מתי אפשר להאשים את בעיות הבריאות בגיל?
הראייה כבר לא מה שהייתה, גם השמיעה לא משהו, שלא לדבר על איכות השינה - כשמזדקנים טבעי שיחולו שינויים גופניים ובריאותיים, אבל לא כל בעיה שצצה אפשר לפטור ב"זה מהגיל". המומחים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים מתי נדרשת התייחסות רפואית רצינית
כשכבר קשה לנו לעלות שלוש קומות ברגל, או לעבוד כל הלילה ולהמשיך למחרת כאילו כלום, או כשאותיות העיתון מתחילות להיטשטש - פתאום אנחנו מרגישים זקנים. למעשה, אנחנו מתחילים להזדקן מרגע שאנחנו נולדים. זאת עובדה. אבל כשמדברים על הזדקנות, מתכוונים כמובן למשהו אחר: לתהליך שכרוך בהתקמטות ובשיער שיבה, במיחושים ובירידה ביכולות.
זהו תהליך הדרגתי ומתמשך התלוי בגנטיקה, בהרגלי החיים (עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת וכדומה) ובמחלות כרוניות. כל אלה גורמים לכך שהזקנה מתבטאת באופן אחר אצל כל אחד, למרות הקווים הכלליים האופייניים לה.
להזדקן בכבוד:
- לראשונה: תרופה עיכבה תסמיני הזדקנות בעכברים
- הורים קשישים: כך תדאגו שהתזונה שלהם בריאה
- מחקר ישראלי: קשישים הפחיתו תרופות ושיפרו מצבם
"בשנות 30-ה מתחילים לרוב סימני גיל מוקדמים, כמו הלבנת השיער, עלייה קלה במשקל כתוצאה מירידה בקצב המטבוליזם והפחתת פעילות גופנית, הופעת קמטוטים בזוויות העיניים ובמצח ,"'וכו אומרת ד"ר לאה אהרוני, מומחית לרפואת המשפחה ומנהלת השירות הגריאטרי של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה.
"מאוחר יותר, סביב גיל ,50 מתרחשים אירועים שממחישים טוב יותר את העלייה בגיל: הפסקת המחזור החודשי אצל נשים, מוות של הורים או חברים, ההתקרבות לגיל הפרישה, הפיכתנו לסבא ולסבתא. יש גם סימני גיל חברתיים, למשל הזכאות להנחות כתושב ותיק, המבוכה שמתעוררת כשפתאום קמים לכבודנו ברכבת או באוטובוס.
"לצד זה חלים שינויים ביכולות התפקודיות בתחומים השונים וגם בתפקוד היומיומי, מה שמהווה אולי בעיה מרכזית בזקנה. כשאנחנו מוצאים את עצמנו זקוקים לעזרה יותר מבעבר זה יכול להיות מצער ולא נעים, אבל יש מקום לשנות את פילוסופיית החיים בגילים האלה - ללמוד להתעצבן פחות, להעריך יותר את החיים."
כדי לשמר ולו חלק מהיכולות ומתחושת החיוניות, אומרת ד"ר אהרוני, חשוב לעסוק בפעילות גופנית - ובכלל להיות פעלתנים. "באופן כללי יש להסתכל על שינויי התפקוד הכללי ותפקוד כל מערכת בגוף לפי 'חוק השלישיות': כשליש מהירידה הוא תוצאה של מחלה, שליש נוסף נגרם עקב חוסר הפעלה או חוסר פעילות גופנית, ורק השליש האחרון נובע מההזדקנות עצמה. כלומר, הירידה המנטלית או הפיזית והשינויים בכלל המערכות - שהאוכלוסייה המבוגרת, בני המשפחה ולפעמים אפילו אנשי המקצוע שאינם בקיאים בתחום נוטים לייחס אותם לזקנה - נובעים למעשה מאינטראקציה מורכבת בין תהליך ההזדקנות לבין מחלות, להשפעת תרופות ולחוסר שימוש או הפעלה של השרירים."
הייחוס האוטומטי של בעיות שונות לזקנה מוטעה. ישנן בעיות ששכיחותן עולה עם הגיל, אולם אם צצה בעיה חדשה, או אם בעיה מוכרת מחמירה - חשוב לפנות לרופא מומחה ולא לבטל את הדברים בשם ההזדקנות. בנוסף, מבקשת ד"ר אהרוני להדגיש, כדאי לזכור שתופעות או בעיות הקשורות לגיל מתפתחות באופן איטי והדרגתי. כל שינוי המופיע באופן פתאומי או תוך זמן קצר אינו תופעת זקנה רגילה ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.
ד"ר אהרוני מוסיפה כי הצורה שבה אנו מגיבים לבעיות או לתלונות מושפעת מחוסן נפשי כמו גם מקווי אופי ואישיות. לעיתים, אומרת ד"ר אהרוני, השפעתה של האישיות משמעותית יותר מזו של הבעיה הרפואית עצמה ותגובות החרדה והדיכאון אינן בפרופורציה למידת החומרה של התלונות או של המחלה. זה נכון בכל גיל, וזה נכון במיוחד בגיל המבוגר.
הנה כמה דוגמאות לבעיות שכיחות, ומתי כבר אי-אפשר לייחס אותן רק לגיל המתקדם.
שינויים בראייה
מתי זה נורמלי? הצורך להשתמש במשקפי קריאה מעל גיל 50 או 60 שכיח מאוד. עם הגיל ישנם שינויים נוספים כמו התארכות משך הזמן הנדרש להסתגל למעבר ממקום מואר לחשוך, נטייה להסתנוור, שינויים בתפיסת העומק וירידה בחדות הראייה.
מתי זה בעייתי? אם, למשל, הראייה נעשית כפולה או מטושטשת בפתאומיות. גלאוקומה, ניוון רשתית וקטרקט הן מחלות שפוגעות בראייה; שכיחותן עולה עם הגיל אבל הן ניתנות לטיפול. כמו כן תיתכן פגיעה בראייה על רקע מחלות כרוניות לא מאוזנות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם. עיוורון, מדגישה ד"ר אהרוני, אינו חלק מזקנה רגילה.
מעל גיל 50 או 55 מומלץ לעבור בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים אחת לשנה או שנתיים גם אם לא חשים בבעיה. כמו כן חובה לפנות בהקדם לרופא עיניים עם כל בעיה חדשה ופתאומית הפוגעת משמעותית בראייה.
ירידה בשמיעה
מתי זה נורמלי? שכיחות הירידה בשמיעה עולה עם הגיל. אם שמיעתכם נפגעה - אל תהססו להשתמש במכשיר שמיעה, שכן שמיעה ירודה פוגמת בקשרים וביכולות החברתיים ויכולה לפגוע במצב הנפשי. מחקרים מראים ששמיעה ירודה שאינה מתוקנת על ידי מכשיר שמיעה גורמת למאמץ קוגניטיבי גבוה, ותהליך זה גורר ירידה קוגניטיבית קבועה לאורך זמן. ככל שמרכיבים מכשיר שמיעה מוקדם יותר, כך מגדילים את הסיכוי להימנע מהנזקים המשניים בעתיד. לאנשים שאינם מצליחים להסתגל למכשיר שמיעה מומלץ לנסות אביזרים להגברה.
מתי זה בעייתי? אם הירידה בשמיעה מורג- שת באוזן אחת בלבד, למשל, הדבר עשוי להעיד על בעיה נקודתית כמו זיהום, הצטברות נוזלים .'וכו
בעיות בזיכרון
מתי זה נורמלי? אם שוכחים שמות של אנשים מוכרים, ואחר כך נזכרים, אם קשה לנו לזכור איפה הנחנו את המפתחות או את הארנק ומוצאים אותם מאוחר יותר ,'וכו אם ניכרים קשיים בהסתגלות למכשירים חדשים וגם אם ניכרת ירידה מסוימת בריכוז ובקשב.
מתי זה בעייתי? אם השכחה מחמירה לאורך חודשים או שנה-שנתיים או משפיעה על רמת התפקוד הכללי, או אם היא מלווה בשינויים באישיות או בהתנהגות. במקרה כזה מומלץ לבצע בדיקה קוגניטיבית מקצועית.
באופן כללי מומלץ לאתגר את המוח באמצעות לימוד שפה או פעילות מוחית אחרת.
ירידה בחוש הריח והטעם
מתי זה נורמלי? עם הגיל ייתכנו שינויים בחוש הטעם או הריח, בעוצמה משתנה. כמו כן ייתכן יובש בפה, שנגרם לרוב מתרופות.
מתי זה בעייתי? אם השינוי חד או אם יש איבוד מוחלט של חוש הריח - יש לפנות לבדיקה. לעיתים הבעיה מצביעה על התחלת מחלה (למשל אלצהיימר) ולאו דווקא על עצם ההזדקנות. יש בעיה גם אם השינויים בחושים אלה גורמים לחוסר תיאבון ולירידה במשקל.
ניתן להתגבר על השינוי בעזרת תיבול מודגש יותר של המאכלים. יצוין כי לעיתים אנשים מבוגרים ממשיכים בזקנתם בהרגלי אכילה ובדיאטות שהתאימו להם לפני שנים, אך כבר אין צורך להמשיך בהם. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או עם דיאטנית.
ירידה במשקל
מתי זה נורמלי? רק אם יש הוראה ברורה מהרופא, למשל במצבי סוכרת, וההרזיה נעשית בליווי דיאטנית ותוך ביצוע פעילות גופנית מתאימה.
מתי זה בעייתי? מחקרים מראים שירידת משקל מעל גיל 70 אינה מומלצת. בגילים המתקדמים הבעיות השכיחות הן סיכון תזונתי ואף תת-תזונה.
עצירות
מתי זה נורמלי? מדובר בבעיה שכיחה בגיל המבוגר, ואין מה לדאוג אם היא נמשכת פרק זמן סביר ומוכר מהעבר, או אם היא חלק מתופעות הלוואי הידועות של תרופות.
מתי זה בעייתי? בכל מקרה של עצירות חדשה, או החמרה בעצירות מוכרת שנמשכת מעבר לשבועיים-שלושה, או תופעה של עצירות לסירוגין עם שלשולים. במקרים כאלה יש לפנות לרופא המשפחה ולבצע בדיקות דם וקולונוסקופיה לצורך איתור פוליפ או גידול במעי הגס.
כאבי מפרקים ושרירים
מתי זה נורמלי? אם הכאבים מזדמנים או אם הם צצים לאחר מאמץ גופני.
מתי זה בעייתי? אם הכאבים פוגעים ברמת התפקוד, או אם חל שינוי בכאב מוכר שסיבתו ידועה.
שברים
מתי זה בעייתי? בכל מקרה של שבר כתוצאה הנפילה מעל גיל 50 יש להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי הצורך לבצע בדיקת צפיפות עצם, בחשד לאוסטיאופורוזיס. זו מחלה שקטה שנובעת מהידלדלות העצמות ומשינוי במבנה שלהן. המחלה מתבטאת באיבוד הדרגתי של הגובה, בעקמת הגב, בעלייה בשכיחות שברים עקב נפילות או אף בכאב גב פתאומי, למשל אם יש תמט חוליה בגלל מאמץ קל בלבד. שכיחותה של המחלה אמנם עולה עם הגיל, אך היא אינה חלק מתהליך ההזדקנות.
שינויים בלחץ דם
מתי זה נורמלי? לחץ הדם נוטה לעלות עם הגיל. מעל ערכים מסוימים, המתאימים להגדרה של יתר לחץ דם, המצב מחייב טיפול תרופתי. כן ייתכנו האטה קלה בדופק או ירידה קלה ביכולת הגופנית - אך שינויים אלה אינם משמעותיים במצבים רגילים.
מתי זה בעייתי? בכל מקרה שיש שינוי משמעותי כמו דפיקות לב, דופק מהיר או לא סדיר, או דופק איטי (מתחת ל-60) וכן אם לסימפטומים הללו נלוות עייפות או סחרחורת.
קוצר נשימה
מתי זה בעייתי? כל בעיה של קוצר נשימה או תחושת חוסר אוויר המפריעה לתפקוד הרגיל יכולה לנבוע מבעיה לבבית או ריאתית ולכן מחייבת ייעוץ רפואי.
תכיפות ודחיפות במתן שתן
מתי זה נורמלי? כל עוד הצורך בהשתנה לילית אינו עולה על פעם-פעמיים בלילה וניכרת ירידה מסוימת בזרם. הסיבה לכך היא שעם העלייה בגיל קיבולת כיס השתן מופחתת.
מתי זה בעייתי? במצבים של איבוד שתן בלי יכולת להתאפק או עקב חוסר תחושה, זיהומים חוזרים בדרכי השתן או צורך להתרוקן בתדירות גבוהה. בעיות כאלה יכולות לצוץ אצל נשים וגברים כאחד בגיל המבוגר. ניתן לפתור אותן, ולו חלקית, בטיפול או לפחות להפוך אותן לנסבלות. גם הופעת דם בשתן עלולה להעיד על בעיה המחייבת טיפול.
הפרעות שינה
מתי זה נורמלי? כל עוד השינויים כוללים שינה שטחית יותר, מועטה יותר (6-5 שעות בלילה) ועם יקיצות, אך בבוקר ישנה תחושת חיוניות.
מתי זה בעייתי? אם חשים עייפות בבוקר ו/או אם בעיות השינה פוגעות בתפקוד. גם אז מוטב להימנע מנטילת תרופות שינה, העלולות לגרום לבעיות בזיכרון, לטשטוש, לסחרחורות ואף לנפילות. כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי ולהיעזר באמצעים לא תרופתיים לשיפור השינה.