באר החייל: באר ביזנטית נחשפה באתר בנייה ברמת החייל

במהלך חפירות הצלה ארכיאולוגיות, שערכה רשות העתיקות באתר שאמור להיבנות עליו בית הרופאים, נחשפה באר קדומה שהיתה בשימוש בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לפני 1,400-1,110 שנה).

עוד כתבות בערוץ התיירות:

צייר לי מפה

הסבר פניך לדייל: דיילים בשירות ההסברה של ישראל

לדברי אלי הדד, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ממצא הבאר, מסוג המכונה "אנטילה"' נחשף כעת לראשונה באזור תל אביב. חשיבות הגילוי הינה בכך שהוא מוסיף מידע אודות חיי היום יום באזור הירקון לפני 1,400- 1,200 שנה, לרבות חקלאות".

חפש את המטמון. רמת החיל(צילום: כרמי גינסברג)

"מערכות שאיבה מסוג זה פעלו בארץ החל בתקופה הרומית (לפני 2000 שנה) ואילך, אך מעטות נחקרו לעומק. ניתן למנות ביניהן מערכות שנחשפו בתל אשדוד, ביבנה ים (כיום סמוך לקיבוץ פלמחים) וברמלה. כן נחקרו בארות לאורך מישור החוף בעתלית ובעכו. בארות כאלה שוחזרו לאחרונה בנאות קדומים ובנס ציונה".

הבאר שנחשפה נחשבת משוכללת. שלא כמו בבארות פשוטות, בהן אדם היה שואב מים בכוחות עצמו באמעות דליים, כאן פעלה הבאר כמתקן שאיבה, מעין "מפעל" שסיפק את המים לצרכי הממחייה והחקלאות. הבאר נמצאת כ-150 מטרים מגדת נחל הירקון, יורדת אל מי התהום, המצויים כנראה בעומק של יותר מ-9 מ', ומורכבת מפיר בקוטר של כ 3.5 מטר, המדופן אבני גזית מסותתות מכורכר.

קלוז אפ. הבאר(צילום: חמי שיף)

ייתכן שמעל פי הבאר היה מבנה עילי שלא השתמר. בחלקה העליון של הבאר, מסביב לדופן העליונה נחשפו מגרעות להצבת קורות עץ שהחזיקו את המערכת לשאיבת המים, שפעלה באמצעות גלגל עץ אליו נקשר חבל מחובר לקנקנים מיוחדים (אנטילים) או כלי קיבול אחר לצורך זה.

גלגל זה הופעל על ידי בהמה, שסובבה גלגל אופקי (החל מאמצע המאה ה-19 את מקום הבהמה החליף מנוע, וזאת ניתן לראות בבארות הרבות מהתקופה העות'מאנית המוכרות לדוגמה ביפו, אזור בו שמשו להשקיית פרדסים).

הכוח האופקי הועבר לגלגל האנכי באמצעות מערכת גלגלי שיניים מתוחכמת. אנטילי החרס (קנקני החרס) נקשרו לחבלים ושימשו להעלאת מים ב"סרט נע" ושפיכתם דרך תעלה למאגר ממנו נלקחו לשתייה או להשקיה. שרידי מאגר כזה (בריכות מטויחות) נחשפו בחפירה הנוכחית במרחק כ-15 מ' מפי הבאר.

בחפירה נמצאו מספר לא מבוטל של שברי קנקנים, כאלה המתוארכים לתקופה הביזנטית, וכן לתקופה האסלאמית הקדומה.

למאגר שנחשף בחפירה רצפה עשויה לוחות אבן, והוא היה מחולק לשני תאים, שקיר חצץ ביניהם. בקרבת המאגר נמצאו גם שרידי מבנים מן התקופה הביזנטית, הקשורים ככל הנראה למכלול הבאר והמאגר.

על פי הממצא ניתן לומר כי הבאר שימשה במהלך התקופה הביזנטית המאוחרת (המאות השישית והשביעית לספירה) וכן בחלק מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות השביעית והשמינית לספירה). כאשר חדל מלתפקד וננטש, המתקן נסתם בחול.

ממעוף ציפור. האתר(צילום: כרמי גינסברג)