מבחן אופניים קנונדייל Rush 1 - קבלו דיסוננס
ה-Rush של קנונדייל נועדו לפי יוצריהם לבלוע קילומטרים בתאוותנות שאינה יודעת שובע. החלטנו לבדוק את העניין, וחזרנו ברגשות מעורבים
אין מה לעשות. קנונדייל בשבילי - ובשביל רבים אחרים - הוא עדיין מותג בוטיק נחשק. אולי כי יש לי חיבה מיוחדת לחבורה שניסתה לעשות את זה אחרת מכולם, וגם הצליחה בכך לא רע בשלב מסוים. עד שתכנית שאפתנית לייצר אופנוע שטח הביאה להתרסקות כלכלית, ומכירה של החברה וקניינה הרוחני. לפני כשש שנים שוב נמכרה קנונדייל לענקית האופניים "דורל", אשר העתיקה את היצור לטייוואן ו-וייטנאם, והרחיבה את קו המוצרים למחוזות עממיים יותר ואקזוטיים פחות.
- לאתר מגזין שטח ברשת
אצלנו משווקת את קנונדייל חברת Recycles המאפשרת להזמין את האופניים באינטרנט בהנחה משמעותית (במקרה של אופני המבחן, 1,700 שקלים) כשאת האיסוף עושה הלקוח מחנות הרשת הקרובה אליו. נחמד.
Rush
למבחן הזה התייצבו Rush 1 מבציר 2014, אופני שבילים - "קרוס קאנטרי" - עם שיכוך מלא וגלגלי "29. לפי קנונדייל, הם אמורים להתאים לרוכבים תחרותיים, ולהעניק רב-גוניות המאפשרת אפילו דאון היל מזדמן.
לכן החליטה קנונדייל לצייד אותם בבולם רוקשוק מאחור (100 מ"מ מהלך), בולם רוקשוק גולד 30 מלפנים (100 מ"מ) וזווית היגוי חדה יחסית (70 מעלות) שנועדה לשמור על מעט חדווה בסינגלים ולסייע לשנות כיוון. הרעיון כאן הוא ליצור איזון בין יציבות כיוונית לנכונות לשנות כיוון. השלדה עשויה מאלומיניום 6061, למוט העליון יש שקע - מועיל מאד - המצמצם את גובה העמידה מעליו ל-74 ס"מ (בשלדת M).
בהעברת הכוח בולט מעביר אחורי שימאנו XT ומלפנים מעביר ד'אור עם חבק, שיפטרים ד'אור, קראנק בסיסי וקסטת הילוכים Sunrace. על הבלימה אחראים מעצורי שימאנו עם דיסק 180 מ"מ בחזית ו-160 מאחור. צמיגי טיובלס XC צרים ברוחב 2.0 נעולים על חישוקי אלומיניום כפולי דופן. יתר האבזור ההיקפי ממותג "קנונדייל", ועשוי בגוון שחור עם טקסטורה מחוספסת ונאה.
למנוסים, האופניים הם שילוב של קנונדייל "של פעם" עם קנונדייל-דורל "של היום". תכנון וביצוע מצוינים של השלדה והמתלה אליה מוצמדים רכיבים מהשליש התחתון של ההיצע. המחיר עומד על 8,300 שקלים, והמשקל על 14.2 ק"ג.
לשבילים יצאנו
כאופני XC עם DNA מירוצים בעצמות (זה מה שקנונדייל טוענת), ציפיתי לפגוש סייח מירוצים קליל מהיר וחד-תגובה. וזה עובד, אבל רק אחרי שמגיעים למהירות גבוהה. העניין הוא שהדרך לשם אורכת המון זמן, ומהר מאד מתגלה כי הקנונדייל האלה לא מרגישים קלים מספיק, ביחס לייעודם. הם גם לא חדי-תגובה עקב יחסי העברה ארוכים יחסית וגלגלי "29.
מרגע השלמת ההאצה ואחרי שהגעתי למהירות רכיבה גבוהה, קל היה לשמור על מהירות שיוט גבוהה יחסית, בעיקר תודות למומנט שמייצרים החישוקים הגדולים, יחד עם יכולת ספיגת מכשולים טובה. לכך סייעה גם תנוחת רכיבה טובה מאד ונוחה לאורך זמן. שכן המושב לא רק יפה לעין ולמגע, הוא גם נוח מאד ברכיבה של שלוש שעות ויותר.
העברת הכוח לא הרשימה במיוחד ולא אכזבה, בעיקר תודות לאיכות המעביר האחורי. השיפטרים פלסטיים בתחושה ומעבירים הילוכים בנקישה לא מאד משכנעת, אך המעביר הקדמי מדויק - כל עוד אין עומס על השרשרת ותפעול הרוכב מדויק כראוי.
רמה גבוהה הרבה יותר הפגינו המעצורים. עוצמת בלימה טובה, יכולת מינון מצוינת, מעט מאד שטח-מת וספוגיות. יש מקום גם לצל"ש קטן על ההעזה להתקין דיסק 180 מ"מ בחזית אופניים שאמורים להיות קלים במיוחד. מצד שני, ולטעמי לפחות, הערך המוסף שווה כאן את ההקרבה.
בשבילים טכניים התבלטו ה-Rush כבעלי יכולת תמרון נאה, אך לא מרשימה במיוחד. בנוסף, שילוב חישוק גדל-קוטר ומזלג דק רגליים וארוך, יצרו גמישות מעט מיותרת מלפנים. אותם שבילים טכניים חשפו יכולת בינונית ברכיבה נינוחה, אך יכולת ספיגת מהמורות גדולות וקפיצות מרשימה.
ובסוף?
קנונדייל Rush הם אופני שבילים מהירים מאד, ותמורת סכום כסף סביר יחסית, תקבלו שלדה מצוינת ורכיבים סבירים, שיסייעו לכם לצאת לרכיבות מדבר ארוכות או גיחות סינגלים לא מאד אגרסיביים. ולמי הם מתאימים? לרוכבים שרוצים לרכוב מרחקים ארוכים, ולא מוכנים לשלם סכומי כסף גבוהים על אופני מותג. ובמילים אחרות, לצד בסיס טוב ונגיעות מעניינות (חלקי אנודייז יפים, נדנדת מתלה מכורסמת ורכיבים היקפיים איכותיים), יש רכיבי הנעה וגלגלים בסיסיים. דיסוננס, כבר אמרנו.
לפנייה לכתב/ת 
