האינטואיציה שלך יודעת אם תתגרשי בסוף
מסתבר שמאורסים טריים יודעים טוב מאד האם הדרך לחופה תסתיים בנישואים מבורכים או במערכת יחסים כושלת. מחקר נוסף מצא על מה גברים ונשים מתחרטים מבחינה מינית, ושני המחקרים מובילים אותנו למושג החשוב מכל כשמדובר בזוגיות שלנו – אינטואיציה
האם צפויים לנו נישואים מאושרים? הכול תלוי בתחושות הבטן שלנו. מחקר מנובמבר האחרון (2013) מצא שמאורסים טריים יודעים טוב מאד האם הדרך לחופה תסתיים בנישואים מבורכים או במערכת יחסים כושלת. מחקר נוסף מצא על מה גברים ונשים מתחרטים מבחינה מינית, ושניהם מובילים לאותו מושג נשכח – אינטואיציה.
עוד בנושא:
יציבים או עוינים? איך ניראים הנישואים שלכם?
החוזה הפסיכולוגי שיציל לכם את הנישואים
להיכרויות עם רווקים, כנסו לפייסבוק של יחסים
כל הסיפורים החמים - עכשיו בפייסבוק של ynet
פרופסור ג'יימס מק'נלטי מאוניברסיטת פלורידה, עקב אחרי 135 זוגות הטרוסקסואלים שהיו נשואים טריים בתחילת המחקר (כולם התחילו את המחקר פחות משישה חודשים אחרי יום חתונתם). מק'נלטי עקב אחריהם כל חצי שנה ובמשך ארבע שנים. מסתבר שתחושות הבטן שהיו שם מהתחלה לגבי בן הזוג, קבעו לכל אורך הדרך את רמת הסיפוק של האדם ממערכת היחסים, ללא קשר בהכרח לאירועי החיים או להתפתחויות במערכת היחסים שמתרחשות לאורך זמן.
מסע אל נבכי הלא מודע
במחקרו, שפורסם ב-Science, הוא מדגים בין השאר את העובדה שהאופן בו אנשים מדווחים על תחושותיהם, אינו בהכרח משקף את רגשותיהם האמיתיים, אפילו כשהם מאמינים בעצמם למה שהם אומרים לאחרים. על מנת לבדוק תחושות בטן בלתי מודעות ביחס לזוגיות של הנבדקים, הוקרנה לנבדקים על מסך המחשב למשך כמה מאיות השנייה תמונה של בן הזוג.
טכניקה זו קרויה 'פריימינג' והיא מתבססת על העובדה שהתמונות מוקרנות כל כך מהר, שהמודעות של האדם אינה תופסת שהוא ראה משהו, אך המוח כן ראה ומגיב בהתאם לתוכן התמונה.
מיד לאחר הקרנת תמונת בן הזוג המהירה, הוקרנו מילים חיוביות כגון "מדהים", "מצוין", או מילים שליליות כגון "נורא" , "מזעזע", ותפקידם של הנבדקים היה ללחוץ על מקש מסוים במקלדת כאשר המילה הייתה חיובית, ועל מקש אחר אם היא הייתה שלילית. מה שנמדד היה זמן התגובה של הנבדקים - כמה זמן לקח להם ללחוץ על המקשים השונים.
נמצא שזמן התגובה של הנבדקים הושפע מאד מהגישה הבלתי מודעת שלהם לזוגיות שלהם. נבדקים שהיו להם תחושות חיוביות לגבי הפרטנר שלהם, הקישו הרבה יותר מהר על המקלדת כתגובה למילים החיוביות. הם זיהו אותן מהר יותר. לעומת זאת, כשזה מגיע למילים השליליות – כאן כבר לקח להם זמן רב יותר לזהות ולהגיב אליהן.
תמונת הפרטנר שהוצגה לנבדקים באופן שאינו מודע, עוררה בקרבם את תחושת הבטן האמיתית שלהם לגבי הזוגיות שלהם. כאשר אדם נמצא תחת השפעה רגשית בלתי מודעת, מוחו מעבד גירויים שתואמים לתחושה זו מהר יותר. כך, מי שתחושת הבטן שלו לגבי הנישואין הייתה חיובית, זיהה מהר יותר מילים חיוביות ולהפך. לפי זמן התגובה של הנבדקים, ניתן לזהות את מה שהם באמת מרגישים לגבי הפרטנר הזוגי שלהם, אפילו אם הם מדווחים אחרת.
מבחן ה'פריימינג' הזה נעשה רק פעם אחת בתחילת המחקר. הוא נועד לבדוק את תחושתם הראשונית. מאז ועד לסיום המחקר, הנבדקים התמקדו במילוי שאלונים לגבי מידת הסיפוק שלהם ממערכת היחסים. החוקרים מצאו שנבדק שהביע במבחן ה'פריימינג' תחושת בטן שלילית, דיווח על פחות סיפוק מהזוגיות גם לאחר ארבע שנים.
המוח השני
כולנו רוצים נישואין מאושרים. הבעיה היא שאנחנו טובים בלשכנע את עצמינו בדברים שסותרים את התחושות העמוקות ביותר שלנו. קרה לכם שמישהו שאל אתכם "תגיד, אתה מרגיש טוב? אתה נראה חולה", ואתם, שעד אותו רגע הרגשתם בריאים כמו שור וחזקים כמו סופר מן, התחלתם פתאום להרגיש חולים באמת? בוודאי, כי מישהו נתן למוח שלכם רעיון והוא השתכנע והתחיל ליישם.אותו דבר במערכות יחסים. אנשים מסוגלים לשכנע את עצמם שהם יהיו מאושרים עם אדם, למרות שמלכתחילה הם הרגישו שהוא אינו נכון עבורם. בעולם העסקים כבר מכירים את הממצאים לפיהם המוח יודע על טעות עוד לפני שהאדם עצמו מודע לכך. טעות בהחלטה להשקעת כספים, או בחישובים מהירים של רווח והפסד נראים במוח עוד לפני שאדם מסוגל להסביר את הבחירות שלו או ההירתעות מפעולות עסקיות מסוימות.
חשבתם רגע מדוע האינטואיציה הלא מודעת שלנו לעיתים, נקראת גם תחושת בטן? ובכן, המעי מכונה 'המוח השני' שלנו, ואכן, קיים קשר פיזיולוגי ישיר בין המוח והבטן באמצעות עצב אחד ארוך - עצב הוואגוס. שינויים רגשיים משפיעים על פעולת הבטן, ושינויים בעיכול משפיעים על פעולת המוח. זו הסיבה שכשאנחנו מתרגשים - יש לנו "פרפרים בבטן", ואנחנו לא מסוגלים לאכול. כשאנחנו פוחדים, פעילות המעי מפסיקה או מתגברת. ולחילופין, כשאדם סובל מעצירות, מצב הרוח שלו יורד. אלו רק דוגמאות בסיסיות המדגישות את העובדה שתחושת בטן משקפת משהו שמתרחש ברמת התת מודע, וחשוב להקשיב לה.
כלומר, נורות אדומות שנדלקות בראש הן נורות אדומות. הן לא נעלמות אם מתעלמים מהן – בהקשר זוגי, מיני ובכל הקשר אחר. הן פשוט ממתינות לרגע שמבינים שצריך להקשיב לקול הפנימי, ואז עלולה להופיע חרטה.
חרטה מינית
ואגב חרטה, עניין החרטה המינית הוא מעניין. הוא עדיין מושפע מאד מהתכנות האבולוציוני הקדום שלנו, ושונה בין נשים וגברים. הפסיכולוג דוד בס מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מצא במחקרו שפורסם בנובמבר האחרון ב- Archives of Sexual Behavior את ההבדלים המגדריים בחרטה מינית.• שלוש הסיבות המובילות לחרטה מינית אצל נשים הן: איבוד הבתולין לפרטנר הלא נכון (24%), בגידה בפרטנר קיים או באקס (23%), התקדמות ליחסים מיניים מהר מידי בתחילת קשר רומנטי חדש (20%).
• שלוש הסיבות המובילות לחרטה מינית אצל גברים הן: הייתי ביישן מידי ליזום קשר עם בחורה שנמשכתי אליה (27%), לא העזתי מספיק מבחינה מינית כשהייתי צעיר (23%), לא הייתי מספיק הרפתקן מינית כשהייתי רווק (19%).
• יותר נשים (17%) מאשר גברים (10%) דיווחו על חרטה על קיום יחסים עם פרטנר שלא נמשכו אליו.
• נשים וגברים התחרטו באופן זהה על מין מזדמן (56%), אך נשים הביעו את החרטה ביתר הדגשה.
• בהשוואה בין הומואים ולסביות, ביסקסואלים וביסקסואליות, נמצא אותו דפוס - נשים נטו להתחרט יותר על מין מזדמן מאשר גברים.
לסיכום, המחקר של מק'נלטי אינו מתייחס לאופן שבו ניתן לעבוד על זוגיות על מנת לשפר אותה לאורך זמן. הוא רק מדגיש את הצורך והחשיבות להקשיב ללב. הצעתו - כאשר בוחרים אהבה או נמצאים בתחילתה של זוגיות, אם קיימת תחושה של בעיה – עדיף להקשיב לה ולטפל בה במקום להתעלם ממנה.
רחלי לנגפורד, MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה ב גלים – המרכז הישראלי לטיפול בציפה וניורופידבק.
לפנייה לכתב/ת 
