בכורה: 5 שירים מהחדש של נעם רותם
רגע לפני שאלבומו החדש יוצא אל החנויות, נעם רותם מעניק לכם האזנה לחמישה שירים מתוכו, ומספר על תהליך יצירתם: מהשיר הראשון שהוא למעשה הסוף, דרך זה שנכתב מזכרונות גן חובה ועד להקלטת התופים שארזה את הכל. יש גם השפעות מאלביס ומדילן, האזנה נעימה!
את אלבומו החדש והרביעי במספר נעם רותם הפיק לראשונה בעצמו. הוא עשה זאת יחד עם המפיק המוזיקלי דניאל מאיר - ומארח בו מוזיקאים מוכשרים אחרים כמו קרני פוסטל, אוהד קוסקי, אדם שפלן, וצמד הבנות "שלי & רותם" - אבל הפעם, הוא עשה את זה קצת אחרת. את האלבום ישיק נעם רותם בהופעת בכורה ב-18 במרץ במועדון הבארבי שבתל אביב.
את "נשורת", שיר הנושא של האלבום ואת "אורות וצללים", רותם כבר חשף כאן ואפילו בביצוע מיוחד, כעת הוא מעניק האזנה ראשונה ובלעדית לחמישה שירים נוספים מתוכו, רגע לפני שהוא יוצא אל החנויות - ומספר בכמה מילים על תהליך היצירה של כל אחד מהם. על האלבום הוא מעיד כי הוא "שיטוט במציאות מתעתעת, מוכרת וזרה כאחת, בה נוכחים הפחדים העמוקים ביותר של הישראליות ובעצם של כל אדם: חורבן, שכול, ואובדן דרך - ובצידם התקווה לגאולה". האזנה עריבה!
שוב אני כאן
"האלבום 'נשורת' מתחיל מהסוף. בשממה, שהיתה פעם מקום, אזור דמדומים דמיוני או מציאותי לחלוטין שרק זיכרון מרחף בו כמו רוח רפאים. כשאביחי טוכמן השמיע לי את המנגינה האינטנסיבית הזאת, בדיוק חזרתי מטיול בוונציה. המעבר מהעיר הקרירה שלא נוסעות בה מכוניות אל הכבישים הרותחים שלנו נראה לרגע כמו להתעורר אל תוך חלום בלהות.
אש ידידותית
נדמה לי שזה היה בגן חובה, בערב יום השואה, כשראיתי בפעם הראשונה את התמונה של הילד עם הידיים מעל הראש. שבוע אחר כך, ביום העצמאות, הראו לנו ילד אחר, קצת יותר מבוגר, הפעם הוא החזיק בידיים רובה וצלח את תעלת סואץ. יש ללהקת The Clash שיר שאומר: 'כשהם ידפקו לך בדלת איך תצא? עם ידיים מעל הראש, או עם הידיים על הרובה?"
אולי זה רק בגלל שככה גדלתי, אבל אני חושב שזה נכון. בעולם של היום אין לנו מקום אחר להיות בו, וכדאי שנהיה הכי חזקים בשכונה. אבל לחיות עם התפיסה הזאת, גם אם אין ברירה אחרת - יש לזה מחיר. וזה כל מה שאני מנסה להגיד בשיר הזה. לא חשבתי שצריך כאן תופים, אבל המתופף אביב בונן ביקש לעשות ניסיון אחד, ומזל שהקלטנו אותו.
מים כשאני טובע
יש לי מן נגן מוזיקה חסין למים, וכשאני שוחה אני שומע בו כל מיני דברים. היתה תקופה ששמעתי את תוכניות הרדיו המקסימות של בוב דילן. הוא השמיע שם שיר ישן שנקרא 'ביקשתי מים, היא נתנה לי נפט' - וניסיתי לחשוב איך אפשר להגיד את אותו הדבר בצורה אחרת, ובבריכה האחרונה הגעתי ל 'היא שופכת עלי מים כשאני טובע'. מישהו נשבע לי פעם שהוא ראה את אלביס פרסלי בקניון בעפולה. אם זה נכון, הייתי שמח אם הוא היה מסכים לבצע את השיר הזה".
אף אחד יותר
"זה השיר הראשון שהקלטנו לאלבום. דניאל מאיר המפיק המוזיקלי ומעצב הסאונד של האלבום, ורז בורג שהקליט הכל וגם ניגן בפסנתר, תפסו מהרגע הראשון את הצליל שהיה לי בדמיון, והפכו אותו למשהו שאפשר לשמוע באוזן. כשסיימנו את הקלטת התופים ידענו שהאלבום יצא לדרך".
זמן שניתן לאהוב בו
"אם שמעתם פעם ילד שדופק בלי אבחנה על תופים, סביר להניח שהוא עשה את זה הרבה יותר טוב ממני. באחת הפעמים שהשתוללתי לי ככה, יצא מין מקצב שבור ומוזר, שנשמע לי נכון לשיר שכבר כתבתי ורציתי שיסגור את האלבום. חבר הציע לי לשמוע את צמד המופלאות - שלי ורותם ששרות איתי כאן, ומיד ביקשתי שישתתפו באלבום ובהופעות. אמרתי להן שכבר לפני עשרים שנה רציתי שיהיו איתי בנות בהרכב, והן ענו 'אז עוד לא נולדנו'".
לפנייה לכתב/ת 
