מור יוסף על ביטוח לאומי: צריך להיערך היום

ועדת הכספים קיימה הבוקר (ד') דיון במשבר החמור אליו נקלע המוסד לביטוח לאומי, אשר לפי הערכות לא יוכל לעמוד בתשלומי קצבאות לאזרחי המדינה החל משנת 2042. כרקע מקדים לדיון, קיבלו חברי הוועדה דו"ח שהוכן על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ סתיו שפיר (העבודה), ולפיו החל משנת 2009 הביטוח הלאומי מצוי בגירעון תפעולי.

כותרות נוספות על הביטוח הלאומי:

• אכפת לכם מה יקרה ב-2042?
• מי יציל את המוסד לביטוח לאומי?
• מס המעסיקים יעלה רק ברבע אחוז
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

בדיון השתתף פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי ולשעבר מנכ"ל בית החולים הדסה, ונדרש להתייחס גם למשבר החמור עליו נקלע בית החולים הדסה. מור יוסף לא התייחס ישירות לנעשה בבית החולים, אך דבריו על הביטוח הלאומי משליכים את עמדתו בסוגיית הדסה.

"אנחנו צריכים להיערך כבר היום להתמודד עם גרעון אקטוארי של הביטוח הלאומי, כי ההחלטות שנצטרך לקבל היום יהיו יותר קלות ופחות כואבות מאשר בעוד עשרים שנה, כדי שנוכל לשלם את הקצבאות בטווח הארוך", אמר מור יוסף.

לדבריו, "העודפים שלנו משנים קודמות מושקעים בבנק ישראל בקרן תקציבית רישומית שאין מאחוריה כסף אמיתי, אלא רק התחייבות של האוצר לפרוע אותה. אחת ההמלצות שעומדות בפנינו היום, היא שבקרן יהיה כסף של ממש כדי שנוכל לעמוד בהתחייבויות לטווח ארוך". מור יוסף ציין, כי בקרן התקציבית רשומים לזכות הביטוח הלאומי 180 מיליארד שקל.

שר הרווחה: המצב לא קטסטרופלי

שר הרווחה מאיר כהן אמר: "שם המשחק הוא שצריך להפריד בין קופות האוצר והביטוח הלאומי, שצריכה להיות קופת ברזל כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויות קשיחות לאורך זמן. חזרתי ואמרתי זאת בממשלה בלשון בוטה, שאם האוצר לוקח מהביטוח הלאומי כספים למטרותיו, כמו שלקח 1.4 מיליארד לביטחון לא מזמן, עליו גם לספק את המקור לכיסוי הסכום שנלקח".

השר כהן הוסיף: "מצב הביטוח הלאומי היום הוא לא קטסטרופלי. הוא עדיין משלם כל חודש ובזמן. הדאגה היא למצב הקופה ולתשואות בעתיד. בשבוע הבא נעלה לדיון עם שר האוצר את הדו"ח האקטוארי, אחרי 3 שנים של גרעון תפעולי, המחייב בין השאר שאף אחד לא ייגע בקופה של הביטוח הלאומי בחקיקה או בהעברות כספים למטרות אחרות אם לא יצביע על מקור תקציבי לסכום שנלקח לאיזון התמונה. זו צריכה להיות ברירת המחדל של מקבלי ההחלטות. זה מחייב גם שיח רחב עם האוצר כדי שיתייחס לקופת הביטוח הלאומי לא כחלק מקופת המדינה אלא כקופה של העם".

נציג האוצר: הגירעון נובע מהדמוגרפיה

משה בר סימנטוב, רפרנט הרווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר: "אין כאן תרמיות ואיש לא לוקח לצרכיו. גם אין שום טריק. לא ניתן סתם להפריד את הקופות כי הכול מעוגן בחקיקה ולא ניתן לשנות דבר בלי חקיקה.

"גירעון הביטוח הלאומי בשנים האחרונות נחשב כגירעון של ישראל כולה. צמצום הגירעון נועד גם למנוע פגיעה בדרוג האשראי של ישראל שעלולה בטווח ארוך להפריע למדינה לפרוע את התחייבויותיה - כולל של הביטוח הלאומי. האחריות שלנו היא למבנה הוצאות יציב שניתן לממן אותו לאורך זמן.

"גירעון הביטוח הלאומי נובע מהדמוגרפיה, ואין לה פתרונות קסם. תוחלת החיים עולה, ויש לה מחיר. היא מחייבת צעדים לא פופולריים, כמו להעלות את גיל הפרישה והכנסות הביטוח הלאומי, גם מעקרות בית, או לקצץ בקצבאות, כשהאוכלוסייה מזדקנת והכנסותיה לא מדביקות את ההוצאות. התהליך הוא רוחבי בכל מערכת ההוצאות, גם בכל השירותים החברתיים, ואסור לנו לעצום עיניים".