מזכרת מהיטלר: תמונה וצלבי קרס על ספלים
בת לניצולי שואה הופתעה לגלות בחנות מזכרות בבולגריה ספלים עם צלב קרס ותמונה של אדולף היטלר. "המוכר אמר: מה הבעיה? היטלר זה טוב"
תייירת ישראלית, בת ונכדה לניצולי שואה, שנכנסה עם בנה לחנות מזכרות בעיירת סקי בבולגריה, נדהמה לגלות ספלים הנושאים את תמונתו של אדולף היטלר וצלבי קרס, מוצעים למכירה בחנות. מאוחר יותר גילתה שלא מדובר בחנות בודדת, והיא מצאה עוד ארבע חנויות באותו הרחוב שבו נמכרו המזכרות הנאציות.
- המידע הראשוני התקבל בפייסבוק של ynet.
ז'אנה קושניר (45), אם לארבעה שמתגוררת במועצה המקומית אזור, לקחה את בנה רפי (13) לטיול בר מצווה של חמישה ימים בבנסקו, עיירה פופולרית גם בקרב ישראלים שממוקמת כ-150 קילומטרים מהבירה סופיה. בתחילת השבוע, ביום האחרון של הטיול, נכנסו השניים לחנות מזכרות ברחוב הראשי והופתעו לראות ספלי מזכרת עם צלבי קרס ותמונתו של היטלר, שמוצעים למכירה תמורת שישה לב (המטבע המקומי), כ-15 שקל, לצד מזכרות נוספות של אתר התיירות ומוצרי קוסמטיקה.
קושניר, נכדה של ניצולת שואה ובת לניצול שואה, צילמה את המזכרות שראתה על המדף בחנות. "שאלתי את המוכר באנגלית אם מותר בכלל למכור דברים כאלה בבולגריה", היא סיפרה, "והוא בשיא חוצפתו פשוט אמר: 'מה הבעיה עם זה? היטלר זה טוב'. כמובן שלא קנינו כלום. ברגע שראיתי את הספלים האלה דמיינתי שמולי עומד נאצי עם כלב ועליו בד עם צלב קרס, במיוחד לאור התגובה של המוכר".
קושניר אומרת שלאחר שהציגה את השאלה, המוכר הבין שהם מישראל. "התשובה שלו הייתה בחצי חיוך מזלזל", הוסיפה, "לא התפתח בינינו עימות כי לא עניתי לו, פשוט הייתי בשוק ויצאנו מהחנות. יש חוק שאוסר למכור דברים כאלה בכל העולם ולא ציפיתי לתגובה כזו ממנו".
קושניר סיפרה כי מזכרות דומות הוצגו בעוד ארבע חנויות ברחוב הראשי בעיירה.
"כשנכנסנו לחנויות נוספות התופעה חזרה על עצמה. זו לא יוזמה פרטית ולא מדובר במקרה בודד".
אף על פי שלא חוותה בעצמה את השואה, מגדירה עצמה קושניר כניצולת שואה: "איך אפשר אחרת כשאת גדלה בבית עם היסטוריה חיה, של סבתא שלא הסתירה את אובדן כל משפחתה ואבא שהיה אז ילד בן 5, אך התבגר מהר מאוד וזכר מצוין את כל הזוועות? זה נושא מכאיב מאוד. אני מחנכת את ילדיי לזכור ולא לשכוח. גם בעלי בן של ניצולי שואה".
גם בנה של קושניר הזדעזע לנוכח המראות בחנות ולדבריה אמר לה: "אימא, אני חייב לנסוע למסע במחנות ההשמדה בפולין כשאהיה בתיכון". היא הוסיפה: "כשסיפרתי על כך לחברות שלי, אחת הבנות שאלה איך בכלל היה לי אומץ לדבר עם המוכר, במיוחד שאני אישה עם ילד, אבל כשראיתי את המזכרות הייתי כל כך מזועזעת של לא חשבתי על זה".