שתף קטע נבחר

 
צילום: גיל יוחנן, אבי רוקח

תנו לצה"ל לבחור את מי לגייס

לצה"ל יש עודף של חיילים, אך מחסור חמור בכוח אדם איכותי. חוק הגיוס החדש אמור היה לסייע בפתרון הבעיה, אבל הוא רק יחמיר אותה. פרשנות

חוק הגיוס החדש, כפי שמסתמן מהטיוטה שמתגבשת בוועדת שקד, הוא תבוסה מוחצת לצה"ל. בכנסת יכולים להורות על גיוס של אלפי צעירים חרדים מדי שנה, אך מבחינת הצבא מדובר בעיקר בעול.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

הצבא לא מנסה היום להגדיל את שורותיו בכל מחיר. למעשה, הוא מחפש דרכים לשחרר את העודפים, כמו למשל חיילי המפקדה בבסיסים העורפיים, ולקצר את שירותם משלוש שנים לשנתיים. במציאות התקציבית הנוכחית, לאחר הקיצוץ בתקציב הביטחון, צה"ל לא צריך עוד אלפי חיילים מיותרים, מרביתם בני ‭,24‬ נשואים עם ילדים, שעלות החזקתם יכולה להגיע ל-‭5,000‬ שקל בחודש - כמו קצין בדרגת סגן.

 

ובכלל, כיצד ישתלבו החיילים האלה ביחידות הלוחמות עם בני ה-‭?18‬ ומה בנוגע למפקדים שיצטרכו להתחשב בצורכיהם של חיילים שלא יצאו הביתה ולא ראו את ילדיהם? החוק המוצע על ידי ועדת שקד, מבינים בצבא, אינו רציני ולא יעמוד במבחן המציאות.

 

ישנם שני מערכים שבהם צה"ל דווקא זקוק מאוד לחיילים נוספים: המערך הלוחם והמערך הטכנולוגי. זירת הקרב השתנתה, וכיום תרומתו של כל אחד מהחיילים האיכותיים ביחידות הסייבר והתקשוב - למשל של 8200 - עולה לפעמים על זו של אוגדה לוחמת שלמה.

 

המספרים ממחישים את הביקוש לחיילים האלה: אם עד לפני ארבע שנים גויסו למערך הסייבר 100 חיילים בשנה, הרי שכיום מגויסים כבר 500 חיילים מדי שנה, ובעתיד הקרוב צפויה הכמות לגדול לאלף. מדובר בחיילים בעלי הנתונים האישיים הגבוהים ביותר, שלא מעטים מהם מגיעים ליחידות האלה על אף הפרופיל הקרבי שאמור היה לשלוח אותם ליחידות הלוחמות, שגם הן סובלות ממחסור בחיילים.

מפגינים חרדים בבני ברק, אתמול (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
מפגינים חרדים בבני ברק, אתמול(צילום: ירון ברנר)
 

הקצינים מסבירים כי הם זקוקים לחיילים בעלי נתונים גבוהים גם ביחידות שבעבר לא נחשבו לטכנולוגיות, וכך, למשל, פיקוד על טנק מרכבה סימן 4 מצריך יכולת הפעלה של 40 מערכות טכנולוגיות מתקדמות. כך נוצר מצב שלצה"ל יש אומנם עודף של חיילים, אך עם זאת מחסור חמור בכוח אדם איכותי.

 

חוק הגיוס החדש אמור היה לסייע בפתרון הבעיה הזאת, אלא שוועדת שקד דחתה את דרישתו של צה"ל להקמת בקו"ם וירטואלי שבו יכול היה הצבא לקבוע בעבור כל בן 18 אם הוא מעוניין בשירותיו. במקום זאת העדיפה הוועדה לאפשר לצעירים החרדים לדחות את גיוסם לגיל ‭,24‬ וכך גם אלה מביניהם שיעלו בסופו של דבר על מדים יעשו זאת בגיל שבו יכולתם לתרום לצה"ל תהיה מוגבלת מאוד, ובלי שהצבא יוכל להתערב ולבחור את החיילים שלהם הוא באמת זקוק מתוך כלל פוטנציאל הגיוס.

 

המכה הזאת מגיעה לצה"ל בתקופה לא טובה. שנתוני הגיוס הנמוכים הובילו לירידה במספר המתגייסים, ולכך יש להוסיף את העלייה בהיקף ההשתמטות ואת הירידה המתמדת במוטיבציה לשירות ביחידות קרביות. נוסף על כך סובל גם כוח המילואים מירידה באיכותו, משום שהקיצוץ בתקציב 2013 הוביל לביטולם של מרבית ימי האימונים.

 

אילו לצבא הייתה ניתנת היכולת לבחור, סביר להניח שהוא היה בוחר לגייס מספר קטן יותר של חרדים מהמספר שמופיע ביעדי הגיוס של ועדת שקד. אבל את אלה שהוא היה מגייס הוא היה שולח ליחידות שבהן הוא זקוק להם באמת, והתועלת האמיתית לצה"ל ולחברה הישראלית הייתה גדולה יותר.

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים