השרים אישרו: חובה לפרסם חשבונות רדומים
הצעת חוק שתחייב את כל המוסדות הפיננסיים והחברות הציבוריות לפרסם בציבור את רשימות החשבונות המוחזקים אצלם, שבהם כספים ללא דורש, אושרה בוועדת השרים לחקיקה. יוזם הצעת החוק, ח"כ מאיר שטרית, מעריך: מדובר בקופה של כ-23 מיליארד שקל לפחות
צלצול מעורר לחשבונות הרדומים בכל המוסדות הפיננסיים בארץ. ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את תמיכת הממשלה להצעת חוק שתחייב את כל המוסדות הפיננסיים והחברות הציבוריות לדווח ולפרסם לציבור את רשימות החשבונות המוחזקים אצלם, שבהם כספים ללא דורש.
- הנה הכסף: אתר חדש לאיתור החסכונות שלכם
- מי יציל את החשבונות האבודים של הציבור
- מי מחזיק במיליארדים האבודים של החוסכים?
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
כוונת החוק היא לאתר את הבעלים הרשומים של החוק או את יורשיהם ולעורר אותם לגלות בהם עניין. זאת במקום שישכבו רדומים בקופות, כשהבנקים חברות הביטוח ויתר המוסדות ימשיכו לגלגל אותם ולעשות עליהם לעצמם קופה גדולה.
לפי הצעתו, תוקם יחידה באגף הממונה על שוק ההון באוצר שתהיה אחראית לרישום ולפרסום של כספים אלה. פרטי החשבונות יישמרו במאגר מידע לאומי שיהיה נגיש לציבור ללא תשלום.
מה ייעשה בכספים שיישארו ללא דורש?
המוסדות הפיננסיים שהחוק יחול עליהם הם: הבנקים, לרבות בנק ישראל, חברות הביטוח, חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, קופות הגמל (הוותיקות והחדשות), קרנות הנאמנות, קרנות ההשתלמות, וגופים נוספים שקיים עליהם פיקוח על פי דין כפי שיקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים.
החוק המוצע יחייב אותם לדווח ליחידה פעמיים בשנה במועדים קבועים על הכספים הרדומים המוחזקים אצלם. ההצעה איננה עוסקת בשלב זה בשאלה מה ייעשה בכספים שלא יהיה להם דורש גם להבא, אחרי תקופה נוספת. הרעיון האפשרי ביותר, שטרם נכנס לחוק, ולא מן הנמנע שיתווסף בהליך החקיקה – הוא להעביר את הכספים הללו לאפוטרופוס הכללי, כפי שכבר נעשה במדינות שונות.
מאמצים להניע את הממונה על שוק ההון באוצר ליזום פעולה כזאת חזרו ונדחו בעשור האחרון. גם הצעת חוק דומה, שהגיש שטרית בכנסת הקודמת, נדחתה בוועדת השרים לחקיקה בגלל התנגדות האוצר. סגן השר דאז, יצחק כהן, טען שהם מודעים לבעיה ועומדים להקים את מאגר החשבונות, אך בפועל הסתפקו בקופות הגמל וקרנות הפנסיה כשהכסף הגדול רדום במוסדות האחרים אותם תקיף הצעת החוק החדשה-ישנה.
שטרית: המוסדות הפיננסיים לא עושים מאמץ
"בישראל אין נתונים מדויקים על כמות הכספים ללא דורש, ולפי הערכה מדובר בעשרות מיליארדי שקלים", אומר שטרית. "מדובר בנכסים כספיים אשר בעליהם שכחו או שאינם מודעים לקיומם, בכספים שאבדו מסיבות שונות, אשר בעליהם לא אותרו או שזהותם אינה ידועה. עדיין אין בישראל מאגר מידע מרכזי, הנהוג במדינות בעולם, שבו רשומים הנכסים ללא דורש.
"האוצר אמנם הוציא הנחיה לגבי הטיפול בכספים ללא דורש. אבל עדיין ישנם מקרים רבים שבהם המוסדות הפיננסיים לא עושים כל מאמץ על מנת לדווח לבעלי הנכסים או ליורשיהם על הימצאותם של הכספים. לעתים מתקבלות טענות קשות נגד מוסדות שונים שעל פי החשד משתמשים בכספים שנשכחו לצרכים מסחריים.
"האוצר יצא לא מכבר בקמפיין לאיתור הבעלים של קופות גמל וביטוח מנהלים. אך מלבד אלו מדובר על כספים שהופרשו לקרנות השתלמות, לפוליסות ביטוח חיים, שלא לדבר על חשבונות רדומים בבנקים, תכניות חיסכון לסוגיהן, כספי פיצויים שלא נפדו, וכספים שהתקבלו ממכירת ניירות ערך או מדיבידנדים, שאני מקווה כי החוק החדש יעורר אותם מתרדמתם", אמר שטרית היום לאחר שקיבל את החלטת ועדת השרים.
הצעתו תעלה לקריאה טרומית עוד השבוע. קרוב לוודאי שההצעה תעבור לטיפולה של ועדת הכספים ותגיע מהר לספר החוקים הודות לתמיכת הממשלה והקואליציה.
לפנייה לכתב/ת 
