, בני נגרי שהלחין את שיר הנושא ואהוד מנור. ברגע שאהוד נתן את השם - החלטנו ללכת עליו. זה שם שלא אומר הרבה והוא לא ביטא את מה שיש בתוכנית כמו בשמות אחרים".

"הופה היי": שיר אהבה

גם במקרה של תוכנית הילדים המצליחה "הופה היי" יש כמה גרסאות להמצאת השם. "לדעתי הוא הגיע מתוך שיר של נעמי שמר, יגאל בשן לקח אותו והפך אותו לשיר נוסף ועל זה גם נקראה התוכנית", אומר אבי דור, שכיכב בתוכנית לצידם של בשן, עוזי חיטמן, אהרון פררה ויונתן מילר. לבשן יש הסבר אחר לחלוטין: "מה פתאום מנעמי שמר? 'הופה היי' היתה קריאה של הנוער העובד והלומד עוד מקום המדינה. סוג של 'קדימה', 'יאללה' כזה. גם אני הייתי בתנועת נוער וזה פשוט חזר אליי. הגלגול של השם הזה מבחינתי התחיל ב-1983, כשכתבתי לגידי גוב שיר לפסטיבל שירי הילדים שנקרא 'הופה היי'. כעבור זמן מה, שנה או שנתיים בערך, ערוץ 1 פנה אליי ואל עוזי חיטמן והציע תוכנית לכל המשפחה. כשהתחלנו לגלגל את הרעיון, חשבנו שנצא מהאולפן ונלך לילדים הביתה, ואז עלה הרעיון של השיר. השיר שאני כתבתי במקור היה בעצם שיר אהבה לילדה, ואז עוזי לקח את הבתים ושיפצר אותם שיתאימו לתוכנית טלוויזיה. השיר של התוכנית בעצם נבחר לפני השם, וכך נבחר השם".

"הופה היי". גלגולו של שיר

"רק בישראל": פטריוטים

אפרופו שם שנלקח מתוך שיר, כך היה גם במקרה של תוכנית הבידור "רק בישראל" ששודרה בערוץ 2 בכיכובם של ארז טל ואורנה בנאי. "לדעתי מי שהמציא את השם זה ארז טל ותמר מרום", אומרת בנאי. מרום, הכותבת שמאחורי התוכנית, מעבירה את הקרדיט לארז טל: "הוא המציא את השם, שנלקח מהשיר של להקת חיל הים, 'רק בישראל'. היו כמה שמות והיה דיון, חיפשנו משהו פטריוטי כזה, שיסכם את חדשות השבוע. אחת מהאופציות היתה 'הארץ שלנו'. היה עניין סביב השם ולא הקלנו ראש בזה". ארז טל מוסיף: "חיפשנו משהו שיבטא בהפוך על הפוך את מה שמכנים 'גאווה ישראלית' - סוג של פטריוטיות של שוטים".

"רק בישראל" - גאווה ישראלית 

"העולם הערב": כמו תוכנית חדשות

את התוכנית, שנולדה אי שם בתחילת שנות ה-90 בערוץ 2 הנסיוני, הנחו אברי גלעד וארז טל. שניהם מספרים כי לא ברור בדיוק מה עומד מאחורי השם. "הזיכרון שלי הוא לא התכונה הכי טובה", אומר גלעד, "אני חושב שאו ארז או אני או ביחד המצאנו אותו, עברו הרבה שנים מאז. אבל היה ברור שזה יישמע כמו שם של תוכנית חדשות, זה היה מין טייק אוף כזה". אגב, גלעד מגיש את תוכנית הבוקר של רשת, שנקראת "העולם הבוקר". "ברור שיש בזה איזו קריצה ל'עולם הערב'", הוא מודה.

קטע מתוך "העולם הערב"

"החרצופים": פרצופה של המדינה

רגע לפני תחילת שנות האלפיים קמה לה תוכנית סאטירה חדשה - בובות של פוליטיקאים שדורסות כל מה שזז. טוביה צפיר אחראי על החיקויים, ועל השם שלה אחראי אבי כהן, העורך הראשי של "מצב האומה" ואביו של מולי שגב, עורך "ארץ נהדרת". "זה שילוב של חרא וחצופים", אומר טוביה צפיר. לאפרים סידון, אחד מכותבי התוכנית, יש הסבר קצת אחר: "רצינו משהו שיהיה עם פרצופים וחרא צף, שזה המנהיגים שלנו. לא עשינו הרבה ישיבות, אבי בא עם הרעיון, והחלטנו מהר".