"אגדת חורף": ולנטיינז, די!
לרגל ולנטיינז דיי, מנפקת לנו הוליווד עוד דרמה רומנטית מיותרת. בכורת הבימוי של תסריטאי זוכה האוסקר עקיבא גולדסמן, "אגדת חורף", מבקשת לעורר בכם את האמוציונלי, ללא כל בסיס רציונלי. אי אפשר לאהוב את התוצאה
החיבור של יום וולנטיין עם הוליווד בעייתי במיוחד. החג הפך זה מכבר לחגיגת צריכה של מוצרי קיטש שבאמצעותם מנסים לייצג את רגש האהבה. הוליווד, מצידה, תורמת כל שנה סרטים רומנטיים קלוקלים בתקווה שהצופים יבלעו אותם יחד עם השמפניה והשוקולדים.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
במסגרת זו עולה השבוע בארצות הברית ובישראל "אגדת חורף" ("Winter's Tale"), עיבוד לספרו של מארק הלפרין מ-1983. זהו פרויקט אישי של התסריטאי והמפיק עקיבא גולדסמן, שעושה כאן את עבודת הבימוי הראשונה שלו לקולנוע.
גולדסמן מוכר משיתופי הפעולה שלו עם במאים כמו ג'ואל שומאכר ("באטמן ורובין" הידוע לשמצה) ורון הווארד ("נפלאות התבונה" שזיכה אותו באוסקר על תסריט מעובד). גם כשהוא במרעו, וגם כשהוא במיטבו, עבודתו תחומה היטב בבנאליות ההוליוודית. במקרה זה גולדסמן הוא ללא ספק במרעו, עם סרט שניתן להגדיר אותו כ"באטמן ורובין של הפנטזיה הרומנטית".
יתכן שספרו של הלפרין מוצלח, אך האלמנטים אותם נטל גולדסמן מכמעט 700 עמודים לסרט באורך של שעתיים, מסתכמים בעלילה שהניסיון להסביר את הגיונה נידון לכישלון חרוץ. הוא לא מצליח לסחוף את הצופים לעולם שבו פועלים כוחות על טבעיים, ולכן רגעי הפאתוס - התעלות רומנטית או עצב נורא - נותרים נלעגים.
העלילה מתרחשת בניו יורק במהלך שתי תקופות זמן. הראשונה מתחילה ב-1895, והשנייה מתרחשת בהווה של 2014. הוריו של פיטר לייק מנסים להגר לאמריקה, אך נדחים בגלל מחלת השחפת של האב. הם לא מגיעים לארץ המובטחת, אך הם מורידים מהספינה את בנם התינוק כשהוא מונח בתוך דגם מוקטן של סירה. כך מגיע פיטר לניו יורק כשבתיבה שלו לוח המתכת של אותו דגם סירה ועליו רשום "עיר הצדק".
עשרים שנה מאוחר יותר, פיטר כבר בן 20 (מגולם על ידי קולין פארל בן ה-36). הוא גנב שבורח מחבורת הפושעים אליה הוא משתייך, והמונהגת על ידי פרלי סוומס (ראסל קרואו). מסייע לו בבריחתו סוס לבן שמופיע ברגע בו עומדים לתפוס אותו, ומאפשר לפיטר הרכוב עליו להימלט באמצעות זינוק מעל שער ברזל גבוה.
סוומס, כך מתברר, הוא סוג של שד. הוא נמצא בניו יורק כדי לצמצם את הופעתם של נסים ובאופן ספציפי, אך לגמרי לא ברור, את הנס שפיטר נושא עימו. כל זה אמור להיות קשור לאור, ולאבני חן שאותם גונב סוומס ושמבעדם עובר האור. הכוכבים הנוצצים בשמים הם נשמות, וכל תינוק נולד כשהוא נושא נס קטן בפנים. הסוס, לעומת זאת הוא סוג של יצור קסם, מלאך שומר, של כוחות הטוב, כפי שמסביר לפיטר האב האמריקאי-אינדיאני (גרהאם גרין) שמצא וגידל אותו ושמופיע לשתי דקות כדי לדחוס מידע אודות המיתולוגיה של הסרט.
פיטר מתכוון לברוח מניו יורק, אך הסוס הלבן מכוון אותו לבית מפואר, שיושביו, כך נדמה, יצאו ממנו לנופש. הבית שייך לעורך עיתון עשיר בשם איזק פן (וויליאם הארט), ואכן יש בו לא מעט מה לשדוד. אך מתברר כי נותרה בו גם הבת הבכורה בוורלי פן (ג'סיקה בראון פינדלי מ"דאונטון אבי"), יפיפייה אדומת שיער, נגנית פסנתר מוכשרת, וחולת שחפת מהסוג הלא מדבק שימיה ספורים (למרות שהיא לא משתעלת, לא מפגינה חולשה יוצאת דופן ובאופן כללי נראית מלאת רוח חיים).
היא כה חולה עד שחום גופה הלוהט ממיס קרח (אבל באופן מפתיע לא מונע מאחרים לגעת בה). בקיצור מחלה שנתפרה היטב למידותיה של פנטזיה רומנטית מפוקפקת.
פיטר מציץ ומתאהב, וגם היא בו. נשמות שנועדו להיות ביחד. אך סוומס חורש מזימות, והבוס שלו, לוציפר, מעניק לו מרחב פעולה כנגד החוקים (הלא מוסברים) של מלחמת האור והחושך. לוציפר, אגב, מגולם על ידי וויל סמית, ומוצג עם עגילים יהלומים באוזן, כשהוא קורא את "קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג (אנחנו ב- 1915, כן?). הופעה ששוברת את שיאי הטרלול של הסרט.
גם כאשר ידמה כי מזימות האופל צלחו, הסרט ימשיך לשליש האחרון שבו פיטר, צעיר כשהיה, מגיח בניו יורק של ההווה. מהי המשימה המוטלת עליו? למי הוא יעניק את הנס הקטן שהוא נושא בקרבו? האם הוא יתאחד עם בוורלי הנאווה? אם תחזיקו מעמד עד חלקו האחרון של הסרט, גם אתם תצפו בתערובת של שעמום ותהייה המומה כשהסרט יגיע לסיומו.
