"אם ייתנו לי אזרחות ארצה להתגייס לצבא"
שאנון אקבולוט, 11, בת לאימא פיליפינית ואב טורקי, היא אחת מ-221 הילדים ששר הפנים סער הצהיר שמעמדם יוסדר כשלוש שנים וחצי לאחר שהממשלה קיבלה החלטה בעניינם. "אני מאוד אוהבת את ישראל, זה הבית שלי וכאן כל החברים שלי", סיפרה ל-ynet. "אם לא נקבל אזרחות נמשיך לחיות בפחד"
"עד עכשיו פחדתי שיום אחד יעיפו אותי מהארץ". שאנון אקבולוט, 11, בת לאימא פיליפינית ואב טורקי שלומדת בכיתה ו' בבית הספר ביאליק - רוגוזין בדרום תל אביב, התרגשה אתמול (ג') לשמוע ששר הפנים גדעון סער אישר את הסדרת מעמדם של 221 ילדי עובדים זרים בני 8 עד 23. "אם ייתנו לי אזרחות ברור שארצה להתגייס לצבא", אמרה ל-ynet. "אני לא יודעת אם אצליח, אבל זה משהו שאני כבר חושבת עליו".
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
"לא רוצה שיגרשו אותנו" (כתב: איתי בלומנטל, צילום: אבי חי)
"זה מוזר כי נולדתי כאן ואני לא מכירה שום דבר אחר", סיפרה אקבולוט. "בבית הספר החברים מדברים ביניהם כל הזמן למי יש אזרחות ולמי אין. יש כאלה אפילו שביקרו כבר בארצות המוצא של ההורים שלהם, ואני מאוד מקנאה בהם. כמובן שלא אמרתי לאף אחד שלי אין פה בכלל מעמד".
אקבולוט משתתפת באופן קבוע בפעילויות של הצופים ושרה בלהקת בית הספר. "אם לא נקבל אזרחות נמשיך לחיות בפחד", היא פנתה בבקשה לשר הפנים סער. "אני לא רוצה שיתפסו אותי ואת המשפחה שלי ויגרשו אותנו למקום אחר. נולדתי כאן ואני מאוד אוהבת את ישראל, זה הבית שלי וכאן כל החברים שלי. כשאקבל את הוויזה אהיה הכי מאושרת בעולם. אני מקווה שיום אחד אוכל לנסוע לחו"ל כדי לבקר את המשפחה שלי שלא ראיתי במציאות אף פעם".
באוגוסט 2010 קיבלה הממשלה מסקנות שגיבשה ועדה בין-משרדית שנדרשה לגבש את מעמדם ילדי העובדים הזרים בישראל. הוועדה קבעה שילדי עובדים זרים יגורשו עם הוריהם, אלא אם הם עומדים בשורת קריטריונים: הילד למד בשנה האחרונה במערכת החינוך הממלכתית בישראל ורשום לבית ספר בשנה הבאה, מכיתה א' ומעלה - או לחילופין, סיים כיתה י"ב בשנה החולפת במועד ההחלטה והתגורר ברצף חמש שנים או יותר בארץ; נולד בארץ, או נכנס אליה לפני גיל 13; עליו להיות דובר עברית; הוריו נכנסו באשרה וברישיון; היעדר "מניעה פלילית או ביטחונית"; הוריו אינם מועסקים ולא הועסקו בנציגות דיפלומטית זרה.
"הילדים האלו חיו בחרדה"
למרות ההחלטה אתמול, הדרך לקבלת אזרחות קבע בישראל עוד ארוכה. בשבועות הקרובים, יזומנו ילדי המהגרים והוריהם ללשכות משרד הפנים כדי להגיש מסמכים. במידת הצורך, חלק מהאבות, לדוגמה, יצטרכו למסור בדיקות מעבדה כדי להוכיח את אבהותם. עד כה, הוגשו כ-700 בקשות של מהגרי עבודה וילדיהם למשרד הפנים לאחר שעמדו בקריטריונים שנקבעו. במהלך השנים, חלק מהבקשות נדחו ורק כ-400 בקשות אושרו. לאחר ערעורים, דחיות ובקשות חדשות שהוגשו, נותרו כ-221 בקשות פתוחות, אלו הבקשות שאושרו אתמול.
שר הפנים גדעון סער(צילום: מוטי קמחי)
השר סער הודה אתמול כי חל שינוי ניכר בטיפול בבקשות. "מדובר בילדים שגדלו כאן והם למעשה ישראלים", אמר. "כמו כן, ניתן משקל לעובדת אי הרחקתם מישראל במהלך השנים".
רותם אילן, מייסדת עמותת "ילדים ישראלים", בירכה על החלטתו של שר הפנים ואמרה כי "מאז שהתקבלה החלטת הממשלה, הילדים האלו חיו בחרדה ובאי ודאות בלתי פוסקת, ורק עכשיו אחרי כארבע שנים הם זוכים להיות תושבי ישראל שזה ביתם היחיד שהם מכירים. אני מברכת את השר על מימוש החלטת הממשלה בדבר הענקת המעמד ושמעכשיו יילקח בחשבון שמהגרי עבודה הם בראש ובראשונה בני אדם ולא כלי עבודה על כל המשתמע מכך".
פורסם לראשונה 11/02/2014 23:45
לפנייה לכתב/ת 
נשארת איתנו, שאנון אקבולוט
מומלצים
