גלי עטרי: "זוגיות, זה באמת לא פשוט"
גלי עטרי מוציאה אלבום חדש. לא, לא את זה שהבטיחה עם עמיר בניון ("השילוב בינינו עוד צריך להתבשל"), אלא דווקא עם מוזיקאים אחרים. על הסינגל הראשון מתוכו "אהבה למרחקים ארוכים" היא אומרת: "זוגות שמחזיקים מעמד יזדהו איתו, אבל גם אלה שלא". האזינו בבכורה
"האהבה מנצחת הכל, אבל לתחזק זוגיות זה לא דבר פשוט. זו מערכת יחסים עם המון מקלות בגלגלים", אומרת גלי עטרי ערב השקת הסינגל החדש שלה "אהבה למרחקים ארוכים", אותו היא מוציאה היום (ב') כשיר ראשון מתוך אלבומה ה-14 במספר. השיר עוסק במערכת יחסים בוגרת ורבת שנים, ומסכם אותה כהצלחה - לא משהו זר עבור עטרי.
"נניח ש-50 אחוז מהמין האנושי מתגרשים? אז 50 אחוז לא. זה לא אומר שאלה מנצחים ואלה מפסידים, בכלל לא", היא אומרת. "זה לא קל לקבל ולהשלים עם זה שההתרגשות וכל מיני דברים שהיו בהתחלה נשארו שם, בהתחלה. אחר כך זה הופך להיות מערכת יחסים חברית יותר, שיש בה אושר אחר. לא פחות אושר, פשוט אחר. אני חושבת שאם אתה יכול להגיד בשורה האחרונה 'הצלחנו', אז על הכיפאק. אני חושבת שאלו שמחזיקים מעמד יזדהו עם השיר הזה, אבל גם אלו שלא. כי כל אחד בחיים עבר זוגיות, עם הקשיים והיתרונות והחסרונות שבה. אני חושבת שהשיר הזה מדבר לכולם".
הבאת משהו מהניסיון האישי שלך לשיר?
"אני יכולה להגיד לך שאחרי שבע שנים של זוגיות עם בן הזוג שלי, הדבר היחיד שהיה חסר לי זה ה'אנחנו'. הכל היה בסדר מכל הבחינות, אבל בגלל שהוא גר בבית שלו ואני בבית שלי זה היה מסובך. היינו יחד והכל, ממש משפחה, אבל עדיין היה חסר לי 'אנחנו' ברור יותר. ואז ניהלתי שיחה איתו על הנושא הזה, שבעקבותיה החלטנו לעבור לגור ביחד, והנה אנחנו עוד מעט אנחנו 15 שנה ביחד. 'אנחנו' היתה המילה הראשונה שצדה את תשומת לבי בטקסט של השיר הזה. היום אתה יכול להיות עם בן זוג שאתה מרגיש טוב איתו ולא חייבים לדבר, אפשר לשתוק, מדברים בעיניים. לדעתי יש בזה משהו מאוד בוגר ומאוד מתגמל. תשמע, לא לעולם חוסן, אי אפשר לדעת. זה לא שאני מבטיחה פה משהו לעולמי עולמים. אבל זה שיר שמדבר על זוגיות למרות הקשיים. זה באמת לא פשוט".
חמש שנים עברו מאז הקליטה עטרי את אלבומה הקודם "בין האש ובין המים", שנכתב כולו על ידי סגיב כהן והוקדש לאחותה שוש עטרי ז"ל, שנפטרה בזמן העבודה עליו. באלבום החדש שבה עטרי לעבוד עם קשת רחבה של יוצרים, אבל לא לפני שהניחה בצד פרויקט משותף עם עמיר בניון.
כבר פורסם שאת ובניון עובדים על אלבום מלא, למה החלטתם לגנוז אותו?
"האלבום עם עמיר לא קורה כרגע, אבל אני לא הייתי ממהרת להגיד 'נגנז'. אני מאמינה בפרויקט הזה, אבל פשוט צריך למצוא את הזמן הנכון עבורו. יכול להיות שזה גם לא ייצא בסוף, אבל אני לא פוסלת על הסף. לדעתי זה קצת הקדים את זמנו, מבחינת השילוב שלנו. עמיר הוא זמר, אמן ומוזיקאי ענק, וכולנו נורא אהבנו את השירים. אבל הרגשתי שכרגע זה טיפה מוקדם מדי מבחינת הקהל. ולכן, זה משהו שצריך להתבשל איתו והוא יחלחל לאט לאט. המון אנשים אמרו 'מדהים מדהים' על השירים שהקלטנו, לצד כאלה שהיה להם קצת מוזר השילוב הזה. בשלב יותר מאוחר הקהל יהיה יותר מוכן, לדעתי".
הקהל לא מוכן לשילוב הסגנונות ביניכם?
"לדעתי זה משהו תבניתי. אני הרי לא נולדתי בנורווגיה, כפי שאתה יודע, אני באה מבית מזרחי עם סלסולים וכאלה, אבל הקריירה שלי היא מן פופ-רוק רך כזה, שירי העצמה וכל מיני שירים כאלה שהם לא מזרחיים. יש פה משהו ששבוי בסטיגמה שלי, וזו הסיבה היחידה שזה לא יצא. כי בתכלס זה נשמע נורא יפה ויש תוצאות נהדרות. נראה לי שעדיין צריך לפצח את החיבור הזה, בין התדמית שלי לשלו".
עבדת באלבום הזה עם יוצרים רבים, ביניהם ותיקים כמו יצחק קלפטר ולאה שבת - וצעירים יותר כמו בן ארצי ונועם חורב. מה מתאים לך יותר?
"זה לא קשור בכלל ליוצרים. אם השיר טוב והוא מדבר אליי, אז אני מתרגשת ממנו. יש באלבום שירים של יוצרים שלא הכרתי לפני זה. לא עבדתי איתם, וברגע ששמעתי את השיר שלהם התלהבתי. יש את שילה פרבר, למשל. אני מכירה את השם שלה כבר הרבה שנים, אבל היא היתה בשוליים. לא כל כך ידעתי מי היא. היא שלחה לי שיר, הקשבתי לו ואהבתי אותו ממבט ראשון".
זו השנה ה-40 שלך במקצוע. לא מובן מאליו שתשתפי פעולה עם אמנים צעירים ופחות מוכרים.
"אולי יש לי פרופורציות, אני לא חושבת שאני עיוורת לעצמי. בכל פעם אומרים לי 'יש דור צעיר שנושף בעורפך'. אני לא מרגישה ככה, אני מרגישה שיש מקום לכולם וגם אני פעם נשפתי בעורפן של זמרות ותיקות יותר. זה נורא טבעי, זו הדינמיקה של החיים. אני מקבלת את זה ומשלימה עם זה. זו המציאות, ככה זה. אני מתייחסת בשוויון נפש לזמן שעובר".
אהבה למרחקים ארוכים
מילים: נועם חורב, לחן: תומר הדדי
תראה, הערב שוב יורד, כבד ואפל
אתה תמיד אומר לי שאסור להתרגל
לרוב אתה צודק, אני לא מתווכחת
בסוף זה רק שנינו בלבד הזה, ביחד
תראה, השלג צנח, לבן במרפסת
פעם בעשרים שנה יש כאן רגע של חסד
זה לא נהיה פשוט יותר - אני ואתה
צדקת כשאמרת: זה עניין של החלטה
ופתאום אני חושבת - יש לנו מזל
תקרא לזה גורל, תקרא לזה אנחנו
אהבה למרחקים ארוכים, זה לא קל
זה לא קל, אבל, נראה לי שהצלחנו
תראה, הפכנו דומים, מבלי להתכוון
פעם עוד היית מצטט לי, מנגן
היום כבר מספיקים לי הדברים הפשוטים
היד שלך עליי, טיול עם הילדים
תראה, למדנו עם הזמן, לדבר טיפה פחות
החלפנו חלומות בשאיפות מפוכחות
נשארו עוד שאלות שהשארנו בלי תשובה
ועקרונות שקצת כופפנו, ככה זה באהבה
