"שאף אחד לא יגיד להם שהם לא יכולים"
כשהיה בנה בן תשעה חודשים אמר לה רופא מומחה שעדיף לה להעביר אותו להוסטל כי "שום דבר לא יצא ממנו". ירדנה אמסלם, אמו של ערן בעל צרכים מיוחדים, החליטה שהיא לא מוותרת על בנה, נלחמה למענו וכיום היא עומדת מאחורי עמותת נותנים באהבה והמכללה לכישורי חיים לבעלי מוגבלויות
לפני 30 שנים בדיוק, חיי השתנו - אני, אמא לשירלי בת ה-3, בעיצומו של הריון, מצפה בהתרגשות לבואו של בני . לאחר לידה קשה מאוד (לידת מלקחיים) ובית חולים שמנסה לטשטש את העובדה שערן נשרט ליד גזע המוח, נאמר לי שמבחני האפגר של התינוק תקינים. אחרי כמה חודשים בבית, ניסיוני וחושיי כאמא הובילו אותי למסקנה שלערן בעיה התפתחותית.
בגיל 9 חודשים ערן עובר אבחון קצר, עשר דקות עם פרופ' ידוע שקובע נחרצות: "תקשיבי לי, לא יצא מהילד (ערן) כלום. הכי טוב לך, כאימא צעירה, שתעבירו אותו להוסטל". עולמי חשך עליי.
כיתתי רגליים עם ערן לאבחונים נוספים שבסופם נקבע שערן סובל מפיגור קל-בינוני. אני מחליטה לגדל אותו כילד רגיל, שולחת אותו לגן ילדים רגיל, תוך יידוע מלא של הצוותים החינוכיים. לקראת העלייה לכיתה א' הוחלט שערן ילך לבית ספר לחינוך מיוחד בטבריה. מתוך חוסר הידע והתמימות דאז, לא התנגדתי להחלטה כי נאמר לי שזאת המסגרת המתאימה לילד.
בחורף של אותה שנה, חג החנוכה - הרגע שלא אשכח לעולם - הוביל לשינוי. זה היה יום קשה וגשום, נסעתי להביא את ערן מבית הספר. כשהתקרבתי לשער ראיתי מרחוק ילד קטן עומד בגשם, רטוב כולו. מיד הבנתי שמדובר בערן וכי שער בית הספר נעול. כל המורים הלכו והשאירו את הילד לעמוד רטוב בחוץ ולחכות לי. ערן חטף דלקת ריאות כתוצאה מהשהייה בחוץ, ונעדר מבית הספר כמה שבועות. איש לא התעניין. לא המחנכת, לא ההנהלה.
ברגע הזה הבנתי שאני לא שולחת אותו לבית הספר והולכת להיאבק על חייו ועל החינוך שיקבל. פניתי למנהלת ועדת השמה של משרד החינוך, אם שכולה, וביקשתי שערן יתקבל לבית ספר רגיל. היא סירבה. אני עוד זוכרת את תגובתי, "הבן שלי חי. יש לו עוד עתיד", אמרתי לה, "את לא יכולה לקבוע את העתיד של הבן שלי. אני אלחם עד הסוף!".
לבסוף, הוועדה הסכימה לשלוח את ערן לניסיון, שעלה יפה, בבית ספר רגיל "רעות" וערן למד שם עד סוף כיתה ו' בכיתה מקדמת ומשלבת, מהראשונות באזור הצפון.
מאז אני בהתמודדות תמידית.
כשערן סיים את שנות החינוך המיוחד, הבנתי שאני שוב במבוי סתום. הפתרונות התעסוקתיים/חינוכיים שהוצעו לערן היו פתרונות בינוניים שחששתי מהם, הוסטלים מבחינתי לא באו בחשבון. אני רציתי שהבן שלי ימשיך ללמוד. שתהייה לו את הזכות המלאה לממש את כישוריו המוזיקליים והאחרים ואת מה שהוא חולם להיות. הפשלתי שרוולים, עזבתי את עיסוקיי ובזעת אפיים ובמימון עצמי, הקמתי את עמותת נותנים באהבה ואת המכללה לכישורי חיים עבור ערן וצעירים נוספים בני גילו, בוגרי החינוך המיוחד מעל גיל 21, שנקלעו לאותה הצומת.
החזון שלנו שלערן, בני, ולכל הצעירים במצבו, יש את מלוא הזכות לממש את כישורייהם בדיוק כמו כל אדם אחר ולקבוע בעצמם את עתידם לפי יכולתם ובעיקר לפי רצונם.
כיום, 7 שנים אחרי, המכללה היא סיפור הצלחה. לומדים בה כ-25 סטודנטים, אנו דואגים להם להסעות, ולהזנה והם מקבלים כלים וחינוך החל מכישורי חיים בסיסיים- להתלבש, לבשל, לקנות במכולת, ועד להיסטוריה, אזרחות, גרפיקה, צילום, אמנות, תיאטרון ועוד. את חלק מהסטודנטים, בעלי תסמונת דאון ומגבלות שכליות הצלחנו לשלב במסגרות אקדמיות, חלקם זכו בתואר "חייל מצטיין" בעקבות שיתוף הפעולה שאנו מקיימים עם הצבא, וחלקם עובדים במגוון עבודות בבתי עסק וחברות. כאמור, רצונם הוא הקובע.
בנוסף, אנחנו מעלים מופע הצדעה לקולנוע הישראלי בניהולו בהתנדבות מלאה של אמן הסטנד אפ יוסי וידר ואיתו הופענו בהתנדבות למען ילדים חולים ומתכוונים להופיע בכל רחבי הארץ.
בימים אלו, אחרי מאמצים רבים והשקעות בלתי נלאות, ובסיוע קרן שלם, המוסד לביטוח הלאומי ומשרד הרווחה המכללה עוברת למבנה חדש, מה שמאפשר לה להרחיב את השירות ולקלוט עוד סטודנטים נפלאים, בוגרי החינוך המיוחד וחלומי הוא לפתוח בקרוב שלוחות נוספות של המכללה ברחבי הארץ. ח"כ קארין אלהרר שהקימה שדולה למען חינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים, קשובה לדרך הזו ואף שילבה אותנו בחשיבת השדולה כדי שמחד נהווה מודל ומאידך נקבל תמיכה והכרה הראויה.
אני קוראת להורים לצעירים מעל גיל 21, בוגרי החינוך המיוחד אשר מעוניינים בהווה ועתיד אחר לילדיהם, שאף אחד לא יגיד לכם שהילדים שלכם לא יכולים ללמוד, להשכיל , לטפח את כישוריהם באשר הם. אתם מוזמנים לרשום את ילדיכם, במימון של משרד הרווחה, ולהצטרף לדרך אחרת, לחינוך ולטיפוח כישורים. בנוסף, אני קוראת ומבקשת את סיוע הציבור בתרומות ובהתנדבות להצלחת החזון שלנו.
- להרשמה, לתרומות ולהתנדבות: 04-675275 או 054-6703603 את התרומות ניתן להעביר ישירות לחשבון הבנק מזרחי טפחות 20, סניף טבריה חשבון 187015 עמותת נותנים באהבה
לפנייה לכתב/ת 
