כולנו בסירה אחת - הכל אפשרי אם רוצים

ערב אחד, בחתונה של חבר, ניגש אליי אחד הצלמים וזיהה אותי כקובי, מדריך השיט. היה זה אחד הנערים מהקבוצה בנתניה. זכרתי אותו כנער מעט שונה, מעט חריג בנוף, מעט מוזר, נער בקבוצה של נערים "בעייתיים". פתאום עומד מולי גבר, מצלמה בידו, בנאדם עם יכולות, עם ביטחון, וניהלנו שיחה. אותו נער חסר ביטחון, שלי הייתה נגיעה, ולו הקטנה בחייו, זכר אותי אחרי כל השנים שעברו. זה מישהו שנגעתי לו בחיים.

היכרותי עם עמותת "זיו נעורים" החלה לפני יותר מעשור, בתחילת דרכי כסטודנט למדעי הים והסביבה הימית במכמורת. בעצם, בתחילת דרכה של העמותה בנתניה עם מספר קבוצות מצומצם. עסקתי בשיט מילדות- גלישה, דיג וכל דבר אחר שיש לים להציע. כסטודנט חובב ים, חיפשתי עבודה שתספק לי פרנסה, ואם אפשר בים - אין יותר טוב מכך. לא תיארתי לעצמי שיהיה זה רומן מתמשך. חבר ללימודים אמר לי שמחפשים מדריכים לעבודה עם בני נוער ומיד מצאנו עצמנו, מספר קטן של סטודנטים וסטודנטיות, מדריכים בני נוער בחוף בנתניה.

(צילום: אורון מעיין)

בהתחלה, כמו בכל תחילת מסע, לא היה קל. היינו צריכים לסחוב את כלי השיט מהמועדון לים דרך החולות על עגלות ובמקביל להתמודד עם החניכים שהציבו בפנינו אתגרים רבים, אך תמיד הייתה הרגשה של עשייה טובה, נכונה ואמיתית. תמיד הרגשנו, כמדריכים, שיש מי שעומד מאחורינו ולכל בעיה יש כתובת, הצוות המנהל ידע תמיד לתמוך ולהוקיר את פועלנו. כך, במהלך התואר מצאתי עצמי מחנך נוער שמעולם לא פגשתי, במקום שמעולם לא הכרתי.

בסיום התואר חזרתי חזרה לעיר אשדוד בה גדלתי. התחלתי לעבוד בחווה לגידול דגים בלב ים ומידי בוקר היינו יוצאים לים מהמרינה באשדוד. באחת הפעמים, לאחר יום עבודה, חזרנו למרינה וראיתי פעילות של בני נוער על קיאקים. מיד נזכרתי ב"זיו נעורים". שאלתי את אחד המדריכים לפשר הפעילות והוא אמר לי שזו פעילות של העמותה. התרגשתי לגלות שהעמותה התרחבה והגיעה לפעול בעיר הולדתי. אמרתי לעצמי שכשאוכל אחזור לעבוד עם העמותה ומאז קינן בי הרצון הזה לחזור לפעילות של חינוך, של נתינה דרך הים.

זו השנה השלישית שאני מתנדב בעמותה ומדריך קבוצה מידי שבוע. העמותה גדלה מאז אותן שנים של סניף קטן בנתניה וכיום עובדת בכל הארץ ולה חניכים מכל הארץ. עורכים לנו סדנאות וימי עיון על מנת שיהיו לנו כלים טובים יותר ושנהיה מדריכים טובים יותר וכל הזמן יש תהליך של למידה ושיפור של צוות העמותה והחודש אנו מקיימים את אירוע אתגר 2014 המסורתי בו מתחרים מאות חניכים במשימות ותחרויות מאתגרות.

דרך האירוע אנו מגבשים את הקבוצה ומחזקים את תחושת השייכות ועבודת הצוות בקבוצה, תחושת השייכות של חניכי הקבוצה למדריך, למרכז הימי ולעמותת זיו נעורים. הנערים/ות מגיעים ממסגרות שונות ומרקע שונה ואנחנו מנסים להגיע אליהם דרך הפעילות הימית המגוונת שהעמותה מציעה, בין אם זה קייאקים או סירות מפרש או גלשני גלים וצלילה.

(צילום: שחר כהן )

הים מציב בפני החניכים/ות אתגרים פיזיים ונפשיים שהם חייבים להתמודד איתם וזה המוטו שלנו בעמותה הוא: "תתמודד - תצליח!". חניך שבתחילת השנה לא ידע ים מהו, ולא הייתה לו זיקה לים, אך בסוף שנת פעילות יכול לעלות על סירת מפרש ולהגיע מנקודה אחת לשנייה בעזרת רוח בלבד או לתפוס גלים ולגלוש - זו הצלחה. חשוב לנו שהנערים/ות יחוו הצלחות אמיתיות, גם אישיות וגם קבוצתיות וכך יבינו שבעזרת התמודדות, עבודת צוות, שיתוף פעולה, הקשבה וכיבוד חבריהם לקבוצה והמדריך, הם יצליחו להגיע למטרה בין אם זה בים ובין אם זה בחייהם האישיים. המשפט "כולנו בסירה אחת" מקבל משמעות מוחשית. אף אחד לא יכול לקפוץ מהסירה בלב ים ואם מישהו לא חותר, חבריו עובדים קשה יותר.

כמדריך חשוב לי להראות לחניכים/ות שאפשר אחרת ממה שהם רגילים בחיי היומיום, שיש עולם אחר מזה שהם מכירים והוא בהישג ידם אם רק יבחרו בכך וירצו בכך. לעיתים כל מה שאדם צריך זו הזדמנות קטנה ומשם חייו יכולים להשתנות ואם לי יכולה להיות השפעה ולו קטנה על חייו של אדם אז כולם מרוויחים.

לפי השקפתי כל אדם הוא עולם ואני לומד ומקבל מהחניכים ומהפעילות המון ידע וסיפוק. הסיפוק, ובכן קשה לתאר את הסיפוק הרב אשר מקבלים כאשר נותנים לאחר. מספיק לראות חיוך של נער או נערה אחרי שהצליחו לתפוס גל כדי שהיום שלך יהיה הרבה יותר טוב.

• עמותת זיו נעורים מקיימת החודש את אירוע אתגר 2014. ביום שלישי (18.2) יתקיים אירוע בחוף הסירונית בנתניה. במסגרת האירוע יתחרו חניכי העמותה במגוון תחרויות ומשימות
  

• קובי אמסלם, 36. נשוי באושר ואב טרי (7 חודשים). עובד בנמל אשדוד במחלקת ים, ומזה שלוש שנים מדריך בהתנדבות קבוצה של עמותת זיו נעורים פעם בשבוע
  

• גם אתם רוצים לעשות טוב? הצטרפו ל"יום מעשים טובים " שיחול ב-11.3.14 והשתתפו בחגיגה