"הפעילות שאנו עושים משנה חיים"

יש חוויות שמשנות את התפישה בחיים ושאחריהן הכל נראה אחרת. לי זה קרה השנה, כתוצאה מפעילות התנדבותית במרכז הקליטה לעולים מאתיופיה, "איבים". 

לכבוד סיום שנת הלימודים התשיעית, יצאנו עם רכז השכבה בבית הספר בו אני לומדת, אורט חולון, לסיור בקיבוצו ליד העיר שדרות וטיילנו מסביב. במסגרת זו, הוצע שנעביר פעילות חברתית לעולים מאתיופיה ששוכנים במרכז הקליטה הקרוב "איבים" ושנמצאים רק כמה חודשים בארץ.

הסבירו לנו קצת על העולים ועל הפעילויות שנוכל להעביר להם, אך שום דבר לא הכין אותי למפגש המרגש ולתחושות שצפו ועלו בי כתוצאה ממנו. לאחר שסיירנו במרכז הקליטה ופגשנו את העולים לראשונה, הרגשתי שקשה לי לעזוב אותם ושאני רוצה לעשות יותר.

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, פניתי ביחד עם תלמידים נוספים לרכז השכבה ולמחנך, כדי שנחשוב ביחד על רעיונות להמשך שיתוף פעולה עם העולים. למרות המרחק מחולון, הנהלת בית הספר וצוות המורים נרתמו והושיטו לנו יד ארוכה בגיבוש תוכנית מתאימה. לאחר סיעור מוחות וחשיבה על צרכי העולים ועל התחומים בהם חשוב לנו לתרום, הכנו תוכנית שנתית מפורטת, שכוללת מטרות, יעדים ומפגשים משותפים אפשריים. מאז, בעזרתם ובגיבוי רשת אורט, אנו מלווים את מרכז הקליטה דרך פעילויות שונות לאורך השנה.

הפעילות הראשונה שלנו התקיימה בחג חנוכה האחרון. באחד מימי החופשה, הגענו חברי הכיתה למרכז הקליטה ושמחנו לראות את כולם ממתינים לנו בציפייה. ליבנו התחמם למראה הילדים הקטנים שקפצו מהתרגשות ושמחו לקראתנו. הבנו שאנחנו רצויים.

הרב המקומי ערך טקס הדלקת נר וזכינו לשמוע תפילה חדשה ושונה מעט מזו שאנו מכירים. אחר כך יצאנו לסדרת הפעלות כיפיות בתחנות ובדוכנים שונים (שהוקמו בשיתוף עם "תנועת הנוער הלאומי") כמו קליעה למטרה, איפור פנים ועוד. רקדנו ביחד ריקוד אמהרי מסורתי, תוך שאנו מנסים להשתלב ולא לטעות בצעדים - מה שהתגלה כמשימה לא פשוטה בכלל. כמובן שלא שכחנו לאכול הרבה סופגניות.

בני הנוער במרכז "איבים": שואפים ליזום תוכניות דומות במרכזי קליטה נוספים(צילום: שחר וזאנה)

בין ריקודים למשחקים, הופתענו לגלות שה"כוכב" שמשך את תשומת הלב של כולם, היה דוכן הספרים. דוכן ספרי יד-שנייה שאספנו באמצעות הסתובבות נמרצת בין כיתות בית הספר. תוך רגעים ספורים מפתיחת הדוכן, השתרך לו תור ארוך וצפוף של ילדים. כל ילד שקיבל ספר ניגש הצידה ודפדף בו בריכוז. אחת הילדות ניגשה אלינו ואמרה שהיא מאד שמחה שבאנו. הבנו שאנחנו עושים משהו משמעותי עבור העולים ואולי אפילו יותר, עבור עצמנו.

הפעילויות השונות עם העולים מילאו אותנו בחוויות מדהימות ועם הזמן בני הכיתה נקשרו מאוד לילדי המרכז. כשאנו מגיעים ל"איבים" אנו מתקבלים בחיבוק חם וחשים שהילדים צמאים לתשומת הלב ולחיבור לתרבות ולחברה הישראלית ושהם מרגישים שהם יכולים לסמוך עלינו.

ההתנדבות והחשיפה לעולים שינתה את התפישה החומרית שליוותה אותי עד אז וגרמה לי להביט החוצה. היא הראתה לי כיצד למצוא בתוכי כוחות לעשות שינוי ולהיות משמעותית. למרות הלחץ בלימודים והמבחנים, אני לא מוותרת וביחד עם חבריי לשכבה, ממשיכה ללוות את העולים.

במהלך השנה הקרובה, אנחנו מתכננים להשביח את הספרייה במרכז איבים, לערוך לעולים סיור מודרך בעיר תל אביב ולהזמין את ילדי המרכז לביקור בבית ספרנו ובעירנו - חולון.

מי אוהבת לאק? דוכנים והפעלות בחופשת חנוכה(צילום: שחר וזאנה)

• שחר ואזנה לומדת בכיתה י' בבית הספר "אורט חולון" ומובילה ביחד עם חבריה את מיזם על"ה (עזרה למשפחות העולים), במרכז הקליטה לעולים מאתיופיה, "איבים".
  

• ביום מעשים טובים כ-12,000 תלמידים מבתי הספר אורט יקחו חלק בכ-250 פרויקטים התנדבותיים בכל רחבי הארץ ויעשו טוב למען הקהילה והסביבה. הצטרפו גם אתם לעשייה החיובית!