הם כבר בספרד: "החיים לא דבש, אבל נוחים"
המשבר הכלכלי מכה והסטיגמה גורסת שמדובר במדינה חפיפניקית, אבל ישראלים המתגוררים בספרד טוענים שהחיים שם רגועים: "היא כמו ישראל, אבל מתורבתת". לידיעת צאצאי המגורשים הבונים על קבלת אזרחות ספרדית
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
"לדעתי המזון פה זול ב-40% בהשוואה לישראל, וככה גם החשמל והמים, ואת הארנונה, למשל, משלם בעל הבית ולא השוכר", אומר אביב כנען (56), במקור מתל אביב, שגר בברצלונה ב-15 השנים האחרונות. "חוץ מזה, יש פה הפרדה בין דת למדינה".
כנען היה איש קבע ואחרי שהשתחרר ויצא לפנסיה החליט שהוא רוצה ללמוד ספרדית. הוא הגיע לברצלונה כדי ללמוד, ובגלל הפנסיה הקבועה שלו ממשרד הביטחון הוענקה לו תושבות. הוא הגיע עם אשתו ומאז הספיק לפתוח עם שותף חברה להדרכת טיולים לישראלים ואמריקנים.
"כמובן שלא הכול פה דבש", הוא מבהיר. "הספרדים מתמודדים עם משבר כלכלי, עם בעיות סמים ואלימות במשפחה, אבל
בסך הכול נוח לי יותר לחיות פה. גם מזג האוויר בברצלונה נוח. החורף שלה הוא יותר ירושלמי מאשר תל אביבי.
התנתקת מישראל מאז שהגעת לכאן?
"ממש לא. אני קולט ערוץ טלוויזיה מישראל, גולש באתרי אינטרנט ישראליים וכמובן פוגש הרבה מטיילים מהארץ".
למה אתה מתגעגע?
"זה יפתיע, אבל בישראל התרבות טובה יותר והיא כמובן בעברית, עם המשפחה המורחבת. וברור שגם מתגעגעים לדברים קטנים כמו שקדי מרק וטחינה גולמית. אני מעריך שתוך שלוש שנים נחזור לישראל אחרי שנמצה כאן".
ספרד היא ישראל, רק מתורבתת
רונן (27), במקור מתל אביב, מתגורר במדריד כבר חמש שנים ומתכונן ללימודים לתואר שני. הקשר הראשון שלו למדינה היה כשהשתתף במחנה קיץ בספרד. "ביקרתי אז במדריד והכרתי הרבה ספרדים", הוא אומר. "ידעתי שבעתיד ארצה לגור בספרד".
כיום הוא לומד לקראת בחינת ה-GMAT לפני תואר שני במִנהל עסקים, לאחר שסיים תואר ראשון במסחר באוניברסיטה הציבורית קומפלוטנסה. "הכול פה הרבה יותר זול, הרבה יותר מסודר והרבה פחות חאפרי", הוא אומר. "למשל, בעל דירה חייב להאריך לשוכר את החוזה כל שנה במשך חמש שנים, ושכר הדירה לא יכול לעלות לפי רצון בעל הדירה, אלא רק לפי המדד. אם המדד יורד, גם דמי השכירות יורדים. שכר הדירה זול יותר בהשוואה לתל אביב.
"למעט פירות וירקות, הכול זול יותר בסופרמרקט. גם הבשר זול יותר. לכל רשת סופרמרקט יש את המותג הפרטי שלה שהוא זול בהרבה, וזה מאוד נפוץ. בקבוק קוקה קולה עולה פה אירו אחד".
בחמש השנים שרונן מתגורר במדריד הוא לא החזיק מכונית, כי הרכבת התחתית מרושתת באופן שמכסה את העיר כולה: "היא פועלת עד שתיים בלילה ומגיעה לכל מקום. גם מערכת האוטובוסים מפותחת וכך גם הרכבת הכבדה. אני נמצא היום בוולנסיה והגעתי ברכבת מהירה שנוסעת במהירות של 300 קמ"ש. תוך שעה וחצי אגיע למדריד".
"ברוב העולם חיים כדי לעבוד, אבל הספרדים עובדים כדי לחיות. יש פה ערך חשוב מאוד למשפחה.
יום העבודה הוא אמנם ארוך, אבל אחרי שסיימת – אף אחד לא יעז להטריד אותך, וככה גם בסוף השבוע. בכלל, הם יותר רגועים. אי-אפשר למהר פה. אם אני רוצה ללכת מהר ברחוב אני לא מצליח. הם הולכים לאט ויש להם תפיסת זמן מאוד שונה משלנו".
למה אתה מתגעגע?
"לאוכל הישראלי. רוב האוכל פה מעולה אבל אין למשל סלט כמו בארץ אלא פשוט חסה ועגבנייה. יש פה תודעת שירות מזעזעת אבל לפחות יש מערכת חוק מסודרת, ואפשר להגיש תלונה של צרכן בשלושה עותקים – למקום העסק, לצרכן וללשכת המסחר".
שחר לוי, שמתגורר כבר עשר שנים במדריד ועובד כאיש יחסי ציבור בסוכנות שחקנים גדולה, מגדיר את ספרד "ישראל מתורבתת". לדבריו, הוא מתגורר בדירת 120 מ"ר במרכז מדריד ומשלם סכום השקול ל-5,550 שקל: "זו בדיחה בהשוואה למחירים בארץ. התחבורה הציבורית כאן מעולה, תמיד באה בזמן, ואני משתמש בה הרבה מאוד. בכלל, הכול נמצא קרוב להכול וכמעט שאין לי בשביל מה לצאת ממרכז העיר".
גלית שפירא-כהן (35), במקור מרמת הגולן, מתגוררת עם בעלה ובנה במדריד זה שנה וחצי. היא למדה ניהול סביבתי ואחרי התואר נשארה לעבודה בחברה אמריקנית שעוסקת באנרגיה סולרית. עד כה היא הייתה על ויזת סטודנט, וכעת היא בתהליך של הוצאת אישור עבודה. "בסך הכול החיים פה נוחים וזולים", היא מסבירה. "הבן שלי בן הארבע הולך לגן שפתוח מ-7:30 בבוקר עד 19:00 בערב והוא כולל הכול, לרבות ארוחות. הגן עולה בסביבות 500 אירו לחודש, בעוד שאחותי בתל אביב משלמת 3,400 שקל לחודש למשפחתון".
אתם מתכוונים להישאר שם?
"לא יותר משנה. אנחנו לא מחפשים להשתקע. אנחנו רחוקים מהמשפחה ולילדים יותר קל בארץ. בישראל את עובדת ומתנהלת בשפה שלך".
לפנייה לכתב/ת 
