קונצ'רטו לפסנתר, השראה, אהבה - ואוסקר?
הסרט התיעודי "הליידי במספר 6", על ניצולת השואה עליזה הרץ-זומר, יתמודד הלילה בטקס שבוע אחרי שהלכה לעולמה בגיל 110. המפיק מספר ל-ynet על "חוויה משנה חיים". צפו בקטעים מהסרט
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
הסרט "הליידי במספר שש: המוזיקה הצילה את חיי", של הבמאי הקנדי מלקולם קלארק והמפיק ההוליוודי ניקולס ריד, הוא אחד הפייבוריטים לזכות ביום ראשון בקטגוריית הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר. המצלמה של קלארק מכניסה את הצופה לדירת החדר הצנועה שבה התגוררה הרץ-זומר בשכונת בלסייז פארק בצפון-מערב לונדון ונותנת לו להציץ למוזיקה ולצחוק שהרכיבו את חייה.
צפו בטריילר של הסרט "הליידי במספר שש: המוזיקה הצילה את חיי":
הסרט מדגיש איך מצליחה ניצולת מחנות ריכוז בת 109 – גילה בעת הצילומים – להרגיש האישה בת המזל בעולם. "מוזיקה משמחת אותי", היא אומרת שם. "אפילו המחשבה על מוזיקה. מוזיקה מביאה אותנו לאי שלו, יפה ומלא אהבה. מוזיקה היא חלום".
קטעים נוספים מתוך הסרט - באדיבות nickreedent.com:
מוזיקה היא דת
אפילו כשהיא מתארת את חייה בשואה מחייכת הרץ-זומר כשהיא מדברת על המוזיקה. הנגינה שלה הצילה אותה כי לא רק האסירים היהודים אהבו אותה אלא גם הסוהרים הנאצים. "לפעמים אני אסירת תודה שהייתי שם, כי זה נתן לי פרופורציה",
היא אומרת למצלמה. "כולם מתלוננים כל הזמן ואומרים על הרבה דברים 'זה נורא'. אני אומרת 'זה לא כל כך נורא'".
מוזיקה, היא מסבירה בסרט, היא הדבר היחיד שעזר לה לקוות. עבורה הנגינה הייתה כמו דת, כמו אלוהים, מסוג הדברים שמרגישים במיוחד בזמנים קשים.
גם כשהיא מתארת את מותו של בנה, רפאל, ששרד איתה בשואה והפך לצ'לן מפורסם לפני שנפטר מדום לב לפני כ-15 שנה, מוצאת הרץ-זומר נקודת אור. "היה לו קונצרט בישראל ובערב הוא לא הרגיש טוב. הרדימו אותו בבית החולים והוא נפטר בן 64", היא מספרת. "הוא לא סבל והוא לא ידע מה זה להיות זקן. גיל 64 זה לא זקן. ביום שלישי הוא לא ידע שברביעי הוא ימות, וזה אחד הנסים הגדולים. זו פריבילגיה. אני אומרת על זה תודה מאה פעם כל יום".
לספר את הסיפור של אליס
מפיק הסרט, ניק ריד, שהיה טייס בצי המלכותי הבריטי, אמר השבוע בשיחה עם ynet שהעבודה על הסרט נמשכה כשנתיים. "כולנו חשבנו שאליס (עליזה) הייתה אחד מהאנשים הכי יוצאי דופן שהכרנו אי פעם, אולי אפילו המדהימה מכולם", הוא אומר. "מטבעה היא הייתה מאוד סקרנית.
במהלך הצילומים שאלה את כולנו שוב ושוב על עצמנו, והיינו צריכים להזכיר לה כל הזמן שאנחנו שם כדי לדבר איתה".
ועכשיו אתם מועמדים לזכות כשאליס כבר לא בחיים.
"בשבילנו הדבר החשוב ביותר הוא להביא את אליס לעולם. אם נהיה מספיק בני מזל כדי לזכות, כולנו יודעים למי נקדיש את הפרס".
איך תזכור את העבודה על הסרט?
"לספר את סיפורה של אליס הייתה חוויה משנת חיים. אפילו כשהאנרגיה שלה לאט לאט פחתה, הרוח הצלולה שלה לא דעכה. מנוע החיים שלה היה חזק כל כך שלא יכולנו להאמין בכלל שקיימת אפשרות שהיא לא תהיה איתנו. אנחנו גאים על המזל שניתן לנו להנציח את השיעור שאליס מעבירה לדורות הבאים. כולנו יכולים ללמוד המון מהאישה המופלאה הזו".
לפנייה לכתב/ת 
