כיצד מסייע הספורט לילד עם הפרעת קשב וריכוז

הנושא של שילוב פעילות ספורטיבית בסדר היום של כל אדם ואדם כבר ידוע מזה זמן רב כתורם חיובי לתחומים רבים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. אך כאשר מדובר בילד אשר אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ספורט ופעילויות ספורט קבוצתי במהלך סדר היום הקבוע מהווה בסיס יציב לילד ומקום בטוח שניתן לצמוח ממנו לשיפור תחומים רבים ומגוונים בחייו בכלל. לכן, אם ילדיכם אובחן כלוקה בהפרעת קשב, חשוב מאוד לשלב פעילות ספורטיבית קבועה בחייו. מחקרים מראים כי באמצעות הספורט משפר הילד לא רק את הכישורים החברתיים שלו אלא גם את הדימוי העצמי הנמוך ואת הקואורדינציה, מהם סובלים לרוב ילדים אשר לוקים בהפרעות קשב וריכוז.

באיזה גיל כבר ניתן לזהות שילד סובל מהפרעת קשב וריכוז? האם שינוי תזונתי יכול לעזור? רופא הילדים שלנו, ד"ר איתי גל, עונה על השאלות שלכם בנושא ביום ג', ה-18.3.2014, בשעה 13:00. ניתן להשאיר שאלות כבר עתה

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :

איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?

במקום תרופות: טיפולים משלימים בהפרעת קשב

מדריך: כל סוגי הטיפולים להפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז: למה חשוב לבצע איבחון?

הורים לילדים עם הפרעת קשב מתלוננים לא פעם כי בתחום הלימודים ילדיהם סובלים מקושי רב בהתארגנות, ניהול זמן לקוי וחוסר יכולת ליישם משמעת עצמית הנדרשת ללמידה אינטנסיבית. קשיים אלה אינם באים לידי ביטוי בעיסוק בספורט, שם ילדים אלה מתגלים כספורטאים מצטיינים, בעלי יכולת התמדה באימונים ואימוץ משמעת מופתית. הדבר אינו מפתיע היות והספורט מעניק לילדים הללו שגרה קבועה, לה הם מאוד זקוקים, אך בעיקר מאפשר להם דרך בריאה ויעילה לפרוק את הזעם, התסכול והכישלונות שאותם הם מרבים לחוות בבית הספר.

במקרים רבים, אנו מבחינים כי אותו ילד "חסר פוטנציאל" מתגלה כספורטאי מצטיין ויש לכך השפעה מרחיקת לכת על בניית הדימוי העצמי שלו. ההצלחה בספורט מובילה ישירות לשיפור בהערכה העצמית ולעלייה בביטחון העצמי.

לאחרונה אנו מקבלים יותר ויותר חיזוקים מכיוון המדע והמחקר לקשר בין פעילות ספורטיבית להקלה על הסימפטומים של הפרעת קשב. הפסיכיאטר הנודע ג'ון רייטי שם דגש ייחודי בספרו "הניצוץ" לחשיבות של פעילות ספורטיבית קבועה עבור אנשים עם הפרעת קשב. בספר זה מציג רייטי מחקרים המצביעים על קשר מדהים בין פעילות גופנית להשפעה על מוחנו. רייטי מצא כי ככל שעולה רמת הכושר של העוסקים בספורט, כך משתפרת פעילות המוח ומובילה לשיפור הערנות, הקשב והמוטיבציה ובעיקר על עלייה במצב הרוח והפחתת חרדה. פעילות גופנית נמצאה גם כמשפרת את קצב הלמידה. רייטי מצביע על מחקרים שקבעו כי ילדים בכושר גופני טוב משיגים ציונים טובים יותר במבחנים קוגניטיביים של תפקודים ביצועיים.

אך אולי הממצא החשוב ביותר של רייטי הוא זה שמצביע על העובדה שאימון סדיר מעלה את רמות הבסיס של דופמין ונוראפינפרין, הממלאים תפקיד בהסדרת פעולתה של מערכת הקשב. במוחם של הסובלים מהפרעת קשב נמצא חוסרים בחומרים הללו ולכן הם מסופקים בתרופות השונות להפרעות קשב. חישבו על ההשפעה האדירה שיש על הילד בשילוב מותאם של תרופה ופעילות ספורטיבית מותאמת.

כיצד תורם הספורט לילד עם הפרעת קשב וריכוז?

כאמור, הספורט גורם לילדים עם הפרעת קשב להתמודד בצורה ישירה עם המכשולים הקשים שלהם בבית הספר: משמעת וסדר, יכולת ארגון, היפראקטיביות וקושי להקשיב להוראות. העיסוק בספורט גם מלמד אותם לגייס יכולת לעבוד בצוות, להפעיל משמעת עצמית, שיתוף פעולה והפחתת חרדות ודיכאון.

דווקא ההשקעה בתחום בו הם אוהבים יכולה להוביל אותם להצטיין, היות ולילדים הללו יש יכולת ריכוז מדהימה וראיית משחק מעל הממוצע. בעיסוק בספורט החיסרון הופך ליתרון והאנרגיה המתפרצת הופכת אותם למנהיגים שמדביקים בהתלהבותם את שאר חברי קבוצתם. העיסוק בספורט הופך אותם לבולטים ומייחדים את עצמם בעזרת היתרונות של ההפרעה, יתרונות כמו יצירתיות, אינטליגנציה רגשית, אינטואיציה אדירה, יכולת קבלת החלטות מהירה, יכולת ראייה מרחבית של המשחק, אנרגיה שופעת וכו'.

יתרון נוסף בא לידי ביטוי בסיגול אורח חיים של ספורטאי, הכולל שגרת אימונים מובנית ושמירה על תזונה נכונה. אלה הופכים להיות כלים לחיים ועוזרים לרוב גם במישור הלימודי.

איזה ענף ספורטיבי מומלץ לילדים עם הפרעת קשב?

מאוד חשוב להתאים את הפעילות הספורטיבית לילדכם. ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להתמיד במשימות המשעממות אותם, ולכן ההצלחה צפויה בחוג שילדיכם שותף מלא לבחירתו. מחקרים מצאו כי סוגי ספורט מורכבים, כמו התעמלות ואמנויות לחימה, המצריכים דרגת מיקוד גבוהה, הם דרך מצויינת לאנשים בעלי ADHD להפעיל את המוח, היות וקיים קשר חזק בין תנועה לקשב בענפי הספורט הללו.

מהם הקשיים שעלולים לצוץ במסגרת ספורט קבוצתי?

הקשיים הבולטים בהשתלבות בספורט קבוצתי נובעים מהמאפיינים הבולטים של הפרעת הקשב כגון:

אימפולסיביות

אימפולסיביות היא קושי בדחיית סיפוקים, קושי בשליטה על דחפים והתמקדות בהווה ובכאן ועכשיו. ספורטאים עם הפרעת קשב בוחרים לא פעם להתעלם מהוראות המאמן ולפעול אינסטינקטיבית במגרש. הטעויות שלהם על המגרש עולות להם ביוקר, עד למצבים של הרחקה, אבל בעיקר מלוות בתחושת כעס עצומה מצד חבריהם לקבוצה. הספורטאים הללו מתקשים לשלוט בכעס ולכן נוטים להתפרץ מילולית ופיזית על שופטים, יריבים לקבוצה וגם על חברי קבוצתם ומאמנם. חוסר ההבנה של האימפולסיביות גוררת משפטים כמו "ידעת שזה משחק גורלי מדוע היית צריך להתפרץ על השופט ולצאת באדום?".

חשיבה שלילית

אנשים עם הפרעת קשב מתאפיינים באימוץ מחשבות שליליות וחשיבה דיכוטומית של שחור ולבן. מחשבות שליליות אלו מעוותות את פרשנותם לאירועים ספורטיביים וגורמות לא פעם אף לדיכאון ולחרדה. בין המחשבות השליליות ניתן למצוא חשיבה של הכל או כלום, נבואה שמגשימה את עצמה, חצי הכוס הריקה וכדומה. במשחקים מכריעים נוטים לא פעם הילדים הללו לחשוב על תוצאות שליליות, שאכן הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה. אף במשחק עצמו, כשהתחושה היא שהדברים לא מתנהלים כרצונם, הם נוטים להרים ידיים ולהתייאש, דבר שגורם לזעם מצד חברי קבוצתם ומאמנם.

תגובות דרמטיות

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם בעלי סף תסכול נמוך, שהופך לרועץ בעיקר במצבי הפסד. ילדים אלה נוטים לתת לרגש לשלוט במקום למחשבות הרציונליות ומתקשים להתמודד עם מצבי תסכול. לדוגמה, עבירה פשוטה של שחקן יריב מתפרשת במוחם כתיקול מכוון שנועד לפגוע, ולכן גם נוצרת הסלמה בהתנהגות.

חיפוש גירויים בגלל שעמום

על מנת לשמור על מוח ערני יחפשו לא מעט שחקנים להיכנס לעימותים במהלך המשחק, כשהבולטים בהם הם עימותים חוזרים ונשנים עם השופט ועם שחקנים יריבים.

כישורי ארגון לקויים

תופעות שכיחות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם שכחה של חפצים הקשורים לפעילות הספורטיבית כמו מדי הספורט, הנעליים הייחודיות, שעת האימונים השבועיים ועוד. 

קושי להקשיב להוראות

ילדים עם הפרעת קשב נתקלים לא פעם בחוסר יכולת להפנים הוראות משחק ואסטרטגיות משחק של המאמן.

לאור הדברים הללו חשוב מאוד שכל מאמני הילדים ילמדו על ההשלכות של הפרעת הקשב בספורט על מנת לשלבם בדרך עבודתם. חשוב להפנים כי הפרעת הקשב היא אינה מצב זמני שיחלוף עם הגיל וכי היא הפרעה נירו-פסיכולוגית ולא התנהגות בזדון. לכן מומלץ להשתדל לרשום את הילד לחוג ספורטיבי בו המאמן מכיר ויודע כיצד יש לעבוד עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.

האם לאור הקשיים הללו עדיף לשלוח אותם דווקא לספורט יחידני?

לצערי לא מעט מומחים בתחום ממליצים להפנות ילד עם הפרעת קשב וריכוז לספורט יחידני בשל הקשיים הללו. לטעמי דווקא ההתמודדות הקבוצתית היא זו שתחשל את הילד לקראת החיים. בספורט הקבוצתי על הילד לסגל מיומנויות חברתיות, ללמוד כלים להתמודדות עם חשיבה שלילית ולקבל חיזוקים חיוביים מחבריו לקבוצה. ההתגברות שלהם על הקשיים הללו מעניקה להם עוצמות נפשיות גדולות והם לומדים, באמצעות האימון האישי והספורט הקבוצתי, להתגבר בעצמם, מבלי להתפרץ ולהרים ידיים, על הרבה מאוד מכשולים. הם מאושרים מכך ומקבלים חיזוק חיובי ומבורך לדימוי העצמי שלהם, ואין דבר יותר יפה, בעיני, מהחיוך על פניו של ילד אשר קיבל את הכלים להתמודד והצליח.

רגע לפני שאתם רושים לחוג ספורט - טיפים חשובים 

1. בחרו את הפעילות הספורטיבית בהתאם לרצונו של הילד

יש לזכור שילדים עם הפרעת קשב נוטים להשתעמם מהר, בעיקר בפעילות שנכפית עליהם. לכן יש להתייעץ עם ילדיכם לגבי הפעילות הספורטיבית הרצויה בעיניו - ולא בעיניכם. הדרך המומלצת היא להירשם בתחילה לכמה שיעורי ניסיון ולראות לאיזה חוג ילדכם הכי מתחבר. הבחירה בספורט יחידני או קבוצתי תלויה לגמרי באופיו של ילדיכם ולכן זוהי לגמרי בחירה סובייקטיבית.

2. תיאום ציפיות לפני ההרשמה לחוג

אתם מכירים את ילדיכם בצורה הטובה ביותר ולכן עליכם להכינם מראש לקשיים הצפויים להם בחוג שבחרתם. לדוגמה, ילדים בחוג כדורגל וכדורסל עלולים לחוות קושי בעמידה בתור בין תרגיל לתרגיל, חיכוכים מרובים עם חברי קבוצתם ותגובה קיצונית להפסד. דווקא בשל כך,

רצוי שילדיכם יהיו מודעים ומוכנים מראש לקשיים העומדים בפניהם ולדרכי פתרון מומלצות, וכך ההתמודדות תהיה קלה יותר.

3. ראו את המאמן כשותף לדרך

אני מאמינה בכל ליבי כי אין להסתיר את הפרעת הקשב של ילדיכם מהמאמן או מהגורמים האחרים במערכת. דווקא הבנת הסימפטומים תגרום לאמפתיה גדולה יותר וישנם מקרים מדהימים של מאמנים שהפכו שותפים לדרך עבור ההורים ועזרו להעלות את ילדיהם למסלול ההצלחה.

4. פעילות ספורטיבית בכל מצב

ישנם ילדים עם הפרעת קשב שלא מעוניינים בשום אופן להצטרף לחוג ספורט כזה או אחר, למרות תחינותיהם של ההורים. במצב זה, ישנן אופציות ראויות לגמרי לפעילות ספורטיבית ביתית. ילדים צעירים יכולים להתחבר לטרמפולינה, מסלול מכשולים מאולתר שניתן לארגן, שק אגרוף ואפילו ריקודים מקפיצים. כל פעילות כזו היא מבורכת ולכן רצוי שלא להיכנס למאבק כוחות מיותר בו כל הצדדים יוצאים מופסדים.

5. שלבו למידה עם הפעילות הספורטיבית

לא רבים יודעים זאת, אך קיים סגנון למידה תנועתי. כאשר ילדיכם מתקשים לשבת ללמוד בחדרם, אפשר לשלב למידה דווקא דרך תנועה. ניתן ללמוד דרך כדרור והקפצה של כדורים או דרך הליכה משותפת עם חבר או חברה. זוהי דרך מצוינת הן לריכוז והן להפחתת החרדה לקראת מבחנים.