פרשת שבוע: הוראות התורה לניהול כספים

פרשת השבוע שלנו (פרשת "פקודי") היא פרשה כביכול מאוד טכנית. היא מביאה דין וחשבון מפורט לגבי החומרים והכמויות שהתקבלו כתרומה לצורך בניית המשכן, ממשיכה בתיאור הכנת בגדי הכהונה ומסיימת בתיאור הקמת המשכן. ובכל זאת בתוך כל הטכני אנחנו יכולים למצוא גם כמה תובנות ועצות מעשיות לשיטות ניהול נבונות שהן בוודאי תקפות גם כיום.

• עוד במדור פרשת שבוע כלכלית
• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
  

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (שמות לח, 21)

מי בעצם אחראי על הדיווח והניהול של כל תרומות הכספים וחומרי הגלם? משה, שעד כה חשבנו שהוא זה שמתעסק בגבייה ובניהול של כספי הציבור, מצרף אליו אדם נוסף - איתמר, שיהיה אמון על הכספים עִמו. משה מרמז ומלמד אותנו שניהול כספים על ידי יותר מאדם אחד הוא הניהול התקין והמאפשר נקיון כפיים.

מפעולתו זו של משה כאן בפרשה שלנו למדו חכמי המשנה (שקלים ה, ב): "ואין עושין שֹררה על הצבור בממון פחות משניים". ההמלצה היא שבכל ארגון כדאי שליותר מאדם אחד תהיה האחראיות על תחום הכספים וגיוס המשאבים. וברמה המעשית, מסיבה זו תמיד יש צורך בארגונים גדולים, בחברות וגם בעמותות, בשתי חתימות לשם ביצוע תשלומים.

(צילום: shutterstock)

בפרשה שלנו משה נותן לעם דיווח כספי מפורט, הכולל את גובה ההכנסות שנתקבלו מתרומות וגם כיצד הן חולקו להוצאות בניית המשכן, תוך פירוט טכני מדוקדק, ובכך מציב לנו רף גבוה בעניין חובת הדיווח הכספי לציבור בכלל, ולציבור השותף בפעילות הכספית בפרט.

ילקוט שמעוני (פרשת שמות לח תטו) מוסיף, כי היה ציבור קטן שחשד במשה בניהול לא תקין של הכספים: "אלא ששמע משה ישראל מדברים אחריו", ולכן התחייב לתת דין וחשבון על פקודי המשכן. משה רבנו לא הסתפק בהנחה שכלל הציבור מאמין בגדולתו, אלא נותן דיווח מפורט, ולוּ בגלל המיעוט הקטן שחשד בו.

בהמשך הפרשה נלמד כי משה, המנהיג - או לצורך העניין המנהל שלנו - לא עוסק רק במתן הוראות ולאחר מכן בדיווח על התהליך והתוצאות. אלא שהוא, משה, יודע גם לעצור ולהוקיר תודה.

"וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה" (שמות לט, 43).

משה מברך את העוסקים במלאכת המשכן לאחר שסיימו את המלאכה, וכך מלמד אותנו את החשיבות שבהוקרת עובדים. בין אם מדובר בעובדים שנבחרו למלאכה ובין אם היו אלו אנשים מהעם שהתנדבו למלאכה, משה מוצא לנכון לשבח אותם, לברכם על גמר העבודה ולהוקירם. ההוקרה מובילה ליצירת אווירה חיובית, המחברת את העם למנהיגו, ומאפשרת את המשך ההתנהלות לקראת המשימות המשותפות הבאות.

סקר גאלופ מהשנה האחרונה מראה כי הוקרת עובדים היא המפתח לשימור עובדים, לשיפור התפוקה וכמובן לעליה ברמת שביעות רצון העובד מהארגון. הסקר מבהיר כי מנהלים החושבים שמתן משוב מעת לעת מספק את העובדים, טועים בגדול. גם אלו שלא נותנים משוב כי הם מניחים שהעובדים יודעים מה חושבים עליהם - טועים. רק מתן משוב על ביצועים והוקרה של העובדים על בסיס קבוע היא זו שמובילה לתוצאות. אז בואו ניקח על עצמנו השבוע להוקיר תודה לעמיתים ולעובדים שלנו. אבל גם לילדינו, לבני הזוג שלנו, להורים, לבני משפחה ולחברים. כמה נחמד יהיה להוקיר ולזכות בהוקרה.

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע