שיעור בסובלנות: מפגש בין תלמידים יהודים לערבים

אומרים שילדים יותר סובלניים מהוריהם, אומרים גם שילדים לומדים מהר להסתגל לחידושים בסביבתם והם אלו שמעצבים את העתיד. פרויקט "גשרים לשלום" של מרכז פרס לשלום, אורט וגוגל ישראל, מקדם היכרות והידברות בין בני נוער יהודים וערבים. במסגרת הפרויקט, בו לוקחים חלק עשרות בתי ספר מרחבי הארץ, התלמידים יוצרים קשר ראשוני באמצעות הרשת החברתית גוגל הנגאאוטס, בה הם מנהלים שיחות וידאו קבוצתיות על מגוון נושאים. המשתתפים נפגשים כעבור כמה חודשים לפעילות חינוכית משותפת בבית פרס לשלום ביפו, שם הם יוצרים קשר אישי ובלתי אמצעי. הפרויקט מופעל זו השנה השנייה ומצליח להתגבר על מחסומים וסטריאוטיפים שליליים, לאפשר היכרות, דיאלוג ואף יחסי חברות הדדיים בין בני נוער יהודים וערבים שלא היו נפגשים במסגרת אחרת.

במפגש האחרון השתתפו אחמד ועומר והחליטו לספר על החוויה כדי שכולם יבינו שכולנו אחראיים לעתיד שלנו ורק צריך להעז כדי להכיר אחד את השני באמת.

הופתעתי לגלות כמה אנחנו דומים

"אף פעם לא היה לי חבר יהודי. לא שנאתי אותם או פחדתי מהם, אבל היהודים תמיד היו שם, אחרים, רחוקים. בגלל זה קצת חששתי כשהצטרפתי לפרויקט של מרכז פרס לשלום. בהתחלה דיברנו עם תלמידים מיוקנעם דרך הגוגל הנגאאוטס. הופתעתי לראות עד כמה אנחנו דומים - יש לנו אותו סדר יום, שאיפות דומות ואותם תחביבים. גם אנחנו, כמוהם, מבלים יותר מדי שעות מול המחשב בלשוחח עם החברים שהרגע ראינו בבית הספר.

במפגשים עם הילדים מיקנעם מצאנו שיש הרבה דברים משותפים בינינו, וזה מעודד לעוד מפגשים, כי זה מגביר את התקשורת וההבנה בין שני הצדדים. במסגרת המפגשים הווירטואליים שעברנו יחד, קיבלנו כלים חשובים שעזרו לנו להבין איך לפתור דילמות ולהתגבר על בעיות ומחלוקות. היה כיף, הכרתי את התלמידים היהודים מקרוב ויצאתי עם הרגשה מעודדת.

(צילום: מרכז פרס לשלום)

בנוסף, הוצגו לנו סרטים שמתארים סיטואציות בהן אנשים נתקלים בגזענות, לדוגמה איך מפלים אישה מוסלמית בגלל שהיא חובשת כיסוי ראש. היה חשוב לבנות בכיתה להראות שהאישה המוסלמית היא ההפך ממה שחשובים עליה, ושהיא סובלנית ומגישה עזרה ורחמים לכל מי שזקוק. החוויה הזאת לימדה אותנו לקבל האחד את השני.

אני חושב שמטרות הפעילויות היו להכיר חברים יהודים חדשים ולצמצם את הגזענות בחברה. אני חושב שהשגנו את המטרות. אני מקווה להישאר בקשר עם החברים היהודים שלי עוד הרבה שנים".

• אחמד, תלמיד כיתה ט' מוואדי סלאמה
  

"מה שאני זוכר בעיקר זה שבהתחלה היה מפדח. בפעם הראשונה בחיים שלי שוחחתי עם ילדים מדת ועדה אחרת, שחיים במציאות אחרת. לפעמים הייתי מסתכל על כפרים ערביים מחלון המכונית בנסיעות ואף פעם לא דמיינתי איך זה לגור שם באמת. אפילו לא עניין אותי שיש שם ילדים בגיל שלי. אני מוכן להודות שאם הייתי רואה אותם ברחוב, לא הייתי מנסה ליצור איתם קשר.

אחרי השיחות בגוגל-הנגאאוטס הבנתי עד כמה אנחנו דומים. למרות הקשיים בתקשורת הצלחנו להבין אחד את השני והיו הרבה רגעים מצחיקים. למדתי על תרבות שונה, דרך חיים אחרת והתנהלות אחרת. הפרויקט העלה לי את המודעות והרצון לדעת עוד על חיים אחרים מעבר לדת שלי ולעיר שלי.

(צילום: מרכז פרס לשלום)

לפני המפגש במרכז פרס חששתי. לדבר איתם במחשב זה דבר אחד, אבל לא ידעתי אם נסתדר פנים אל פנים. בהתחלה היה באמת קשה וכל קבוצה הסתגרה בצד שלה. אבל לאט-לאט, ככל שחלף הזמן, התחלנו להיפתח אחד לשני וגילינו שאין בנינו הבדלים גדולים. אמנם היו לי קשיים עם השפה הערבית, מכיוון שאני לא משתמש בה ביום -יום, אך הבנתי שהחברים שעמדו מולי מדברים גם הם עברית ואם הם לא מבינים משהו, אפשר לדבר אנגלית.

פרויקט "גשרים לשלום" לימד אותי הרבה דברים שלא ידעתי קודם. היה מאוד מהנה ומלמד ואני מקווה שנוכל לשמור איתם על קשר תמידי ואמיתי".

עומר, תלמיד כיתה ט' מיוקנעם

• גם אתם רוצים לעשות טוב? הצטרפו ל"יום מעשים טובים" שיחול ב-11.3.14 והשתתפו בחגיגה.