גרמניה רוצה יותר מעורבות בעולם?

ממשלת גרמניה תגיע מחר (יום ב') בערב בהרכב מלא לביקור של כ-24 שעות בישראל ותיפגש עם ממשלתו של בנימין נתניהו. ההתייעצויות הממשלתיות, בהיקף כה רחב ישקפו את מחויבותה של הקנצלרית אנגלה מרקל ליחסים עם ישראל ויציינו את תחילת ההכנות לציון שנת היובל ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות (שכוננו ב-1965). בנוסף, יוענק לקנצלרית עיטור הנשיא. המפגש יעמוד בסימן "חדשנות" ויבטא את הקשר הייחודי בין הממשלות ומחויבותה של גרמניה המודרנית לישראל.

עוד חדשות בעולם :

נער עבריין חנק למוות סוהרת, אם חד-הורית

ד"ר בסחר בסמים: סיפור הברון "אל צ'אפו"

יותר צעירה ונשית: ממשלת איטליה החדשה

נורתה, דיממה וצייצה 'אני מתה'. סמל המהפכה

יחד עם זאת, המפגש ייערך בצל מחלוקות ידועות בנושא ההתנחלויות וספקנות גרמנית לגבי נכונותה של ממשלת נתניהו להתחייב למשא ומתן עם הפלסטינים. לצד מפגשי השרים, תקיים הקנצלרית מפגש עם יו"ר האופוזיציה. בנוסף בחרה הקנצלרית לקיים מפגש עם שישה נציגים מהחברה האזרחית כדי לשוחח עמם וללמוד על הדיון הציבורי בישראל. המחלוקות, כאמור, ידועות ואינן משפיעות בהכרח על ההתנהלות השוטפת, אך המודעות אליהן גדלה.

דיון על מדיניות חוץ גרמנית אסרטיבית יותר?

במקביל, מתקיים המפגש על רקע ניצניו האפשריים של שינוי כללי בגישתה של גרמניה למדיניות חוץ וביטחון - ודיון על צורך במעורבות גרמנית רבה יותר: אמנם הדיון בנושא מלווה את גרמניה מאז איחודה, ונקודות ציון משמעותיות בו היו במלחמת עיראק והמעורבות באפגניסטן, אך עם השנים גרמניה מתמודדת גם עם המורכבות בדעת הקהל הגרמנית על שליחת כוחות ובד בבד מסתגלת למעמד ההנהגה שרכשה באירופה על רקע המשבר הכלכלי.

תזכה ליהנות מקצת שמש ישראלית. מרקל על קביים(צילום: רויטרס)

על רקע זה גרמניה בוחנת מחויבות מעשית יותר לסוגיות חוץ וביטחון בינלאומיות, דבר שעדיין מהווה שינוי מרחיק לכת מגישתה המסורתית, הפציפיסטית יותר, שפסלה כל מעורבות צבאית או דומיננטיות גרמנית, לאחר מלחמת העולם השנייה. האם מדובר בהצהרות או מעשים? ימים יגידו.

רגע משמעותי ביחסים

מרקל תגיע מחר עם 15 משריה (כמעט הרכב מלא) לירושלים למפגש עם ממשלת ישראל. מתכונת יחודית זו של התייעצויות ממשלתיות כוננה ב -2005, גם אז בהובלת הקנצלרית הגרמנייה. ההתייעצויות הממשלתיות היוו אז מסגרת יחידה במינה למפגש של ממשלת ישראל עם ממשלה אחרת והן נועדו לבטא את הקשר החזק והייחודי בין ישראל לבין גרמניה (מאז כוננה ישראל מסגרת דיאלוג דומה עם עוד כמה מדינות, למשל קנדה) וממילא שיקפו גם את מחויבותה האישית של הקנצלרית ליחסים בין המדינות.

בביקור זה, הגעת הממשלה הגרמנית בהרכב מלא מבטאת את אותו מסר, אך היא נערכת בעת שהשבועון הגרמני "דר שפיגל" אף כינה השבוע "נקודת שפל" ביחסים בין המדינות. זאת על רקע המחלוקת בין הממשלות בנושא ההתנחלויות, מחלוקת ידועה, אך שקיבלה לאחרונה כמה ביטויים יוצאי דופן מבחינת ההתנהלות הגרמנית עד כה - למשל ההחלטה לבחון הסכמי שיתוף פעולה מחקרי עם ישראל לאור הקווים המנחים של האיחוד האירופי שמתנגדים לשיתוף פעולה עם גופים ישראליים הפועלים מעבר לקו הירוק. סביר שהמחלוקת בעניין זה תיפתר באופן שיספק את שתי הממשלות, אך הדיון הגלוי על כך מהווה, אולי, איתות.

שינוי מרחיק לכת בתפיסה הגרמנית

אין להשתמש באשמה ההיסטורית של גרמניה כדי לחמוק מאחריות מטעמי נוחות: בועידת מינכן לביטחון, שהתקיימה לפני כשלושה שבועות, הכריז נשיא גרמניה יואכים גאוק כי על גרמניה להיות מעורבת יותר בזירה הבינלאומית ולא להירתע גם ממעורבות צבאית בעת הצורך. "מלבד פציפיסטים כנים, נראה שיש מי המשתמשים באשמה ההיסטורית של גרמניה כדי להסתיר בדלנות או נוחות", אמר. מסר באותה רוח העבירו גם שרת ההגנה אורסולה פון דר ליין ושר החוץ פרנק וולטר שטיינמאייר.

מדובר בשינוי מרחיק לכת בתפיסה הגרמנית. כפי שאמר הנשיא הגרמני - לאחר מלחמת העולם השנייה, לא היה לאף אחד - מחוץ לגרמניה או בתוכה - אינטרס בגרמניה שממלאת תפקיד חזק בינלאומי. לאחר איחוד גרמניה החלה המדינה לצעוד עקב בצד אגודל למילוי תפקיד אחראי בקהילה הבינלאומית והשפיעה בעיקר באמצעות מדיניות פיתוח וסיוע למדינות מתפתחות או באזורי סכסוך. כעת, גם לנוכח שינוי באתגרים (דיפוזייה של כוח - הפרטת פעולות טרור, לוחמת סייבר) יש לשאול האם גרמניה מתאימה עצמה לשינויים הללו. הנשיא הגרמני אף התייחס לביקורת שמוטחת בגרמניה על כך שברגעים קשים היא נעלמת מהזירה, כמו צופה מהצד בעת שאחרים נרתמים לעול (בעיקר שליחת חיילים), אם כי ציין שביקורת זו פזיזה ונעדרת פרספקטיבה היסטורית.

גרמניה המאוחדת מקפידה לנהל מדיניות חוץ ששואפת להחלטות קונצנזוס רבות משתתפים, בעיקר דרך מסגרות בינלאומיות ואירופיות (או"ם, איחוד אירופי) ולהפגין מחויבות ושכנות טובה בעיקר בתוך אירופה ובמיוחד למדינות כמו פולין.

החלטה היסטורית להתערב במדינה זרה. חיילים גרמנים עוזבים את אפגניסטן(צילום: EPA)

מלבד ההחלטות ההיסטוריות על מעורבות גרמנית בכוחות בינלאומיים (דוגמת אפגניסטן) ייתכן שעל השינוי השפיעו גם נקודות ציון נוספות. זכור,למשל נאומו של שר החוץ הפולני ראדק סיקורסקי בעת שביקר בגרמניה ב-2012 ואמר כי הוא חושש מחוסר פעולה של גרמניה יותר מאשר הוא חושש מכוח גרמני. למעשה, קרא אז הנשיא הפולני להנהגה גרמנית לא להיות פסיבית. בהקשר זה, מעניין לציין גם את ההחלטה של שילוב גרמניה בכוח יוניפי"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה ב 2007. גם אז חששו הגרמנים ממעורבותם בכוח צבאי, במיוחד לגבול ישראל, ונחרדו מהרעיון של תקרית בטעות בין כוחות ישראליים לבין גרמניים.

כבר ניתן לראות, אולי, את ניצני השינוי במעורבות הגרמנית באוקראינה - שנתפסת גם כהפגנת מחויבות לפולין, עליה אוקראינה משפיעה, ואולי אף יותר מכך כאמירה גרמנית ברורה מול רוסיה. הדבר ראוי במיוחד לציון נוכח העובדה ששר החוץ הגרמני הוביל בכהונתו הקודמת מדיניות רכה כלפי מוסקבה ואילו בכהונתו השנייה הוא מתנהל עד כה באופן שונה לחלוטין. ייתכן שאיתות נוסף, גם אם סמלי הוא מעורבות גרמנית באפריקה, כמו שביטאה שרת ההגנה בביקורה במאלי לאחרונה.

ביקור בצל מחלוקות. מרקל ונתניהו(צילום: AFP)

עם זאת, חשיבותו של השינוי במדיניות החוץ הוא יותר מוצהר ופחות מעשי. משמעותו בינתיים טמונה יותר בשיח הפנים הגרמני ובהגדרת הגרמנים את זהותם. הוא מהווה עדיין חלק מהתמודדותם עם העבר הגרמני האפל. עולה התובנה שייתכן כי פסיביות בזירה הבינלאומית היא עיוות של לקחי מלחמת העולם השנייה. בנוסף, חוו הגרמנים לאחרונה מנהיגות גרמנית ברורה - במשבר הכלכלי האירופי. בהקשר זה הובילה מרקל קו ברור לפתרון (לפיו רפורמה מבנית היא הדבר היחיד שיסייע) ובפעם הראשונה גרמניה כאילו אמרה - אנו מובילים וכל מי שלא תומך במדיניות שלנו נתפס כבעיה.

הייתה זו פעם ראשונה לדור הנוכחי לראות שמנהיגות היא לא בהכרח רק יוהרה או לאומנות מסוכנת, אלא לעתים פשוט הכרחית. בהקשר זה יצוין שהכרזות הבכירים הגרמנים על הצורך במעורבות רבה יותר לא נתקלו כמעט בביקורת על אף שיש חלק גדול באוכלוסייה הגרמנית שתומך בערכים פציפיסטיים. בהקשר זה יצויין גם הדיון על מסגרת אירופית למדיניות חוץ של האיחוד האירופי (ותפקיד גרמניה בתוכה) וכן מתקיים במעגלים מסוימים דיון על מושב אירופי (של האיחוד האירופי) במועצת הביטחון - מן הסתם גם בו תשתלב גרמניה.

ייתכן שהשלב הבא בדיון הוא הגדרת אינטרסים גרמניים - לאו דווקא בינלאומיים או אירופיים. בהקשר זה צפויה גם לעלות השאלה איזה תפקיד על הגרמנים למלא במזרח התיכון.

מעבר לכך, הקנצלרית מרקל שעדיין נעזרת בקביים לאחר תאונת הסקי שעברה לפני כחודשיים, הפגינה פחות נוכחות יחסית בשבועות האחרונים וייתכן שגם מבחינה זו זהו רגע מתאים ביותר בשבילה לספוג קצת שמש ישראלית.

עידית זלטנרייך היא חברת צוות "מיתווים", המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, ושימשה כשליחה דיפלומטית של ישראל בברלין בשנים 2011-2007