"היינו פשוט אנשים רעים ונוראיים"
מינק סטול עבדה עם הבמאי ג'ון ווטרס ב"פינק פלמינגוז", ולא נפרדה ממנו עד היום, כשהיא מוציאה אלבום ראשון כזמרת בגיל 66. בראיון היא נזכרת בסרט הקאלט ובסצנות המין הגועליות מתוכו: "לא היתה סיבה להרגיש שלא בנוח"
לא מזמן גילתה מינק סטול שמעריצה קעקעה על גופה פורטרט ענק של דמותה. "זה מאוד מחמיא וקצת משוגע", אומרת השחקנית הפרובוקטיבית בדימוס, "דווקא ככל שאני מתבגרת המעריצים רגועים יותר. פעם אנשים היו פורצים בבכי, או כורעים ומשתחווים לי. זה תמיד הביך אותי וביקשתי שיקומו. היו מעריצים שאמרו לי שלו ידעו שניפגש, הם היו מביאים לי חבילה עם קקי (כפי שהיא שולחת לאויביה בסרט "פינק פלמינגוז" - ע.ר), ואני לא יכולה לתאר עד כמה אני שמחה שהם לא ידעו".
ככה זה, כנראה, כשאת כוכבת של סרט כמו "פינק פלמינגוז". בקומדיה השערורייתית מ-1972, היא גילמה את הפושעת קוני מרבל, שנאבקת עם מלכת הדראג דיוויין על תואר "הבן אדם הכי מטונף בעולם". המפגן הבוטה והמטריד של פשעים, סטיות וסתם התנהגויות אנטי סוציאליות, הפכו את הסרט לתופעת פולחן קולנועית שנחשבת שנייה רק ל"מופע הקולנוע של רוקי".
מינק סטול כקוני מרבל האדמונית ב"פינק פלמינגוז"
הסרט גם זיכה את היוצר ג'ון ווטרס בתואר "האפיפיור של הטעם הרע". הרבה לפני שהוא עבד עם כוכבי ענק כמו ג'וני דפ (ב"נער שוליים"), קתלין טרנר (ב"אמא סדרתית") ומלאני גריפית' (ב"ססיל בי דימנטד"), הוא קיבץ סביבו חבורה של אנשי שוליים מהשכונה בבולטימור ורתם אותם להגשמת חזונו הקולנועי. אחת מהם היא סטול, שהופיעה בכל אחד ואחד מסרטיו במשך למעלה מחמישה עשורים של חברות.
"מעולם לא נקלעתי לוויכוח עם ג'ון. רק פעם אחת התווכחנו על ענייני בטיחות, כשהוא רצה שיציתו את השיער שלי באחת הסצנות ולא הסכמתי. עם זאת, העבודה עם ג'ון תמיד היתה בדרך שלו: 'אל תפקפקי בי', 'לא נשנה את זה', 'את לא יכולה'. כשעברתי לקליפורניה והתחלתי להופיע עם השירים שלי פתאום הוא התחיל להתעניין באיך אני רוצה לעשות את זה?".
אז עכשיו, בגיל 66, הוציאה לראשונה דיסק - "Do Re Mink" שמו - ובו עיבודים חדשים לשירים שביצעה בהופעות לאורך השנים. בימים אלה היא מקדמת אותו במסע הופעות מיוחד. אף על פי שלא היא כתבה את המילים, היא מעידה כי "האלבום מאוד אישי. כל אחד ואחד מהשירים בו הולכים איתי דרך ארוכה ונושאים עבורי משמעות".
באלבום המוצלח סטול חושפת איכויות של זמרת קברטים משופשפת. יש בו, בין היתר, שיר על בולטימור מכורתה, ביצוע בצרפתית ל"באנג באנג" של ננסי סינטרה, ויציאות משעשעות וממזריות כמו סיפורה של האינואיטית הנימפומנית נאנוק, שמרוב נשיקות אסקימוסיות אפה נשחק ונעלם. יש גם קאבר לשיר הנושא מהסרט "Female Trouble", שבמקור ביצע דיווין, וסטול לקחה אותו לכיוון שונה. "היה לי חשוב להכניס משהו משלי", היא מסבירה.
מינק סטול ב"Desperate Living" מ-1977
הדרך לאלבום החלה כבר ב-2011, בקמפיין קיקסטאטר. שניים מהתורמים הנדיבים ביותר זכו בתמורה לכך שסטול תבצע את טקס החתונה שלהם. "אחד מהאירועים היפים שחוויתי בחיי", היא מספרת. "שני גברים שחיו יחד במשך עשרים שנה, מאוהבים, והבאתי אותם בברית הנישואין".
היום, כשסטול זוכה למחוות הערצה, מתארחת בפסטיבלי קולנוע, ומקבלת תפקידים שנכתבים במיוחד עבורה, קשה לזכור שהיו ימים בהם העשייה בה השתתפה נחשבה לדבר מוקצה. "הו כן, נחשבנו למגעילים. לנתעבים. לכך שצריך להימנע מהסרטים שלנו בכל מחיר. אבל כל זה השתנה מאז שג'ון עשה את 'היירספריי' לפני 25 שנה, כך שאני כבר לא זוכרת את התגובות הרעות. הן אף פעם לא ממש נגעו בי. בחוגים שבהם הסתובבתי כולם תמכו בי. חוץ מהמשפחה שלי, שהיתה פחות מרוצה".
סצנת האודישן ב"היירספריי". מינק סטול הקשוחה
אגב, לאחרונה עיתון הדיילי מייל פרסם כתבה שבה טענו כי מצאו את האיש הכי מטונף בעולם, גבר בן שמונים שלא התקלח שישים שנה. "אלוהים אדירים. והם התקרבו אליו? והריחו אותו? אוי לא. בסרט שלנו לא היינו מטונפים פיזית, היינו פשוט אנשים רעים ונוראיים. חגגנו התנהגות מטונפת, לא היעדר היגיינה אישית".
אז מי מכם יותר מטונף?
"אנחנו. אם מישהו לא רוצה להתקלח, זה בכלל לא נורא. לך על זה. רק שמור ממני מרחק".
למרות שהיא מצהירה שהיא וחבריה לצוות שחקני "פינק פלמינגוז" הכי מטונפים, היא מעידה על מערכת יחסים חברית קרובה שהתפתחה ביניהם. "מאחורי הקלעים רובם היו חברים שלי", היא מבהירה, ומספרת עד כמה רחוק הלכו הקשרים האינטימיים. "המזמוזים האמיתיים שצילמנו היו עם דיוויד לוקרי ב'פינק פלמינגוז', והיינו החברים הכי טובים, אז זה לא הפריע לי. בכל מקרה, זו האני של לפני ארבעים שנה. אני כבר לא מופיעה בסצנות כאלה".
איזו סצנת מין היתה לך הכי קשה לביצוע?
"לא יודעת, היו כל כך הרבה. עם ג'ין היל (אישה שחורה במשקל 180 ק"ג - ע.ר.) נגרם לי אי נוחות. זה היה בכאילו. מצחיק, אף פעם לא חשבתי על זה. היא היתה זו שנבוכה. בסצנה שבה אני זוחלת ומעמידה פנים שאני עושה לה כל מיני דברים, פשוט נשענתי על סף המיטה. והיא היתה כל-כך שמנה. ממילא לא יכולתי לראות כלום. השומן ברגליים שלה נזל לכל עבר. האיבר הפרטי שלה נשמר מאוד מאוד בפרטיות. לא היתה סיבה להרגיש שלא בנוח".
ואת כל זה צילם ווטרס בסגנון הריאליסטי מאוד שכלל שוטים ארוכים, תאורה טבעית, צילום בלוקיישן. "זה הכול אילוצי תקציב. השתדלנו לחסוך גם בעריכה. חס וחלילה שתפספס שורה, כי אז היינו עוצרים ומתחילים את כל הסצנה מהתחלה".
סצנת ההוצאה להורג ב"פינק פלמינגוז". לא נעים פה
וכך מצאה את עצמה גברת סטול בלא מעט מצבים בעייתיים, מביכים לא פחות מאשר אותה סצנת מין עם ג'ין היל,
ואפילו פחות נעימים - כמו בצילומי הסצנה בה הדמות שלה מוצאת להורג. "היה קר, וקשרו אותי לעץ כשאני מרוחה בזפת ונוצות", היא זכרת, "היינו במרחק של חצי קילומטר מהשירותים הקרובים, או מכל מקום שבו אוכל להסיר מעצמי את כל זה".
למרות שקוני מרבל מתה ב"פינק פלמינגוז", סטול מספרת כי היא היתה אמורה לשוב לתפקיד דומה בסרט ההמשך שתוכנן, אלא שתוכניות אלו נקטעו בגלל מוות במציאות. "הדמות שלי, קוני, אמנם מתה בסוף, אבל ג'ון תכנן שאחזור בתור בת הדודה שלה או משהו כזה, מעין שכפול", היא אומרת, "היו לי שם סצנות נורא מצחיקות. למשל, אני מטיסה מטוס ומפציצה אנשים מהאוויר. אך לרוע המזל השחקנית אידית מסי מתה, ופשוט לא יכולנו לעשות את זה בלעדיה".