תחת עץ האהבה: 6 מקומות רומנטיים בישראל
בעקבות מצביאים מימי קדם, אגדות וסיפורים וכמובן - האהבה: שישיית נקודות חן רומנטיות ברחבי הארץ, מחוף דור ועד מעיין הנעורים בערבה
1. רומנטיקה על החוף: תל דור
דור היא עיר נמל בת 3,300 שנה לפחות. מקור שמה באל היווני דורוס, אביהם המיתי של הדורים, ובנו של אל הים פוסידון.
עוד בערוץ התיירות:
- גשם בחוץ? 9 מקומות מקורים לבילוי בחורף
- חם בחורף: הצעות לנופש במלון בימים קרים
- מעשה ב-5 טיולים: לטייל סביב צמחייה בחורף
בעיר התגוררו בתקופות שונות פיניקים, יוונים, חשמונאים ורומים. בימי הזוהר שלה היא היתה עיר נמל חשובה, שפרנסתה היתה מבוססת על בניית אוניות ויצור צבע הארגמן מחלזונות. בחפירות שנערכו במקום נתגלו שרידי הנמל, החומות והשערים, תיאטרון רומי, מערות קבורה ומקדשים יווניים. תוכלו לראות חפצים שנמצאו בחפירות במוזיאון המזגגה הסמוך.
נקודת העוצמה של תל דור נמצאת מן העבר הצפוני של הרכס, ממנו נשקפת שונית בצורת לב גדול. שם, ישובים על החוף ומשקיפים על שרידי המקדש השקוע בים, תוכלו לצלול אל רגעים רומנטיים במיוחד.
הנחיות הגעה: לקיבוץ נחשולים הגיעו מכוון כביש 4. פנו פניה אחת צפונית לצומת פוריידיס לפי השילוט לחוף דור. סעו עד שהשילוט מצביע לפנות ימינה אל תוך הקיבוץ. בתוך הקיבוץ עקבו אחר השלטים המובילים למוזיאון המזגגה. חנו ליד המוזיאון, לפני המחסום, והמשיכו לצעוד ברגל בהמשך אותו כביש (המחסום הוא רק לכלי רכב, לא להולכי רגל). כשתגיעו לחוף תראו את הרכס מולכם ועליו התל, אליו תוכלו לטפס ולהמשיך לצעוד לאורך הרכס.
2. מיניות בהעצמה: מבצר שוני
לא הרחק מהתיאטרון המפורסם בקיסריה, נמצא תיאטרון נוסף - התיאטרון הרומי של שוני. יחודיותו של הישוב בשוני היו בריכות המים שנבנו לצרכים פולחניים, ועוטרו בפסיפסים מרהיבים, ששרידיהם נותרו עד היום.
האזור טופח על ידי הקרן הקיימת לישראל, שהכשירה סביב המבצר פארק על שם ז'בוטינסקי, הכולל מדשאות, מתחם פיקניקים, ומספר מוזיאונים.בחודש מאי נערכו כאן חגיגות פריון ואהבה שנקראו מיומאס. החגיגות אופיינו בשכרון חושים והתמסרות לתענוגות הגפן והגוף. במשך 30 ימים ולילות נערכו הצגות והופעות, משחקי אש ומים, רחצה בעירום וטקסי פריון. אתם מוזמנים להגיע עם בן הזוג ולקבל השראה מאנרגיות הפריון והמיניות של המקום.
הנחיות הגעה: סעו על כביש 4 עד צומת בינימינה, שם הכנסו לישוב (מזרחה). סעו על דרך העלייה עד הכיכר הראשונה, שם פנו ימינה לדרך העצמאות. בכיכר הראשונה פנו ימינה לדרך ניל"י, המתעקלת בכיכר הבאה שמאלה ועוברת תחת פסי רכבת. בכיכר שמיד אחרי פסי הרכבת פנו שמאלה לכוון זכרון יעקב. כעבור כקילומטר תראו פניה משולטת שמאלה למבצר שוני. הכנסו וחנו בחניון הפנוי הראשון. רדו ברגל לתיאטרון, לפי השילוט.
שעות פתיחה: פארק ז'בוטינסקי פתוח בכל זמן, והכניסה אליו ללא תשלום. עם זאת, המבצר והתיאטרון אינם פתוחים בכל זמן - היות והם נפתחים לרוב לבקשת המבקרים במקום, יש לתאם הגעתכם מראש ב-04-6389730. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.shuni.org.il.
3. סלע אנדרומדה ביפו: האביר על הסוס (המעופף) הלבן
יפו היא עיר נמל עתיקה, שהיתה מרכז של מסחר ותרבות. בתקופה ההלניסטית נקשרה ביפו אגדה על אנדרומדה היפה, שנכבלה לסלע הנמצא בפתח הנמל, כקורבן למפלצת הים קטוס (לוויתן). אך רגע לפני שהמפלצת עלתה מן המעמקים כדי לאסוף את שללה, מן השמיים הגיח הגיבור המיתי פרסאוס, הרכוב על גבי סוסו המעופף פגסוס. פרסאוס, שהתאהב באנדרומדה, הרג את המפלצת באמצעות ראשה הכרות של מדוזה, שהופך כל אדם המסתכל עליו לאבן. כל זאת לא לפני שקיבל מקפאוס אביה הבטחה שיזכה בידה של אנדרומדה.
התמקמו במקום המשקיף על הנמל, מתבוננים מעבר למים על סלע אנדרומדה. תוכלו אף לנסות לזהות את שרידי האזיקים בהם נכבלה אנדרומדה לסלע, ואת שרשרת הסלעים המקיפים את סלע אנדרומדה, המייצגים את חוליות גבה של המפלצת שהרג פרסאוס.
הנחיות הגעה: ליפו העתיקה תוכלו להגיע מנתיבי איילון. צאו במחלף מספר 12 - קיבוץ גלויות, וסעו לכוון הים. בשדרות ירושלים ביפו פנו ימינה וברמזור הראשון שמאלה לרחוב דוד רזיאל. בכיכר השעון המשיכו ישר לעבר הנמל, וחנו באזור. משם המשיכו ברגל לכוון שער הנמל, ממנו תוכלו לראות את סלע אנדרומדה בקצה שובר הגלים. אם תרצו תצפית מגבוה - המשיכו מכיכר השעון ישר לרחוב יפת, ולאחר מספר סמטאות פנו ימינה לרחוב לואי פסטר שיכניס אתכם ליפו העתיקה, שם תוכלו לחנות (בתשלום). צעדו ברגל לעבר כיכר קדומים, משם תזכו לתצפית יפה על הנמל ועל סלע אנדרומדה.
4. מעיין הנעורים בערבה: להשאר מאוהבים לנצח
סמוך לישוב הקהילתי הקטן ספיר, שבערבה התיכונה, נמצא מפעל למוצרים טבעיים בשם "ד"ר גרין". בסמוך למפעל נבנה מתחם נעים סביב מעיין מקומי, המחייה אגדה בדואית עתיקה.
האגדה, כפי שהיא מסופרת על שלט הנמצא על אחד העמודים במתחם, מספרת על זוג אוהבים צעירים, שמטעמים משפחתיים לא הורשו להתחתן. הזוג המאוהב פנה ביאושו לאיש חכם אחד מזקני השבט. הזקן הציע פתרון קסום ומתוחכם במיוחד. הוא סיפר להם על קיומו של מעיין הנעורים בערבה התיכונה. כדי להגיע אליו יהיה עליהם לצעוד במדבר 40 יום ו-40 לילה. אך המסע, לפי דברי הזקן, שווה את המאמץ. כי ברגע שיגע איבר מאיברי גופם במים, ובתנאי שזה יקרה בליל ירח מלא, הם יזכו לנעורי נצח. וכך, כאשר ימותו שאר בני משפחתם יוכלו להתחתן באין מפריע! אלה מכם המעוניינים לשמוע את ההמשך המפתיע מוזמנים לבקר במעיין הנעורים.
הנחיות הגעה: סעו על כביש הערבה לכוון אילת. אחרי הישוב ספיר פנו ימינה לעבר "מעיין הנעורים" (משולט). לאחר כמה מאות מטרים הכביש מתעקל ימינה. המתחם נמצא מיד לאחר העיקול, משמאל. תוכלו לחנות בסמוך אליו.
5. הקולומבריום: הרועה ובת העשירים
באזור מרשה/בית גוברין נתגלו מערות שובך רבות, המכונות קולומבריום, שנחצבו כפי הנראה בתקופה ההלניסטית, במאות השניה והשלישית לפנה"ס. היונים גודלו בכוכים שנבנו בתוך המערות, כשהן חופשיות להכנס ולצאת דרך הפתחים במערה. הקולומבריום המרשים ביותר בישראל נמצא במרשה, ומכונה גם "מערת השוק". אך כאן אני מוצא לנכון להמליץ דוקא על ביקור בבחורבת מדרס, בשל האוירה המיוחדת שבו, הקשורה אולי לאגדה מקסימה המתארת כיצד נוצר הקולומבריום.
האגדה מספרת שבמקור שימשה המערה מקדש לאפרודיטה. פסלה של האלה היה מפואר במיוחד: גופה היה עטוי תכשיטי זהב ובעיניה נשתלו יהלומים. באזור חי רועה אחד עני, שהיה מאוהב בבת עשירים מקומית אותה לא יכול היה לשאת לאשה, כי היה חסר כל. בנסיון למצא דרך לשאתה בכל זאת, הוא התגנב למקדש אפרודיטה לילה אחד ועקר את אחד היהלומים מעיני הפסל. את היהלום הוא החביא בכוך שחפר בקיר המערה. בבוא הזמן להוציאו, לא זכר היכן החביא את היהלום, ובנסיון נואש למצאו חפר בקדחתנות את המוני הכוכים שיש היום במערה.
הנחיות הגעה: סעו מבית שמש דרומה על כביש מספר 38, לכוון בית גוברין/קרית גת. מיד אחרי הצומת בה יש פניה לגבעת ישעיהו/לי-און, פנו שמאלה לחורבת מדרס. זה יוצא מול הפניה המשולטת למצפה משואה. לאחר שפניתם תגיעו לצומת T, בה תפנו ימינה. סעו ישר עד הפניה המשולטת ימינה לחורבת מדרס. חנו במגרש החניה, והמשיכו ברגל לפי הסימונים עד הקולומבריום. מומלץ לשלב עם הפירמידה, הנמצאת בקרבת מקום, על ראש הגבעה (ראו פרק בנושא זה).
6. אחוזת לנגה: הטרגדיה הרומנטית של ניטה ומיכאל
בפעם הבאה שתבקרו בזכרון יעקב, חפשו את רחוב הברושים. ברחוב שקט זה התחוללה במאה שעברה דרמה עצובה שסודותיה אצורים בקירות העזובים של בית לנגה, שהיה אז אחוזה מפוארת בליבה החברתי של המושבה המתפתחת.
הסיפור מתחיל באהבה גדולה של שני צעירים ממשפחות אמידות - הוא מיכאל לנגה, יהודי גרמני אמיד, והיא ניטה לבית בנטוויץ', יהודיה אנגליה כשרה מבית טוב. בשנת 1910 מגיעים הזוג הטרי לחגוג את ירח הדבש שלהם בארץ הקודש. הם מתאהבים במושבה זכרון יעקב, וזמן קצר אחר כך קונים 77 דונם! הם בונים בשטח שרכשו את בית חלומותיהם, מוקף בגנים שופעים של ירק ופרחים, לצד חורשה שנטעו. המקום הופך שכיית חמדה מקומית, המושכת מבקרים מקרוב ומרחוק.
הזוג מכניס האורחים זוכה לביקורים של דוד ילין, ד"ר הלל יפה, הנרייטה סאלד ועוד. בני המושבה רואים בהם סמל של זוגיות מושלמת ואידיליה ביתית.
לא ברור אם הזוג לנגה האמינו בעין הרע, אך האמונה גורסת שדוקא ברגע שהכל נראה מושלם - המזל הרע נקש בדלת: בשנת 1922 מתה לפתע ניטה, כנראה מהתפוצצות תוספתן. בעלה מיכאל לא מוצא נחמה. שלוש שנים אחר כך הוא מתאבד ביער הסמוך לבית.
הנחיות הגעה: תוכלו להגיע לזכרון יעקב מכביש 70 או מכביש 4. עלו למושבה לפי השילוט. במרכז - חפשו את רחוב הברושים, שהכניסה אליו היא מרחוב הרצל. סעו עד השער שבסופו, וחנו בחניון העפר שמשמאל, לפני בית לנגה (יש שילוט).
- ד"ר ירון זפרן הוא מורה רוחני