15 דקות מצונזרות של תהילה, באישור שופט

אפילו כשמדובר בפרס בשווי מיליון שקלים, נדמה שרוב המתמודדים מגיעים לתוכניות הריאליטי עם מטרה אחת לנגד עיניהם: פרסום. אולם אל ההפקות הללו מתגלגלים, כפי שהתברר לא פעם, גם אנשים שסוחבים איתם הסתבכויות פליליות מביכות ומטרידות - ואז, רדיפת הפרסום מתחלפת באחת ברדיפה אחר הצו שיאסור אותו. את זה אפשר להבין. הבעיה, לדעת רבים, מתחילה כשבתי המשפט משתפים פעולה עם הצנזורה הסלקטיבית הזו.

העיסוק התקשורתי בכוכבי ריאליטי גורר איתו, באופן טבעי, עיסוק גם בצדדים הפחות נעימים בחייהם. אולם בשבועות האחרונים נרשמו שלושה מקרים שבהם מערכת המשפט באה לקראת מתמודדות או מתמודדות לשעבר בתוכניות טלוויזיה. בשני מקרים מדובר בצווי איסור פרסום. במקרה השלישי, בדחייה של טיפול בהליך פלילי במטרה לחסוך מהנאשמות "פרסום שלילי". ולדעת גורמים במערכת המשפטית, לא בטוח שמעמדם של כוכבי ריאליטי מצדיק הגנה מסורה שכזאת מצד השופטים.

המקרים של איסור הפרסום נגעו למשתתפת בתוכנית שחשודה בשידול קטינה למעשה תועבה ואף נחקרה ושוחררה בתנאים מגבילים, ופליטת ריאליטי שהסתבכה בזיוף מסמכים צבאיים לכאורה והיעדרות מן השירות הצבאי. היא יושבת במעצר כבר קרוב לחודש ועדיין לא נשפטה. בשני המקרים, כאמור, הוחלט להוציא צו איסור פרסום על פרטיהן של המעורבות.

התאומות מלול מ"היפה והחנון". כבר פורסם, אז איפה הפרסום השלילי?(צילום: דנה קרן)

האם אותן משתתפות אכן עומדות בקריטריון החוקי לקבלת צו כזה? נראה שכן, אולם הדבר תלוי לא מעט בשיקול הדעת של השופטים. סעיף 70 (ד') לחוק בתי המשפט קובע בין היתר כי ניתן לאסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות. אלא שהמילה "חמורה" אינה מפורטת בחוק, והיא ניתנת לפרשנות אישית. וכשמדובר באנשים שזכו עד כה לסיקור תקשורתי רק בשם רצונם להתפרסם, בעיני רבים הפרשנות הגורסת שיש לאשר את הבקשה, מוטעית או לכל הפחות תמוהה.

"התופעה לא צודקת והחוק אומר שהדיונים פומביים ורק במקרים ספציפיים יש אפשרות לפסול פרסום - האם דמן של הכוכבות האלה סמוק יותר מדמם של אנשים אחרים?", תוהה עורכת הדין טלי ליבליך, מומחית לדיני תקשורת והיועצת המשפטית של קבוצת "ידיעות אחרונות". "ההסכמות האלה לאיסור הפרסום, כל קשר בינן לבין הוראות החוק מקרי בהחלט. זה חמור. אם הן רוצות לשמור על פרטיותן, שלא ילכו לתוכניות ריאליטי. גם אם מישהי מבקשת את איסור הפרסום כי לא נוח לה שהשכנה תגלה - אין לזה שום אחיזה בחוק".

הסעיף בחוק הנוגע לבקשת צו שכזה, מבקש להוכיח כאמור פגיעה קשה בפרטיותו של החשוד כאחת מן העילות לאיסור הפרסום - אך בנוסף, הדין מחייב לשקול מנגד, האם עצם הפגיעה בו גוברת על העניין הציבורי שבפרסום.

במקרה של הכוכבת החשודה בשידול קטינה, כתבו עורכי דינה יהלי בן עובד וחיים יצחקי בבקשה כי "לא ניתן יהיה להבטיח את השמירה על שמה של המבקשת וההיצמדות לעובדות האמיתיות, בין היתר, לאור העובדה שהמבקשת עצמה היא אישיות סלבריטאית מסוימת".

במקרה של פליטת ריאליטי שהואשמה בזיוף מסמכים צבאיים, קבלת צו איסור הפרסום לא היתה כל כך פשוטה. "בית הדין המחוזי לא נתן לנו את הצו שביקשנו", מספר עורך הדין רמי בובליל, שמייצג את הצעירה שנתונה במעצר. "הגשנו ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, וקיבלנו. זו ילדה מסכנה והגשנו נדבך על נדבך יחד עם כל הבעיות שיש לה, והבקשה אושרה".

העובדה שהיא מפורסמת היתה פקטור משמעותי בבקשה?

"אני לא רוצה להטעות אותך כי עבר זמן רב מאז, אבל היה לזה חלק. משמעותי או לא? לא זוכר".

על המקרה האחרון אין צו איסור פרסום, אולם גם הוא עורר לא מעט ביקורת בקרב עורכי דין. מקרה זה נוגע לתאומות מרב והודיה מלול, כוכבות העונה הנוכחית של "היפה והחנון", שנאשמות בגניבת בשמים בסך 950 שקלים, תיק, צמיד ומשקפי שמש.

הפרשה אמורה היתה להגיע לפתחו של בית המשפט כבר בשבוע שעבר - אולם כפי שפורסם ב-ynet, אחת מהן טענה כי קיומו יגרום לה ל"פרסום שלילי", השופטת אישרה והדיון נדחה עד אחרי משדר הגמר של התוכנית, באפריל הקרוב.

"זה מגוחך", אמר ל-ynet עורך דין מומחה בתחום שביקש להישאר בעילום שם. "אילו הסיפור לא היה מתפרסם קודם לכן - מילא, אפשר לטעון שקיום הדיון יכול להשפיע על הצבעת הקהל, אבל הסיפור כבר פורסם, אז איפה פה שיקול הדעת של השופט באישור הדחייה הזאת?".

גם עורך הדין חיים לוי, שמייצג בין היתר את הזמר קובי פרץ וליווה אותו בפרשות לא נעימות, מסכים שהמקרים הללו של כוכבי הריאליטי מחלצים מבתי המשפט החלטות תמוהות: "מי שהלך להתפרסם במודע בתוכניות כאלה, צריך לקחת בחשבון שהוא ביקש להיכנס לתודעה הציבורית בעצם פרסום שמו וזהותו - ומן הראוי שלא ינסה להסתתר כשיש דברים פחות טובים, בנסיבות שהן פחות מחמיאות".