מי מפחד מגרמנית? "הטאבו מתפוגג"
השר נפתלי בנט התרעם שנשיא הפרלמנט האירופי דיבר בכנסת בגרמנית. אבל מתברר שיותר ישראלים לומדים את השפה: "כבר לא מתביישים"
כחלק מהביקורת שהשמיע אתמול (יום ד') נגד נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, התקשה השר נפתלי בנט להתאפק וסינן: "לא רק שהוא נואם בכנסת בגרמנית, הוא גם השמיע בפנינו שקרים". יותר מ-60 שנה אחרי הסכם השילומים, כשמוצרים ומכוניות גרמניות נמצאים מזמן בבתים רבים בארץ, ואלפים נוסעים הלוך וחזור על קו תל אביב-ברלין - נאום בכנסת בשפה הגרמנית עדיין מסוגל לעורר סערה זוטא בציבוריות הישראלית.
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
אלא שהמחאה הפעם לא הייתה חמורה במיוחד, אפילו בהשוואה לאירועים שהתרחשו לפני שש שנים בדיוק, אז נעדרו ח"כים מהמליאה בעת נאומה בגרמנית של הקנצלרית אנגלה מרקל. כנראה שבשש השנים הללו השתנו כמה דברים.
לא פחות מ-1,800 ישראלים נרשמו ב-2013 ללימודי גרמנית בשני הסניפים של מכון גתה ללימודי השפה והתרבות הגרמנית בירושלים ובתל אביב. "חלה עלייה בביקוש לקורסים ללימוד השפה בשנים האחרונות", אומר יורג קלינר, מנהל
מחלקת השפה במכון גתה ישראל. "בתל אביב הייתה עלייה של 18% בשלוש השנים האחרונות. בירושלים הביקוש קצת יותר נמוך, אבל גם שם הייתה עלייה. אם חושבים על המשיכה הגדולה של ישראלים לברלין, כנראה שיש קשר".
לדברי קלינר, הסיבות שבגללן בוחרים ישראלים ללמוד את השפה הן רצון לעבור להתגורר וללמוד בגרמניה, רצון להתחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית, רצון לקרוא ספרות גרמנית בשפת המקור או להאזין למוזיקה בגרמנית.
בעבר ישראלים נרתעו מללמוד את השפה בגלל ההקשר ההיסטורי. איך זה היום?
"הדור הצעיר סקרן יותר לגבי השפה והתרבות הגרמנית. מעבר לזה אפשר גם לראות את ההיקף הגדל של חילופי המסחר בין ברלין לתל אביב ואת מספר הטיסות הגדול בין שתי הערים".
ההיסטוריה לא מטרידה
לידר קדמי (23), במקור ממודיעין, גרה בברלין ושם היא למדה את השפה כדי להסתדר בעבודה. יחד עם כמה חברים היא הגיעה למורה פרטית, ושיננה אצלה אוצר מילים ודקדוק בסיסי. בהמשך למדה לבד. "כל היום דיברתי גרמנית אז לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד", היא אומרת. "הגרמנים אמנם יודעים אנגלית, אבל לא היו מוכנים לדבר איתי כי הם פרפקציוניסטים ולא היו מוכנים שאשמע אותם טועים".
המטען ההיסטורי השפיע?
"הוא לא הרתיע אותי, אבל השפה נשמעת מלחיצה".
גם גלעד שלוח (28) למד גרמנית בגרמניה, לשם נשלח במסגרת חילופי עיתונאים. "למדתי גרמנית במשך חודשיים בקיץ. זה היה באופן מסודר באוניברסיטה בדרום גרמניה", הוא אומר. "אבל אני לא רואה סיבה שהשפה תהיה פופולארית. זו שפה מאוד קשה לא רק לישראלים, אלא להרבה סטודנטים זרים שלמדו איתי. למדתי שפות זרות נוספות, כמו ספרדית, ערבית ופרסית, ואף אחת לא הייתה קשה כמו הגרמנית".
ויטלי פלמרנקו (25) מרחובות לומד גרמנית בשלושת החודשים האחרונים דרך eberlitz - אתר האינטרנט של בית הספר לשפות. הוא קובע שיעורים עם המורה הגרמני באמצעות סקייפ, וכך הלמידה מתבצעת באופן פרונטלי. "אני מתכנן לעבור לגרמניה וללמוד משפטים וחשבונאות, אז אני צריך לעשות את בחינות המיון וגם ללמוד את כל התואר בגרמנית. העניין ההיסטורי אף פעם לא הטריד אותי. אני לא יכול להשליך את ההיסטוריה על כל אלה שדוברים גרמנית כיום".
היום כבר לא מתביישים
אורן גלר הוא מורה לגרמנית במסגרת העשרת השפות של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, "אקסטרה סטודנט", המפעילה קורסים שפתוחים לקהל הרחב. "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי גרמנית",
הוא אומר. "אנשים לומדים את השפה לצרכים משתנים. יש תלמידים שרוצים ללמוד בגרמניה ולשם כך צריכים לעבור בחינת מיון בגרמנית. יש תלמידים עם בני זוג מגרמניה שרוצים לתקשר עם משפחתם ויש כאלה שלומדים לצורכי עבודה. יש גם כאלה ששמעו גרמנית בבית ורוצים להתחבר בחזרה לשורשים".
לדברי גלר, הולך ומתאייד הטאבו שהרתיע ישראלים מהשפה הגרמנית בגלל המשמעויות ההיסטוריות. "היום אפילו נבחרת גרמניה בכדורגל אהודה יחסית, בעוד שבעבר היא הייתה שנואה כאן. הטאבו התפוגג גם בגלל שברלין הפכה פופולארית מאוד בקרב ישראלים שרואים בה בירת התרבות בעולם. הרי יש בה קהילה של 40-30 אלף ישראלים".
מנכ"לית בית הספר לשפות ברליץ, מירי ישמעאל ששון, טוענת שב-2013 למדו את השפה בבית הספר 800 תלמידים – עלייה של 20 אחוזים תוך שלוש שנים: "יותר ויותר תלמידים אומרים בפה מלא שהם לומדים גרמנית כדי להגיע לגרמניה. פעם לא עשו את זה, ומי שעשה לא דיבר על זה".
לפנייה לכתב/ת 
