אושרה בקשת הדסה להקפאת הליכים
בית המשפט המחוזי בירושלים העניק להנהלת בית החולים הגנה מפני נושים ל-90 יום. במהלך תקופת ההקפאה, לא יקבלו העובדים שכר מלא. צוותי הרפואה ברחבי הארץ פועלים במתכונת חירום עד 12:00, כחלק משביתת הזדהות
בקשת הנהלת בית החולים הדסה להקפאת הליכים אושרה היום (ג') על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. אישור הבקשה יעניק לבית החולים הגנה מפני נושים למשך 90 יום, אך עובדיו הביעו חשש כי היא תוביל גם לביטול החוזים הקיבוציים שעליהם הם חתומים - ולאי-תשלום משכורות. בזמן זה, ינוהל בית החולים באמצעות מענק של 50 מיליון שקל מטעם ארגון נשות הדסה, ו-50 מיליון נוספים שתעביר המדינה.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
במהלך תקופת ההקפאה, לא יקבלו העובדים שכר מלא. מרוויחי "משכורת גבוהה" ירוויחו 85% ממשכורתם ואלו שמרוויחים "מעט" יקבלו 95%, לשון הודעת בית החולים. מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן אמר כי "ישתדל לשלם את מלוא המשכורת למי שמרוויח פחות מ-10 אלף שקל". בית החולים יפטר 15 עובדים בכל אחד משלושת החודשים הקרובים ויצמצם בתקופה זו גם את ההפרשות הסוציאליות לעובדים.
השופט העביר ביקורת בהחלטתו על הנהלות הדסה לדורותיהן, שהצליחו לדחות את המשבר הכלכלי הגדול באמצעות שימוש בדרכים "עקלקלות", לדבריו: "חלק ממימון הפעילות הגירעונית נעשה בדרכים לא דרכים. המבקשת לא העבירה כספי ניכויים למס הכנסה שהיא ניכתה בפועל ממשכורות עובדיה בסכום עתק של 70 מיליון שקל. במשך תקופה ממושכת היא לא העבירה את כל ההפרשות משכר העובדים לקרנות הפנסיה. היא נטלה מקרנות המחקר לשם תשלום פעילותה השוטפת. הותרת המצב על כנו אינה מתקבלת על הדעת", נכתב בהחלטה.
במקביל, התרחבה שביתת ההזדהות עם אנשי הדסה. כל עובדי בתי החולים בארץ פועלים במתכונת חירום בין השעות 10:00 ל-12:00. בשעות אלה מאפשרים העובדים רק טיפולים דחופים, ומפעילים חדרי מיון, טיפול נמרץ, פגיות, טיפולי דיאליזה דחופים, טיפולים אונקולוגיים ולידות בלבד. צוותי הרפואה במוסד הרפואי בירושלים מוסיפים לקיים שביתה כללית. אתמול איימו רופאיו בנטישת בית החולים, אך בשעות הבוקר התקבלה פוליסת ביטוח הרשלנות הרפואית, שנבחנת כעת בהסתדרות הרפואית.
"גם אנחנו עלולים להיפגע"
"גם אנחנו יכולים להגיע למקום כזה", הבהירה היום דליה הדר, אחות ויו"ר ועד העובדים בבית החולים בילינסון. "אם לא נזדהה היום עם עובדי הדסה, בעתיד אנחנו עלולים להיפגע. מדובר בעובדים שמקבלים את המשכורות הכי נמוכות והחודש הם לא קיבלו חצי מהמשכורת. יכול להיות שזה יקרה גם לנו".
"העובדים שלנו לא עשירים, הם לא מקבלים 5 מיליון שקל לשנה", הוסיפה הדר. "אנחנו צריכים להילחם ולתת כתף לחברים שלנו. ההנהלה הודיעה לי שיהיו קיצוצים גם בבילינסון ובתקופה האחרונה יש צמצום בתקנים כי יש לנו גרעון אבל לא ניתן, נילחם על כל עובד ועובד".
יעקב נגר, טכנאי הרדמה, הוסיף בחשש: "אנחנו בדרך לקריסה, אנחנו צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות. הדסה ראשונים ואנחנו אחריהם". הרופא היחיד שהגיע לאסיפה הוא ד"ר דוד עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וחבר ועד הרופאים. "אני מזדהה עם העובדים. הדסה עומדת בפני קריסה וזו נורת אזהרה, כולנו מודאגים", הוא אמר.
לאחר פחות משעתיים העובדים חזרו לעבודתם, למרות שנקבע כי ישבשו את העבודה במשך שעתיים. "אני מתחשבת בחולים ובמשפחות שלהם. עשיתי אסיפה ומי שהיה יכול להגיע, הגיע", הסבירה הדר.
הביטוח הוסדר
בית המשפט הורה לנאמנים להודיע תוך חמישה ימים על אופן כיסוי הרופאים מבחינת רשלנות רפואית, נושא שבגינו איים ד"ר ליאוניד אדלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, להשבית לחלוטין את בית החולים. "אנחנו עדיין לומדים את הפוליסה וכרגע ממשיכים במתכונת שבת", נמסר מההסתדרות הרפואית בנושא.
ההסתדרות הכללית והסתדרות האחיות דורשות לשלם לעובדי הדסה את מחצית ממשכורת ינואר שטרם הועברה להם וטענו כי "מה שקרה להדסה יכול לקרות בכל בית חולים". חווה חכם, יו"ר ועד האחיות בבית החולים שערי צדק, הוסיפה כי "האחיות עובדות כל השנה מאוד קשה. לא יכול להיות שהן ייפגעו בגלל סיבות אחרות שהובילו את בית החולים למצב הזה". אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות, הדגישה כי "אסיפות ההסברה קוראות להזדהות עם עובדי הדסה מאחר שמדובר כאן בתקדים מסוכן. לא יעלה על הדעת שאנשים שעובדים קשה כל החודש וצריכים לקיים משפחות לא יקבלו בסוף את משכורתם".
ד"ר שמוליק חן, מתמחה בהדסה עין כרם, אמר כי "זו סנונית ראשונה למה שעתיד לקרות לבתי חולים שונים בארץ. נמאס שכל המערכת
תלויה על הקשקש, כל הזמן או שביתות או קיבוץ נדבות, המדינה צריכה לעשות סדר בבעיה הזו. לא סתם בתי החולים השונים הצטרפו אלינו, כי הם הבאים בתור. המצב אנוש, הפעילות מייצרת גירעונות, המדינה חייבת לשנות ולתקצב את בתי החולים בהתאם, אחרת כולנו נהיה במצב הזה".
הבקשה להקפאת הליכים מצד הנהלת בית החולים הוגשה בצל גירעון שוטף של 300 מיליון שקל וגירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל. פרטי הבקשה חשפו תמונת מצב שגובלת באנרכיה ניהולית, נוהלי עבודה מופקרים וסעיפי תקציב רבים שמסבירים בקלות את הידרדרותו של המוסד הרפואי. בין היתר, תוארו ניתוחים פרטיים שנערכו על חשבון זמן רפואה ציבורית, עשרות מיליוני שקלים על שעות נוספות וכוננויות שאינן נדרשות ו-900 משכורות ניהול במוסד שבו רק 400 משרות ייעודיות.
לפנייה לכתב/ת 
