בג"ץ: הרכב מורחב ידון בביטול גיל הפרישה
לאור חשיבותה, החליטו שופטי העליון כי העתירה לבטל את חוק גיל פרישה תעלה לדיון בהרכב מורחב בראשות הנשיא גרוניס. המדינה חויבה לנמק מדוע לא יינתן צו שיבטל כליל את חובת הפרישה בשל גיל. העותרים: "כנגד אפליה נגד מבוגרים יש להילחם בדיוק כפי שנלחמים באפליה נגד נשים ומיעוטים"
בג"ץ קבע היום (ד') כי העתירה לבטל את חוק גיל פרישה ולאפשר לעובד לפרוש מרצונו גם לאחר גיל 67, תעלה לדיון בהרכב מורחב בראשות הנשיא אשר גרוניס, זאת לאור חשיבות הנושא.
- מי שנאלץ לפרוש לגמלאות - נמחק. דעה
- עתירה לבג"ץ: לאפשר לעבוד גם לאחר גיל 67
- מחקר: יותר מבוגרים עובדים לאחר פרישה
- עוד עדכונים חמים - בפייסבוק שלנו
העתירה הוגשה בדצמבר 2012 על ידי עו"ד שושנה גביש, בשם בעלה פרופ' משה גביש, וכן בשמם של פרופ' מרדכי שגב וכן שני חתני פרס ישראל, פרופ' אסא כשר פרופ' רות בן ישראל - שהצטרפו להבעת תמיכה.
העתירה הוגשה נגד הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר והטכניון, המעסיק את פרופ' גביש ופרופ' שגב. גביש, עורכת דין המתמחה בדיני עבודה, הגישה את התביעה לאחר שבעלה גילה שאין באפשרותו להמשיך בתפקידו כחוקר בטכניון עם הגיעו לגיל 67.
שופטי בג"ץ בראשות הנשיא גרוניס קבעו כי העתירה תידון בהרכב מורחב, והטילו על נציגי המדינה לנמק מדוע לא יינתן צו מוחלט שיבטל כליל את חובת הפרישה בישראל בשל גיל. עוד נקבע כי סעיפי העתירה המתייחסים לחוקת הגמלאות של הטכניון ולחובת הפרישה מן הטכניון יידונו בנפרד בבית הדין לעבודה.
התביעה מסתמכת בין השאר על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מאותו חודש, לפיה על המעסיק לשקול בתום לב האם לחייב עובד לפרוש בגיל 67. בפסיקה נדרשה אוניברסיטת בר-אילן לשקול מחדש את החלטתה לחייב עובדת שהגיעה לגיל הפרישה, לפרוש מהעבודה בניגד לרצונה, זאת מכיוון שאין להפריש עובד ללא מתן זכות שימוע והפעלת שיקול דעת על מצבו הייחודי.
חוק גיל פרישה קובע כיום, כי גברים החל מגיל 67 ונשים החל מגיל 62 זכאים לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי וקצבה מקרן הפנסיה או חברת הביטוח בה חסכו בתקופת עבודתם. כמו כן, החוק קובע כי המעסיק יכול לחייב עובד או עובדת שהגיעו לגיל 67 לפרוש מהעבודה לפנסיה, גם אם העובד רוצה להישאר במקום העבודה.
מנתונים שפרסמה הלמ"ס בחודש שעבר עלה כי ל-61% מבני 60 ומעלה שאינם עובדים או מחפשים עבודה - גם אין הסדר פנסיה. בנוסף, 87% מהצעירים שהשתתפו בסקר גם ציינו כי יש לאפשר למי שמעוניין בכך לעבוד אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק.
עו"ד גביש מסרה בתגובה כי "אנו שמחים על כך שבית המשפט העליון ידון לעומק ובאופן מורחב בסוגיית חובת הפרישה בישראל, היוצרת אפליה ופגיעה קשה באוכלוסיית המבוגרים במדינת ישראל. המצב החוקתי הנוכחי יוצר עוול נוראי וצריך למחוק מספר החוקים את ההוראה הזו. כנגד אפליה נגד מבוגרים יש להילחם בדיוק כפי שנלחמים באפליה נגד נשים ונגד מיעוטים".
בתשובה שהגיש הטכניון לדיון באמצעות עורכות הדין גילת ויזל סבן ויעל הדני ממשרד רחל בן ארי אדם פיש, נטען כי" קיימת תוכנית פרישה הדרגתית לסגל האקדמי תוך פגיעה מינימאלית ביכולתם להתקיים בכבוד ולהמשיך לעבוד בעיסוקם". עוד נמסר, כי "אין מקום לבטל את גיל הפרישה - חובה החלה בהסכמים קיבוציים והינה חלק מעסקת חבילת בשוק העבודה".