נדקר במצעד הגאווה: "אמו לא הייתה זהירה"
אדם רוסו, שנדקר ב-2005, טען כי נגרמו לו נזקים נפשיים שהובילו לשחרורו מהצבא. עיריית ירושלים הטילה את האחריות על אמו ועל המארגנים
מי אשם בדקירתם של שלושה בני אדם במהלך מצעד גאווה בירושלים בשנת 2005? על פי העירייה, מקיימי המצעד ואחד הקורבנות לא נקטו במשנה זהירות לנוכח האווירה האלימה שקדמה לו, ולכן אחראים לאירוע הקשה. כך עולה מכתב ההגנה של עיריית ירושלים, שנתבעה על התרשלותה לכאורה באירוע.
עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
עוד בחדשות ynet:
בשנת 2005 התנפל ישי שליסל מקרית ספר על צועדים במצעד הגאווה בירושלים ודקר שלושה בני אדם, בהם אדם רוסו בן ה-18.5, שנפצע באורח בינוני. ב-2006 הורשע שליסל בניסיון רצח.באחרונה החליט רוסו לתבוע את העירייה, הדוקר ואת המשטרה, וטען כי התרשלו באבטחת האירוע ולפציעתו במהלכו. יש לציין כי למשטרה היה מידע מוקדם על חשש להפרות סדר באירוע, ונכחו בו 4,000 שוטרים.
בעירייה הגיבו וגלגלו את האשמה אל עמותת "הבית הפתוח" שארגנה את המצעד ולנפגע עצמו. לטענת העירייה, המארגנים "התעקשו על קיום המצעד" למרות האווירה העוינת והאיומים שקדמה לו. עוד נטען, שבבית הפתוח לא פעלו להרגעת הרוחות ואף ליבו אותן. העירייה לא הסתפקה בכך וגלגלה את התביעה גם לאמו של רוסו. לטענתה, האם התרשלה בתפקידה כשאפשרה לו ללכת למצעד למרות הסכנות "ולא פעלה כפי שהורה סביר, זהיר ובר דעת היה פועל". אחר כך התברר שהנדקר לא היה קטין בעת האירוע והתביעה הוסרה. מקור הטעות היה בכתב התביעה שהגיש הפצוע.
באחד הסעיפים בתביעה טען רוסו כי האירוע גרם לו לנזקים נפשיים, שחלקם היוו את הגורמים לכך שהפסיק את שירותו הצבאי. בעירייה דחו את הטענה ואמרו כי שירותו הופסק בגלל קושי בהתאקלמות חברתית, "ובין היתר לנוכח 'נטיותיו המיניות' מבלי כל קשר לאירוע".
רוסו הופתע מתגובת העירייה וטען כי הניסיון לגלגל את האחריות אליו או אל אמו – מגוחך. "האווירה האלימה, האיומים וההסתה שהתרחשה בתקופה שלפני המצעד, קיבלו רוח גבית מהתנהלותם של גורמים וחברי מועצה בעיריית ירושלים", אמר ל-ynet. "ניסיונה של העירייה למנע את קיום המצעד, דבר שאין לה זכות לעשות כלל, ושבהמשך התברר על ידי בית המשפט העליון כלא לגיטימי, ליבה את היצרים במקום להרגיעם והעביר מסר מעודד למבקשי רעתנו. הניסיון לגלגל אחריות לאמי או לבית הפתוח הוא לא פחות ממגוחך".
מנכ"ל הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, אלינור סידי, דחתה את טענות העירייה. "מפליא שגופים ציבוריים כמו המשטרה והעירייה טוענים שמחאות שיש נגדן תנועת התנגדות אלימה לא צריכות להתקיים. בנוסף, טענת העירייה לפיה הנזק הנפשי ממנו סובל אדם רוסו נובע מנטייתו המינית היא טענה הומופובית. אני מקווה ומאמינה שהמחלקה המשפטית של העירייה לא היא שהוציאה מתחת ידיה כזה מסמך".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "כתב ההגנה הוכן עלי ידי בא כח חברת הביטוח המייצגת את העירייה. האמירה בנושא נסיבות שחרורו של התובע מהשירות הצבאי אינה משקפת כלל וכלל את עמדת העירייה. אנו סבורים כי אין כל עילת תביעה נגד העירייה".
לפנייה לכתב/ת 
