שתף קטע נבחר
 

שוב הגיע ולנטיין, צורר הרווקים הגדול

חודש וחצי בלבד לאחר גזירות סילבסטר האנטישמי, המחייבות כל איש ואישה להתנשק בחצות עם בחיר ליבם (אפילו אם אין להם כזה בנמצא), מגיע אלינו ולנטיין - צורר הרווקים הגדול מכולם. כך תשרדו אותו בשלום

שוב הגיע הזמן הזה בשנה. היא שולחת לי הודעה "מה אני אעשה ביום שישי?" ורק לאחר שאני סוקרת עבורה את שפע האפשרויות היא מעמידה אותי על טעותי. "אין לי עם מי ללכת. אני לא יכולה לצאת לבד בולנטיין, זה רק יעצים את הכאב".

 

עוד בנושא:

ולנטיין בעולם: איפה יעדיפו סקס על מתנות?

ולנטיין: למה זוגיות היא מתמטיקה?

לכל הסיפורים החמים - כנסו לפייסבוק של ynet

 

כן, חברים יקרים, חודש וחצי בלבד לאחר גזירות סילבסטר האנטישמי, המחייבות כל איש ואישה להתנשק בחצות עם בחיר ליבם (אפילו אם אין להם כזה בנמצא), מגיע אלינו ולנטיין - צורר הרווקים הגדול מכולם. אם ציפורים נודדות מבשרות על בוא הסתיו, הרי שרווקים עם מצב רוח רע מבשרים על בואו של ולנטיין הידוע לשמצה.

 

 

באופן אירוני, דווקא חג המיועד לזוגות משפיע במידה הרבה ביותר על הרווקים שבחבורה. הרי בואו נודה באמת, זוגות נשואים לא חוגגים ימי אהבה, ולא רק בגלל שכבר אין להם אהבה (נו מה נעשה שעם השנים היא משנה צורתה לחיבה, הערכה, שותפות כלכלית ושותפות לחיים. וטוב, בסדר, לעיתים גם לתיעוב הדדי וסלידה).

 

זוגות נשואים לרוב לא חוגגים ימי אהבה, בעיקר משום שאין להם שום משמעות עבורם. יש להם מספיק ימים בעלי משמעות אישית, שהם קונקרטיים וייחודיים עבורם. יום נישואים למשל. זוגות נשואים יכולים, לפחות באופן תיאורטי, לחגוג את אהבתם בכל אחד מימות השנה, ללא צורך ביום אחד מיוחד. ואם הם היו עושים זאת ולא רק באופן תיאורטי, זה בכלל היה נחמד.

 

הרווקים, לעומת זאת, את יום האהבה חוגגים גם חוגגים, אם בחגיגה הכוונה היא לקריעת הבגדים ונשיאת קינה. הם פוצחים בסוג של חגיגת אבל, שמכניסה את הפסטיבל התקשורתי סביב מותו של אריק איינשטיין לכיס הקטן, ולא באשמתם.

 

ההתעסקות האובססיבית בנושא אהבה מסביבם, מפנה את הזרקור פנימה ומאירה על החלל שנותר לאחר לכתו של בן זוג או כזה שלא התמלא מעולם. הדיבור על היש אינו ממלא, הוא בסה"כ מדגיש את האין. אז מה עושים? כמו כל דבר בחיים, הכל זה עניין של גישה. הנה כמה גישות חלופיות שיסייעו לכם לעבור את ולנטיין בשלום, עד כמה שאפשר.

 

עוד שנה, עוד ולנטיין בלעדיך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
עוד שנה, עוד ולנטיין בלעדיך(צילום: shutterstock)

 

הגישה הרומנטית: צאי וחפשי לך איזה ג'וקר

במקום לשקוע באבל ניתן להצטרף להילולת החג, כאימרה השחוקה "אם אי אפשר לנצח אותם, הצטרפו אליהם", על אף שיישומה אינו פשוט בכלל. אם נעשה רגע חושבים, נבין שכל מי שיוצא לבר או מועדון בולנטיין מחפש אהבה. וגם אם לא - קישוטי הלבבות הטראשים והמוסיקה הרומנטית כבר יעשו את העבודה. אז למה שלא תתלבשו, תתבשמו ותצאו לבלות? תראו את היום הזה כהזדמנות להכיר מישהו חדש במקום כמכשול.

 

עם זאת, זכרי - כמו שכלבים יכולים להריח פחד, כך בני האדם מריחים נואשות. מרוב תקווה לאהבה את עלולה להתפשר על כל דבר שרק מזכיר אותה, וציידי הנואשות יהיו שם בשביל לעזור לך במשימה. לכן קיים סיכוי לא מבוטל, שבסוף הבילוי תשובי הביתה עם בחור שמזכיר את הג'וקר באופי, ואת איש הפינגווין ביופי. התנחמי בעובדה שלא תאלצי להתעורר למחרת בזרועותיו, שכן על מיודדנו לחזור לביתו כדי להשמיד את גות'אם סיטי, או בשל סיבה אחרת, אמינה במידה שווה.

 

הגישה ההומוריסטית: לצחוק במקום לבכות

האמת היא שולנטיין הוא חג ממש מצחיק. הוא אוסף את כל הקלישאות הנהוגות לגבי אהבה, ומקצין אותן לכדי גיחוך. אם סימן האהבה הנהוג הוא לב, אז בבקשה - קבלו כרטיס ברכה בצורת לב, בונבוניירת לב, דובי לב ובלונים לב. אם צבע האהבה הוא אדום, אז בבקשה - קבלו עיצוב שלא היה מבייש אף את רחוב החלונות האדומים באמסטרדם.

 

הדבר הזה שאנו חוגגים בולנטיין הוא לא באמת אהבה. אנו חוגגים את הייצוגים שלה, דרך קידוש מספר סמלים שהקשר בינם לבין אהבה קלוש במיוחד. מה הקשר בין בובה צמרירית האוחזת בידיה לב לבין אהבה, מלבד העובדה שמישהו לימד אותנו שהענקתה מביעה אהבה?

 

מכיוון שולנטיין הוא חג מופרך לחלוטין, אין דבר מצחיק יותר מלהגחיך אותו ולזרום איתו עד הסוף. קנו לחבר את המתנה הכי דביקה שתוכלו להעלות על הדעת, ארגנו ערב חברים שמרכזו צפייה בטיטאניק, צאו למסיבת שירי אהבה או למסיבת שירי סלואו. כמה שיותר נוצץ, כמה שיותר טראש, והעיקר - כמה שיותר לצחוק.

 

במקום לבכות, תצחקי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
במקום לבכות, תצחקי(צילום: shutterstock)

 

הגישה הצינית: לרווקים עילאיים ומתנשאים

המהדרין בוחרים להתעלם מהחג ומעניקים לבחירתם תוקף אידיאולוגי. הנימוק המסורתי "אני לא חוגג חגים נוצריים" לא מספק את הסחורה, מאחר ויהודים אוהבים לחגוג הכל פעמיים. ישנו צורך במציאת נימוק אחר, כזה שגם בט"ו באב יחזיק מים. על כן, הזכירו לעצמכם שכל ימי האהבה הללו אינם אלא מסחור של מושג האהבה, וניצול רגשות של בני אדם לצורך עשיית רווחים, ובשל כך, עליכם להחרים את החג ואת מנהגיו. לא משום שהחג מדכא אתכם, חלילה וחס. מסיבות אידיאולוגיות גרידא.

 

 

ואם כל הפתרונות הללו לא עובדים עבורכם ונשאבתם בעל כורחכם לגישה המדוכאת, סביר להניח שתעדיפו לבלות את ערב החג בבית. החשש מתחושת הלבד שתתעורר עקב יציאה מהבית ומפגש עם זוגות, יגרום לכם להסתגר לבד בבית, כי כידוע - התבודדות כלל אינה גורמת לנו לחוש בדידות.

 

במידה ובחרתם בדכאון קיומי, זהו הזמן המושלם להתפלש בו. מנסים בחיי היומיום להיראות חזקים? מדחיקים עמוק פנימה רגשות שליליים? אז בבקשה, תוציאו הכל. האזיני לשיר שלך ושל האקס, קרא את תכתובות הוואטסאפ עם ההיא שעזבה, עשו סטוקינג לפרופיל הפייסבוק של ההוא שלא מעוניין. כי באמת שלא חייבים לרקוד כשעצוב.

 

רק בבקשה, תזכרו את הרגע הזה גם בשנה הבאה, כשתנפנפו בזוגיות שלכם עם שלל בלונים, בונבוניירות ופרחים ביום האהבה.

 

ואם בא לכם, אתם יכולים לנסות את מזלכם בפייסבוק שלנו, מי יודע - אולי תכירו שם את המיועד/ת שלכם.

 

חג אהבה שמח!

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אהה! לא החג הזה שוב!
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים