משורר החוויות: טשרניחובסקי נפתח לקריאה

את שאול טשרניחובסקי אתם כמובן מכירים, כי הוא אחד מהשמות הידועים ביותר בתרבות העברית, שמגיע תמיד, כמעט מתוך קלישאה, לצד אזכור שמו של ביאליק. אבל האם הדורות הצעירים, וגם הלא כל כך צעירים, באמת מכירים שירים שלו, את אלו שלפני עשורים אחדים לימדו ושיננו באדיקות בבתי הספר? 

על אף מעמדו ותרומתו הרבה לספרות העברית, יצירתו הענפה אינה מוכרת בקרב הציבור הישראלי. בין השאר, משום שבשנים האחרונות כבר לא ניתן להשיג את כתביו בחנויות הספרים, ומי שרוצה לקנות ספר במהדורה חדשה מאת שאול טשרניחובסקי, כמעט ולא יכול. את המצב הזה מבקשת הספרייה הלאומית לתקן - ולהנגיש לציבור הרחב את המשורר ששיריו היו, אולי, מורכבים יותר משל בני דורו, ושהיה בעל זהות יהודית-ציונית חזקה אך נמשך לדתות אחרות - הרמוניה שנחשבה אז לנדירה. 

כתב ידו של טשרניחובסקי בטיוטת "הוי, ארצי מולדתי"(באדיבות הספרייה הלאומית)

על פי החוק, זכויות היוצרים של יצירות מקוריות פוקעות במלוא 70 שנה למות יוצרם. לרגל המועד, השיקה הספרייה אתר מיוחד שבו מוצגים כל שיריו, ספריו, וכן קטעי וידאו ומאמרים על חייו. מהלך זה, המלווה בפרויקטים נוספים, מאפשר לחובבי שירה וספרות, וכן לחוקרים ולתלמידים, להתוודע ליצירתו של טשרניחובסקי ולדמותו המרתקת.

שאול טשרניחובסקי עם חיים נאמן ביאליק. מציינים אותם ביחד(צילום: דינה גונה)

"בתור התחלה, שאלנו את עצמנו מה מטשרניחובסקי אנו יכולים לתת לציבור. אז סרקנו את כל ספרי השירים שפרסם, והעלינו אותם לרשת", מסביר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוספי ישראל של הספרייה הלאומית שמנהל את העברת החומרים לפורמט דיגיטלי. "בהמשך איתרנו את כל שיריו שהולחנו ונמצאים בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית. למשל, השירים 'אומרים ישנה ארץ', 'את אינך יודעת' ו'שושנת פלאים'. לצד זאת סרקנו את כל החומרים שנמצאו בארכיון הפרטי העצום של טשרניחובסקי במכון 'גנזים'. שם מצאנו תצלומים נדירים, כרזות מנקודות מפתח בחייו, וקטעי וידאו נדירים שבהם הוא מופיע".

ביאליק פינת טשרניחובסקי

שירו של טשרניחובסקי, "כוכבי שמיים רחוקים", אותו כתב סמוך למותו, שימש לאנשי הספרייה כמוטו כשעבדו על הפרויקט. "בשיר זה הוא עוקב אחר כל מקורות ההשראה ליצירתו", מסביר עמיאור, "הוא כותב על רוסיה, גרמניה, ארץ ישראל, התנ"ך ותרבות אירופה, ועל יוון במיוחד. לכל מקור השראה הוספנו טקסט משלנו - דוגמאות לכתבי יד הנוגעים בנושא, וחומר משלים. המטרה היתה לספק בנוסף לחומרים הביוגרפים וליצירה עצמה, גם טקסטים עיוניים, פרשניים".

יצא אל האור. כתבי טשרניחובסקי

טשרניחובסקי, מעבר לכך שהיה מגדולי המשוררים העבריים, היה גם רופא ומתרגם. הוא נולד ב-1875 ברוסיה. ב-1931 עלה לארץ ישראל והשתקע עם אשתו ובתו בתל אביב, שם עבד כרופא בבתי ספר. בערוב ימיו עבר לירושלים, ובה נפטר ב-1943. בין ספריו "חזיונות ומנגינות", "מחברת הסונטות", "בר-כוכבא", "החליל" וכן קבצי שירים לילדים. לצד אלו שחיבר, תרגם היוצר גם יצירות מופת של מולייר, סופוקלס, שייקספיר, ואת "האילאדה" ו"האודיסאה" להומרוס, ועוד רבות אחרות. בנוסף, מתוקף תפקידו כרופא, כתב מילון רפואי בעברית. את עולם הרפואה והאנטומיה שהיה בקיא בו, ניתן לזהות גם בדימויים ובמטאפורות, שבהם השתמש בשירתו.  

"טשרניחובסקי ניצב בשורה הראשונה של השירה העברית", מסביר ד"ר עמיאור. "הוא המשורר היותר מורכב מבין המשוררים הגדולים האחרים. הוא בעל זהות יהודית חזקה שראה עצמו כחלק מהעם היהודי לדורותיו, וישנה התייחסות לכך בשירתו. יחד עם זאת, הוא היה פתוח מאוד לתרבות המערב. היום קצת קשה לקבל את זה, וגם בזמנו זה לא היה מקובל כל כך, כיוון שמי שהיה ציוני זנח מאחוריו את תרבות העולם.

התמודד עם הקונפליקטים האישיים בשירתו

"אשתו היתה נוצרייה, וכך גם בתו - לפי ההלכה. הוא היה מודע לקונפליקט החברתי-דתי הזה, מה שהפך אותו לאדם מרתק במיוחד. שירו 'בת הרב ואמה', מספר על בת רב שמספרת לאמה שהבן של הפריץ הגוי של הכפר רוצה להתחתן איתה. האם נבהלת מהמצב המאיים, ובסוף מדברת על עונש בשריפה. הוא התמודד הקונפליקטים האלו בכתיבה שלו".

אדמה לא נודעת

"מעטים קראו יצירה של טשרניחובסקי", מוסיף לדברים פרופסור אריאל הירשפלד, מומחה לכתבי המשורר. "מה שהפך אותו למפורסם הוא היום כמעט אדמה לא נודעת. גם אלו שמכירים משהו, מכירים דבר שהשתגר, בעוד מה שכתוב ביצירות הרבה יותר מעניין בדרך כלל או לא מובן. לפי דעתי, הוא משורר כה גדול ומאתגר, שהגיע הזמן לקרוא אותו כמו שצריך".

כיצד קרה ששמו מוכר כל כך אבל יצירתו אינה כזו?

"בשירה שלו יש פנים לא פשוטים. כלומר, בקריאה ראשונה נדמה שקשה לקרוא אותה, ויכול להיות שהיו אנשים שהסתייגו ממנה. היה בה משהו מתקדם, הומניסטי, נועז, שלהרבה אנשים היה נוח שלא להתמודד איתו. בתקופה בה כתב, אנשים רצו דבר שמשאיר אותם במקום שהיו בו מקודם. הוא פשוט יותר מדי מעניין".

לא בטוח שהבנו את השירים

כדוגמא לחוסר ההבנה את יצירתו של טשרניחובסקי, מביא הירשפלד את המשפט המפורסם "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". "כמעט כל מי שמצטט אותו", הוא מסביר, "עושה זאת בהקשר שגוי לגמרי, כי טשרניחובסקי לא אומר שאדם נראה כמו המקום שהוא נולד בו או שהוא מוסבר כך, אלא כמעט ההפך: שהאדם עצמו הוא התבנית של מולדתו. מה גם שהשיר הזה בכלל לא מדבר על ארץ ישראל. הוא שיר מעניין על מקומיות, ועל האופן שבו אדם מסביר את עצמו בצורה יצירתית בזיקה למקום. זהו שיר מתוחכם ועדין מאוד, ובעיקר טרגי. כל השירים המפורסמים שלו הם כאלה, במובן זה שהם מסתירים דבר מפתיע ומיוחד, למרות שהם עברו בנאליזציה".

הירשפלד ינחה סדרה של שלושה מפגשים על עולמו של טשרניחובסקי,

כחלק מהמהלך שמקיימת הספרייה הלאומית, לצדם של שרון אס, בלהה בן אליהו, אגי משעול ויונדב קפלון, מתוך כוונה לחשוף ולהבין את מורכבותו. "המיוחד בסדרה, שהיא מהווה התבוננות חדשה על דבר מוכר, לכאורה. בערב על הקלאסיקות נקרא את שיריו המפורסמים, ובקלות נראה איך הם לא מובנים ומאוד מעניינים. מפגש אחר יוקדש לטשרניחובסקי, אהבה וארוס. בדרך כלל מסתפקים בלומר שהיו לו הרבה בחורות ושהוא היה יפה תואר, אבל המעניין הוא שהוא מלמד את בני הדור שלו על הנושאים הללו, ואומר דברים על אהבה שלא אמרו עד היום, שלא קשורים בהכרח בסקס".

מעבר לארוס ולקריאה בכתביו הקלאסיים, המפגשים יעסקו גם בהיקסמות של האמן מתרבותה של יוון ומדתות שונות העולם. "באופן יזום הפך טשרניחובסקי לעובד עבודה זרה", מוסיף הירשפלד. "יש לו שיר שמדבר על אלילים - על אשתורת ועל דיוניסס. או שיר שמתאר שהוא הולך אל אפולו וקד לפניו כאילו הוא עובד אלילים. העמדה הזו, כאילו הוא הגוי בתוך השירה העברית, טופחה על ידו. לדעתי הוא בנה לעצמו מקום של זר בתור העבריות והיהודיות, למרות שלא באמת היה מחוצה לה. הוא אפילו טיפח את הזרות הזאת עד שהפכה כמעט לגימיק. מכיוון שהיה משורר ענק, השירים שלו הם מקור בלתי נדלה של חוויות. אני מקווה שההנגשה של החומרים האלו לציבור הרחב, תגרום להתעוררות אמיתי בכלל יצירתו".