איראן מתייבשת: מי יציל את האגם הנעלם?

החלטת הקבינט הראשונה באיראן שהתקבלה תחת נשיאותו של חסן רוחאני לא נגעה לפתרון המחלוקת עם המעצמות בנוגע לתוכנית הגרעין. במקום זאת, היא נגעה לשאלה כיצד למנוע מהאגם הגדול ביותר במדינה להיעלם.

עוד חדשות מהעולם :

• מוות מסתורי באונייה מהסרט "קפטן פיליפס"
• נסיך בכָפייה: צ'רלס בריקוד חרבות סעודי. צפו
  

היה היה רודן: ספרי הילדים של קים ג'ונג איל

• עוצר בעיירה בברזיל: איש-זאב ברחובות. צפו
  

אגם אורואומייה, אחד מאגמי המים המלוחים הגדולים על פני כדור הארץ, התכווץ ביותר מ-80% בעשור האחרון, כך שגודלו עומד כעת רק על כאלף קמ"ר. לפי מומחים, התכווצותו נבעה בעיקר משינויי האקלים, משימוש נרחב במים להשקיה בחוות סמוכות ומבניית סכרים בנהרות המובילים מים אל האגם. סלעים מכוסי מלח שפעם היו שקועים עמוק מתחת לפני המים ניצבים כעת באמצע מדבר. מומחים חוששים שהאגם, שהיה בעבר מפורסם כיעד תיירותי מועדף ואתר חניה אהוד גם על ציפורי פלמינגו נודדות, שקנאים ושחפים - עלול להיעלם לגמרי בתוך כשנתיים אם דבר לא ייעשה.

כלי שיט נטוש שנתקע על קרקעית האגם שהתייבש(צילום: AP)

זה מה שנשאר. פעם היו כאן מים(צילום: AP)

שרידי סירה במקום שפעם היה מוצף גם הוא במים(צילום: AP)

"האגם הלך. העבודה שלי הלכה. הילדים שלי הלכו. גם התיירים", אמר מוזפר צ'רגי, בן 58, בעודו עומד על משטח מאובק שפעם היה בית התה הומה האדם שלו. הוא נזכר איך רק לפני פחות מעשור הוא אירח כאן עשרות תיירים מדי יום, ושני בניו היו לוקחים אותם לשיט בסירה. בזמן שעבר מאז עזבו ילדיו את המקום בחיפוש אחר עבודה במחוזות אחרים. "מכרתי יותר מעשר סירות ושמרתי לי כאן רק כמה סירות בודדות, בתקווה שהמים יחזרו", סיפר, "אבל זה לא קרה".

הצלת האגם בצפון-מערב איראן, ליד הגבול עם טורקיה, הייתה אחת מהבטחות הבחירות של רוחאני, והקבינט החדש שלו החליט מיד להקים צוות שיזמין חוקרים כדי לסייע למצוא פתרונות למשבר באגם.

הכול בגלל אחמדינג'אד

הנשיא שם דגש על טיפול בבעיות סביבתיות שהוזנחו במשך זמן רב, ושמבקרים טוענים כי החריפו בתקופת נשיאותו של קודמו, מחמוד אחמדינג'אד. אחמדינג'אד, מהנדס עם תיאבון לפרויקטים פופוליסטיים ענקיים, דבק במדיניות שהובילה להרחבת מיזמי השקיה ובניית סכרים.

"רוחאני מקיים את הבטחת הבחירות שלו לשקם את האגם", אמר השבוע בוועידה בינלאומית באורואומייה עיסא קלנתרי, מומחה שרוחאני מינה להוביל את הצוות. לוועידה הגיעו מומחים מאיראן ומהעולם כדי לדון בדרכים הטובות ביותר לשינוי המגמה ולהצלתה של איראן מאסון סביבתי וכלכלי אדיר.

חקלאי באזור סמוך לאגם שנעלם. נטישה המונית של תושבים(צילום: AP)

"אל תאשימו את הטבע או את הבצורת", אמר קלנתרי, "בני אדם, לא שינויי האקלים, הם האחראים למצב הזה. ייבשנו את האגם בשל הדרישות המוגזמות שלנו ודרכי פעולה שגויות. כעת עלינו להחיות אותו בעצמנו. חמישה מיליון בני אדם יצטרכו לעזוב את האזור הזה אם האגם ייעלם סופית". קלנתרי וצוותו אמורים לגבש תוכנית הצלה עד חודש מאי.

20 הצעות לתוכניות להצלת האגם מונחות על השולחן, כולל הזרעת עננים כדי ליצור גשמים באזור ובניית צינורות כדי להביא עוד מים. מומחים הציעו גם ליצור תעשיות נוספות שיפחיתו את התלות במי חקלאות.

(צילום: AP)

מבקרים עומדים על סלעים באגם, שהיו מכוסים גם הם מים בעבר(צילום: AP)

ממשלת איראן כבר השיקה פרויקט שמטרתו להגביר את המודעות של הציבור לחיסכון במים וכן לעודד חקלאים להפסיק לנקוט שיטות גידול והשקיה בזבזניות ולאמץ טפטפות לצורך חיסכון במים. בקמפיין גם נקראים החקלאים לעבור להצמחת גידולים הצורכים פחות מים. חיטה ופיסטוקים, למשל, צורכים פחות מים מאשר סלק סוכר.

טהרן: מחסור במים בסוף השבוע

בכפר גוברצ'ינגלה שנמצא ליד האגם מגדלים נאדר הרזתי ובנו, עלי, ענבים ושקדים. "לפני עשר שנים זה היה אזור ירוק. עכשיו הוא כבר לא כזה בגלל הצטמצמות הגשמים", מספר עלי, "לא רק מפלס המים באגם ירד אלא גם מפלס המים בבארות. אם אנחנו חופרים עמוק יותר, המים הופכים מלוחים מאוד ואינם מתאימים אפילו לשימוש חקלאי. יבול הענבים והשקדים שלנו פחת משמעותית".

הנזק שנגרם לגידולי השדה גרם לחקלאים רבים לעזוב את מקום הולדתם. לפני כעשור חיו בכפר כאלף איש, אולם כעת יש בו רק כ-300 בני אדם המשקיפים על האגם המתרוקן. פעם היו בו שלושה בתי ספר, ואילו כיום יש בו רק אחד, שבו לומדים רק תלמידים בודדים. לא הרחק משם, משאיות שמובילות מלח, עסק חדש, נראות נוסעות על קרקעית האגם היבש.

(צילום: AP)

עלי אשגר סיאב קודסי, מרצה באוניברסיטה ואחד ממארגני הוועידה להצלת האגם, אמר כי סכרים וחפירה של יותר מ-24 אלף בארות ללא רישיון - בנוסף ל-30 אלף בארות חוקיות - הם בין הסיבות להתכווצות האגם. לדבריו, התגברות של התאדות המים וטיפוח גידולים הצורכים מים

רבים כמו סלק סוכר החמירו את המצב.

אגמים באזורים אחרים של איראן מתמודדים עם משברים דומים, גם אם לא חמורים כמו זה באורואומייה. אפילו תושבים בטהרן מתמודדים עם מחסור במים בסופי שבוע, והרשויות מגבשות תוכניות שבמסגרתן לכל תושב בבירה תינתן הקצאת מים ברורה.

הרשויות הזהירו מפני אסון לאומי בעשור הקרוב אם איראן לא תתנהל בחוכמה בכל הנוגע למים שברשותה. "הבקשה הכי חשובה שלי היא לראות את האגם המתייבש שלנו חוזר לחיים. האם זה יקרה בימי חיי?", שאל צ'רגי.