האתגר: כך תחזקו הביטחון העצמי של ילד עם הפרעת קשב

בטחון עצמי הוא אלמנט מאוד חשוב לחיים עם משמעות. נוכל להבין זאת בעזרת הפסיכולוג אברהם מסלוא, שהגה רעיון תאורטי אודות "פירמידת הצרכים" של האדם. לתפיסתו, כדי להגיע להגשמה עצמית חייב האדם להיות מסופק, בראש ובראשונה, בצרכיו הבסיסיים כמו אכילה ושינה, אך לא פחות מכך גם בצרכי-יסוד מנטאליים, גבוהים יותר: הצורך בביטחון קיומי שמשמעותו חוויה של סדר ברור בעולם, מין "נוסחה" שמתקיימת סביבנו ומאפשרת לפעול בתחושת שליטה, והצורך בהשתייכות ואהבה שמשמעותו היותי רצוי לאנשים אחרים בזכות ולא בחסד.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :

איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?

במקום תרופות: טיפולים משלימים בהפרעת קשב

מדריך: כל סוגי הטיפולים להפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז: למה חשוב לבצע איבחון?

כבר בגיל הרך: כך תזהו שהילד סובל מהפרעת קשב

הפרעת קשב: נקודת התחלה בעייתית לבניית ביטחון עצמי

קושי בהשגת ביטחון קיומי: כבר מגיל צעיר מאד ילדים בעלי הפרעות הקשב עומדים מול עולם אישי כאוטי מבחינתם, כזה שאין בו שיטתיות וקביעות: "רגע אחד אני מרוכז, ובשני מפוזר לגמרי", "פעם אני מבין ורגע לאחר מכן, לא מבין כלום", "רגע אני עליז ומרוצה, וברגע הבא כאילו מכלום אני מבואס ומיואש". ולכל אלה אין לילד הסבר, אין סיבה ותוצאה. כאילו שהכל מקרי. במצב כזה, הילד לא יכול לבנות לעצמו ביטחון קיומי בסיסי.

קושי בהשגת תחושת שייכות: הסביבה המקיפה את הילדים בעלי הפרעות הקשב מתקשה מאד להבין ולקבל את "התופעה המוזרה הזו". ילד אינטליגנטי, שאומר דברים מקוריים ונבונים, ולא זוכר מה הוא צריך לעשות בעוד רגע. ילד שמשמש מדריך בתנועת נוער ומארגן שם את כל העניינים, ולא מסוגל לארגן את הילקוט שלו. חוסר ההיגיון של התופעה השקופה הזו מעורר את הסביבה לתגובות של אי קבלה, כעס ואכזבה, המייצרים לחץ כלפי הילד "לקחת אחריות, להתבגר, להשתנות". זו כמובן דרישה בלתי הוגנת אם לא מתלווה לה פיתוח כלים שיסייעו לו לפעול ביעילות, בניגוד לטבע הנוירולוגי שאיתו נולד.

ביטחון עצמי: אילו קשיים עומדים בפני ילד עם הפרעת קשב?

ילד אמור להצליח בלימודים, ולאחר מכן כהורה מבוגר גם להצליח לטפל בילדיו, ובמקביל להצליח בתעסוקה ולהגיע לתוצרים. כשמדובר בבעלי הפרעות הקשב, רבים מהם חווים אפיזודות חוזרות ונישנות של כישלון ואי עמידה ביעדים. מצב דברים שכזה משאיר אותם בתחושה שהם "לא שווים" ואין בהם תועלת אמיתית.

אנשים מקבלים עידוד כאשר הם מבינים שיש תמורה למאמציהם. כך לדוגמה ילד שלמד למבחן שעות ארוכות, מצפה לקבל ציון ראוי. ילדים בעלי הפרעות הקשב חווים את עצמם כמי שמשקיעים יותר מאחרים ומגיעים לפחות מהם. "לימדתי את כל החברים שלי למבחן ובסוף הם קבלו ציון הרבה יותר טוב ממני". אין גבול לתסכול ולתחושה שאני לא יכול לסמוך על עצמי. ממילא, האכזבה מחכה לי בפינה.

3. יכולת להיחלץ ממצבי משבר 

מצבי קושי בדרגות שונות מלווים את האדם לאורך כל חייו. זהו פוטנציאל טבעי לחרדה. כדי לשמר את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות, האדם צריך לחוות את יכולתו להתמודד עם מצבים משבריים. זה מחייב יכולת לחשיבה רציונאלית גם במצבי לחץ, תוך וויסות הרגשות השליליים המתעוררים בעקבות הלחץ. ילדים בעלי הפרעות הקשב נוטים להצפה רגשית גבוהה, מתקשים לווסת את רגשותיהם וכתוצאה מכך גם מתקשים למצוא פתרון שקול ומתאים. במקום זאת הם מגיבים "מהבטן", פעמים רבות בתגובות מאוד לא יעילות שהם מצטערים עליהן לאחר מכן. הילד, שחברו הקניט אותו לרגע, יתפרץ עליו פיזית ומילולית, יברח מהשיעור ויתפרע בבית הספר, גם כאשר הוא כבר יודע באופן תיאורטי שהדבר יגרור שוב את ההורים לבית הספר, את העונשים הידועים, את הניכור החברתי. ולמרות זאת, הוא איננו מצליח להתאפק. כך, בהדרגה, הוא יאבד את הביטחון העצמי שלו כמי שיודע לבחור התנהגות ראויה במצבי קושי.

4. יכולת לבנות מערכת תמיכה חברתית 

האדם הוא יצור חברתי, בין השאר מתוך מניע הישרדותי בסיסי. הוא איננו יכול לחיות בתוך בועה, אלא זקוק ליחסים הדדיים עם אנשים אחרים, ל"תן וקח" פונקציונאלי ורגשי. הוא זקוק לאהוב ולהיות נאהב. ילדים בעלי הפרעות הקשב חיים לעיתים בתחושה קשה של חוסר שייכות, מרגישים שלא מבינים אותם, שלא רואים אותם, שהם לא רצויים, שהם מפריעים לנוחיות של הסביבה. מהמקום הזה הם אינם יכולים לסמוך על הסביבה שתושיט להם יד בשעת צרה ותדע להתאים את העזרה לצרכים הייחודיים שלהם. הם חווים בדידות שמחזקת את התחושה שאני לא בטוח בעולם, גם בגלל מי שאני וגם משום שאחרים לא יספקו לי ביטחון כשלא אוכל להתמודד בכוחות עצמי.

5. יכולת לראות אופק רחוק ומטרות המובילות אליו 

תחושה של ביטחון מוענקת לאדם כאשר הוא יודע שהוא "בדרך הנכונה", צועד לעבר יעד שחשוב לו, שמושך אותו, שהוא יכול להצליח בו. ילדים בעלי הפרעות הקשב נוטים לראות את המיידי, מתקשים מאוד בראיית עתיד ובבניית תוכנית רצף שתוביל אותם לשם. הם חסרי סבלנות לתהליך ולא מאמינים שיתמידו ויגיעו אל קו המטרה. גם "תעודת בגרות" איננה רף מספיק אטרקטיבי כדי לגייס כוחות להתמדה במטרה. מצב כזה מוביל לתחושה ש"לא יצא ממני כלום", ומכאן קצרה הדרך אל חוסר הביטחון העצמי.

זה אפשרי: כך תחזקו את הביטחון העצמי שלהם

1. תמיכה, עידוד וגם יד מקצועית מכוונת

כזו שתאפשר להם חוויות התמודדות מוצלחות ופרופורציונליות להשקעה. כדי שזה יקרה, יש לסייע לילד לפתח כלים להתמודדות הרבה יותר יעילים, המנצלים את הכישורים והיכולות הטבעיות שלהם. לדוגמה, אם יש לילד יכולת גבוהה בתחום של קשב ויזואלי, חשוב שילמד או יבצע את משימותיו בסיוע אביזרים ויזואליים כגון תמונות, סרטים או דיאגרמות. אם הוא נדרש לזכירת חומר, כדאי שידגיש נקודות מרכזיות בצבעים שונים או שיסמל אותם בסימנים גרפיים. לעומתו, מי שחזק בקשב השמיעתי, כדאי שיקריא לעצמו את המידע שהוא רוצה לזכור או שיבסס יותר את התנהלותו על הקשבה פעילה בשיעורים או ישתמש בהקלטות כמקור למידע. אסטרטגיות למידה, התארגנות ואסטרטגיות לכישורי חיים הם כלים אפקטיביים ביותר, שניתן לרכוש אותם ובעזרתם לקדם מאד את סיכויי ההצלחה.

2. חיזוק המודעות לנקודות התורפה ולמידת דרכים מותאמות לעקיפת המכשולים

מי שמתקשה לשבת, לא ידרוש מעצמו שעות ישיבה ארוכות, אלא ירגיל עצמו להפסקות ומינונים נכונים וגם יבהיר לסביבתו את הצורך הזה. ילד חסר סבלנות לא יבחר משימות מדורגות שעלולות להימשך זמן ארוך, אלא יבנה את התהליכים על ידי משימות קצרות טווח "אני מתחיל, ומסיים, וזהו". שימוש בכוחות ועקיפת הקשיים יזמנו לילד בעל הפרעת הקשב הרבה יותר חוויות של הצלחה, שבזכותן הוא יוכל להתחיל להתגאות בהישגיו ולבנות ביטחון עצמי.

כיוון שהילד בעל הפרעות הקשב נוטה להצפות רגשיות קיצוניות וכמעט בלתי צפויות, עליו ללמוד להרפות, להרגיע, להתרחק לרגע מהגירוי המעורר ורק לאחר מכן לחשוב מה קרה ומה נכון לעשות. זה יפתח ביטחון עצמי רב משום שזה יחזיר תחושת שליטה ובחירה ויאפשר התנהגות בוגרת ואחראית יותר.

4. עיצוב מחדש של מערכת היחסים עם הסביבה

רצוי לסייע לילד בעל הפרעת הקשב להתנער מהמסיכה שהוא רגיל לשים על עצמו, שיפסיק את משחק ההסתרה והמחבואים,

ויקבל את קשייו כעוד מאפיין שלו, כמו כל השאר. הוא יוכל לשוחח על כך בחופשיות עם סביבתו וישקיע את האנרגיה ביחסי הדדיות במקום בבריחה או התקפה וציניות או הימנעות ממגע חברתי. הקשר הפורה עם הסביבה יחזק את תחושת השייכות והחיבור האנושי, ויגביר את תחושת הביטחון על כך שהוא ראוי ורצוי.

5. הסתכלות אל העתיד

ככל שהילד יגדל ויכנס למעמקי גיל ההתבגרות, חשוב שיערוך חשבון נפש עם עצמו "מאין באתי ולאן אני הולך". חשוב שיתייעץ לגבי מטרות ריאליות שהוא יחתור לקראתן וידע שמעשיו אינם מקריים וללא כיוון, אלא נועדו להביאו למקום שיהיה לו טוב ומעניין ומצמיח. או אז גם הלימודים לא יראו לו כ"עונש" בלתי נמנע, אלא צעד שנותן לו סיכוי להגיע אל מטרותיו. כך יתחזק גם הכבוד העצמי שלו בסגנון "יש לי ערך בעולם הזה. אני בזכות עצמי. אני ראוי לקבל כבוד והערכה מעצמי ומאחרים".

הכותבת היא מאמנת אישית מוסמכת להפרעת קשב, ומנהלת מרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים