"שכ"ד ממוצע מהווה 82% משכר המינימום"

ממשיכות ההתנגדויות לחוק קידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שמקדם האוצר (חוק הותמ"ל ). בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היום (ג') הציגו נציגי פורום הדיור הציבורי נתונים פסימיים, לפיהם שכר דירה הממוצע כיום בישראל הוא 38% מהשכר הממוצע, 82% משכר המינימום ו-120% משכר בקו העוני. ניצן תנעמי מפורום הדיור הציבורי טענה כי "החוק הזה חייב לתת מענה גם ובעיקר לחלשים ביותר".

• קריאה ללפיד: לקדם בנייה בשכונות העוני
• לפיד: דירות להשכרה לא יהפכו למעברות
• אושר בקריאה ראשונה: יוקם מוסד תכנון לאומי
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

במהלך הדיון גם נחשפו פערים גדולים בין עמדות הממשלה לעמדות ועדת הפנים לגבי סעיפים שונים של החוק - מה שעלול להקשות על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, ניסה לשווא לסתום את הפיות של נציגי הממשלה האחרים החלוקים בדעותיהם, ולהתיישר עם הקו של האוצר. אבל היו"ר מירי רגב (ליכוד-ביתנו) התייצבה לצדם כנגדו, והתעקשה על זכותו של כל עובד ממשלה להציג את עמדתו.

רגב הורתה להוסיף לחוק מטרות כמו "הגדלת מלאי לדיור הציבורי", ו"יצירת היצע של דירות למכירה במחיר מופחת". גם בקטע זה התגלה פער בין עמדת רגב לזו של האוצר, כשערן ניצן הטיח בה כי "החוק מכוון להגדלת מלאי הדירות ואין כל צורך להגדיר מטרות נוספות".

עמדת הוועדה זכתה לגיבוי מצד רשות הטבע והגנים. נציג הרשות, ניר אנגרט, אמר כי "היה מצוין לו הממשלה הייתה מגיעה לדיון על החוק מלכתחילה עם מתחמים מוגדרים להצלת השטחים הפתוחים ונותנת מענה לבעיות חברתיות". בקטע הזה קיבלה רגב תמיכת פוליטית מפי ח"כ תמר זנדברג (מרצ), שאמרה כי "אם מבקשת הממשלה להגדיל את מלאי הדירות, עליה לדאוג גם שההיצע יהיה מהסוג החברתי".

המשיך ותמך ברגב מהקצה השמאלי של המפה גם ח"כ דב חנין (חד"ש), שאמר כי "הצעת המטרות של יו"ר הוועדה היא "טובה ונותנת תשובה מסוימת להצעת חוק שגובה מחירים כבדים סביבתיים וחברתיים, ופוגעת במקצועיות מערך התכנון ובדמוקרטיה".

הירוקים ועיריית ת"א נגד החוק

במקביל דיון הגישו החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין עתירה נגד החוק לבג"ץ וטענו כי הוא כולל הקמת גוף תכנוני חדש, שרובו המוחלט ממשלתי ומטרתו לעקוף את מערכת התכנון הקיימת. הם ציינו כי קידומו של החוק פוגע באינטרס הציבורי.

"בקידום חוק הוותמ"ל נפלו פגמים יסודיים, הפוגעים בשלטון החוק ובאינטרס הציבור", נכתב בעתירה, "חובת ההתייעצות של הממשלה עם המועצה (לתכנון ובנייה - א.ש) היא בעלת חשיבות רבה במיוחד, בשל ההשפעות הבלתי הפיכות מטבען שיש להחלטות ולפעולות בתחום התכנון והבנייה, לכן מן הראוי היה שהממשלה לא רק תתייעץ, אלא גם תאמץ את עמדת המועצה".

עוד נכתב כי "בהיעדרה של עמדה כזו, נפל פגם יסודי בהחלטת הממשלה וועדת השרים, ולכן, לשם הבטחת שלטון החוק והאינטרס הציבורי גם יחד, יש לפסול את ההחלטה ולסובב את הגלגל לאחור, כך שקידום הצעת החוק בכנסת ייעצר והצעת החוק תוחזר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, ורק אחר כך תחזור לממשלה, על מנת שתדון בה".

גם ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, מתח ביקורת על החוק. במכתב ששיגר לשרי הפנים, האוצר והשיכון כתב כי החוק צריך לכלול מחיר מפוקח על שכר הדירה. "הגדרת דיור בר-השגה, כפי שהועלתה בוועדת הפנים, העוסקת רק בדירות קטנות או בשכירות במחירי שוק ואשר אינה כוללת אפשרות לקבוע מחיר מופחת ומפוקח, מחטיאה את המטרה ועלולה לפגוע באותן פתרונות שעיריית תל-אביב-יפו מיישמת היום בעיר", כתב.

לטענת עיריית תל-אביב, כ-10% מתקציב הפיתוח העירוני של העירייה מושקע בפתרונות לדיור בר-השגה. חולדאי טען כי ההגדרה שמסתמנת בחוק לדיור בר-השגה תפגע בפועלה של העירייה במתחמים שהיא מקדמת. "ההגדרה המוצעת מנוגדת לחלוטין לעקרונות המקובלים בעניין זה בעולם כולו, הכוללים פיקוח על שכר הדירה וקריטריונים לקביעת זכאות", כתב עוד ראש עיריית תל-אביב.

הוא הוסיף כי "בעידן הזה, בו מחירי הדיור ויוקר המחייה ממשיכים לעלות ומגיעים למצב שבו הציבור אינו יכול לשאת עוד, אנו זקוקים בדחיפות לדיור בר-השגה אמיתי, המוגדר בחוק, ככלי להתמודדות ולמיתון הנזקים הנגרמים מהרחבת הפערים בחברה".