העותרת נגד קידום ניצב ברכה: "הוא לא ראוי"

עורכת הדין אורית חיון חוזרת 17 שנים אחורה, לימים שבהם ייצגה עבריין שנקשר השבוע לפרשה שבה מעורב תת ניצב אפרים ברכה. בית המשפט העליון התיר אתמול (ד') לפרסום, כי ברכה התרשל בתפקידו והמדינה אף הייתה צריכה לשלם "סכום נכבד" בגלל אותה התרשלות. עו"ד חיון, שידעה את כל הפרטים ואף הגישה בג"ץ נגד מינוי ברכה למפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה, משוכנעת גם כיום שהוא חייב להתפטר.

• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
   
  

הדברים המיוחסים לתנ"צ ברכה, ששמו שורבב גם לפרשת הרב יאשיהו פינטו, קרו בעת שהיה ראש מחלק חקירות ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב, לפני כ-17 שנים. בפסק דין של תביעה אזרחית שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, צוין כי עו"ד חיון פנתה אז באופן חסוי לגורמים בכירים בפרקליטות ובמשטרה ומחתה על ההתנהלות של המשטרה בתביעה. 

עו"ד חיון. חשה הקלה עם פרסום המעורבות של ברכה(צילום: בן קלמר)

המדינה וברכה ניסו מנגד לטעון כי ייתכן שמעשיה של חיון הם אלה שהביאו לחשיפת המידע החסוי שפגע בעבריין שהיא ייצגה. עמדה זו נדחתה מכל וכל על ידי השופט, תוך ביקורת שהטיח במשטרה על הטלת האשמה על חיון, ותמיהה על ההתערבות של ברכה ועצותיו ללקוח שאותו ייצגה להחליף אותה.

כאשר נודע לה על המינוי של ברכה לראש יאח"ה, הגישה חיון, באמצעות עו"ד אלי הלם, עתירה לבג"ץ נגד המינוי, שטרם הוכרעה. היום מספרת חיון שהיא חשה הקלה עם הפרסום החלקי של הפרשה, וחשיפת מעורבותו של ברכה.

"בתחילת הדרך אני הייתי זו שביקשתי את איסור הפרסום כדי להגן על הלקוח שלי. המדינה התנגדה וטענה שהוא לא זקוק להגנה והטענות שקריות", אומר חיון. "אחרי פסק הדין שקבע כי האחריות היא לפתחם, הם החליטו להסתתר מאחורי איסור הפרסום. במשך תקופה ארוכה ניסו למנוע מהציבור לדעת את האמת על המעשים".

ברכה בבית המשפט העליון(צילום: גיל יוחנן)

חיון חשה כעת הקלה באופן אישי אחרי שפסק הדין מנקה אותה מכל אחריות לחשיפת המידע הסודי. "הניסיון לטעון שאני האחראית וכן פנייתו של ברכה באמצע המשפט ללקוח שלי בהצעה להחליף ייצוג, קיבלו גינוי מבית המשפט. אחת הסיבות שאני מנהלת את הסיפור היא כדי לנקות את שמי מההכפשות שגם בית המשפט דחה מכל וכל. הוא קבע שכל מה שהופנה כלפי היה באחריות אישית של ברכה. אני שמחה שהפרסום מנקה אותי".

חיון טוענת כי הפרשה חרגה מגדר רשלנות של ברכה. "נכון שהייתה תביעת רשלנות שבה לא קובעים כוונה, אבל כשקובעים שמישהו לא אמר אמת, לא התנהג בתום לב בחקירות, לא התנהג בהגינות וקובעים אחריות אישית - זה מעבר לרף הרשלנות".

וינשטיין. אישר את המינוי של ברכה(צילום: גיל יוחנן)

חיון הייתה שמחה אם הפרשה כולה הייתה מותרת לפרסום. "זכות הציבור לדעת כמה כסף ציבורי שילמה המדינה עבור מחיקת פסק דין חלקי, בניסיון לטהר או להסתיר את שמו של ברכה, ועוד דברים שאני מנועה להתייחס אליהם והיו מעצימים את המקרה".

חיון עדיין מקווה שהבג"ץ שהגישה יביא לתוצאה המיוחלת ויבטל את מינויו של ברכה לתפקיד ראש יאח"ה. היא מציינת שיצאה מהדיון בעתירה בתחושה שבית המשפט לא מעוניין בזעזועים נוספים במערכת אכיפת החוק. "העניין עדיין לא הוכרע ואני מקווה שלפסיקה האמיצה של הרכב השופטים אתמול, שציין כי ראוי שאנשי ציבור צריכים להיות נקיים מעל ומעבר, תהיה השלכה".

עורכת הדין עומדת על דעתה שברכה חייב לסיים את תפקידו בגלל הפרשה. "אם היינו מדברים על שוטר שכונתי, היה ניתן להגיד שעשה טעות, אך זו סוג טעות שעלתה למשלמי המסים הרבה מאוד כסף. מדובר בסדרה של הרבה מאוד טעויות. בימים בהם כל יומיים מתפוצצות מכוניות, אנחנו זקוקים לאנשים הגונים שיעמדו בראש מערכת הלחימה בפשע".

לדבריה, "כמו שיחליפו מנכ"ל של חברה גדולה שכשל, כך צריך לעשות כשיש מישהו שעומד בראש מערכת חשובה מאוד וגורם להרבה טעויות. דברים לא יכולים להמשיך להיות תלויים במילה שלו, שעל פי הפסיקה של בית המשפט ספק אם אפשר לקחת אותה באופן רציני. הוא לא ראוי לתפקיד".

את טענות המדינה כי ישנן ראיות נוספות שמנקות את ברכה, דוחה חיון בתוקף. "עשר שנים הם ניהלו את התיק ועד שיש להם ראיות חדשות הם פורשים ומחליטים לשלם סכום עתק?! אם הייתה אמת בטענות שלהם הייתה להם הזדמנות להציג אותן, והם בוודאי ובוודאי היו מציגים אותן, מזכים ומנקים את האנשים האלה מכל רבב. לא בכדי הם לא עשו זאת".

חיון תוהה גם על החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין למנות את ברכה, לאחר שעיין בחומר ומצא אותו נקי מכל רבב. "אם הנגיד המיועד של בנק ישראל עמד בתור הלא נכון בחו"ל והיועץ מצא שהוא לא ראוי לכהן בתפקיד, אז אין משקל לקביעות של בית משפט, גם אם הצדדים הסכימו למחוק אותן?".

פרקליטתו של ברכה: הפעולות היו מקצועיות

עו"ד אפרת ברזילי המייצגת את ברכה מסרה בתגובה: "עו"ד חיון בוחרת לתקוף בעיקר את תנ"צ ברכה, אף שהיא יודעת היטב שפעל כקצין משטרה צעיר בהנחיה ובגיבוי של ראש הימ"ר הממונה עליו ופרקליטת מחוז תל אביב דאז. יש להדגיש כי פעולות המעורבים היו מקצועיות וסבירות, אך גם מי שסבור שנפל פגם במעשים, אינו יכול לייחסם לתנ"צ ברכה שכביכול פעל על דעת עצמו, בניגוד מוחלט לעובדות".

ברזילי ציינה עוד כי "יש לתמוה על כך שעו"ד חיון שידעה על החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי סמוך לפרסומה ב- 1.1.12 פנתה לראשונה בעניין ביולי 2013, למרות שבעת פרסום ההחלטה נשא ברכה בתפקיד בכיר במשטרה. השיהוי הרב בפנייתה אומר דרשני ומעיד על כך שהיא עצמה אינה מתייחסת

 לטענותיה ברצינות. הראיות החדשות – שאי אפשר להתייחס אליהן בשל צו איסור הפרסום - ואם הגיעו לידיעתה של עו"ד חיון יש בכך בעייתיות רבה – סותרות את קביעות המהימנות של בית המשפט".

פרקליטתו של ברכה הוסיפה כי "הבודק העצמאי עו"ד רוטר קבע, כי סביר להניח שיש בראיות אלה כדי להביא לשינוי קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט. על כך יש להוסיף כי בהתייחס לאותו עד תביעה שראה במעשיו של תנ"צ ברכה 'יום כיפורים' קבע הבודק העצמאי, כי יש 'בעייתיות קשה בהתנהלותו' וכי זו 'מעוררת שאלות לא מעטות באשר למניעיו ובאשר למידת האמון שניתן לתת להם'. בראיות החדשות יש הסבר ברור לנכונות המדינה להתקשר בהסדר הפשרה, שכן הן מלמדות על רשלנותם של אחרים בזמנים אחרים, לא תנ"צ ברכה ולא עו"ד גז אלא אחרים. יש לקוות שבג"ץ ידחה את העתירה ויאפשר לתנ"צ ברכה להמשיך בעבודתו המסורה בשירות הציבור כראש יאח"ה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו כי עו"ד חיון בחרה להתעלם ממספר עובדות חשובות ומרכזיות בפרשה זו, אף שאלה ידועות לה היטב, בין היתר מהעובדה כי החלטת הביניים אינה חלוטה ולכך שהסדר הפשרה לא התבסס כלל על הנימוקים שהופיעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, אלא הייתה תוצאה של עובדות ושל נסיבות אחרות לחלוטין. הטענה בדבר המניעים לבקשת איסור הפרסום מופרכת ובית המשפט המחוזי עצמו הבהיר בהחלטותיו כי יש מקום לצמצם את הפרסום על מנת להגן על אינטרסים חיוניים, לרבות חיי אדם. המדינה היא שטענה על חשיפת המידע החסוי והטלת רבב בתת ניצב ברכה בהקשר זה מקוממת וחסרת שחר.

"תת ניצב אפרים ברכה הינו קצין ישר דרך ועתיר זכויות אשר מילא בהצלחה שורת תפקידים ארוכה בליבת העשייה של משטרת ישראל וכל הטענות, לרבות פרטי הפרשה, נבחנו על ידי הגורמים הבכירים ביותר במערכת האכיפה לרבות היועץ המשפטי לממשלה בטרם מינויו".