תוכנית הבינוי בת"א: מתנגדים אך אופטימיים

תוכנית המתאר החדשה של העיר ת"א-יפו (תא 5000) ממשיכה לספוג התנגדויות. אחרי שאתמול טענה עיריית בת ים כי התוכנית מעמיקה את הפערים החברתיים, יוצאים גם תושבי דרום תל-אביב במחאה נגד התוכנית ובגין היעדר פתרונות לשכונות הדרום, כך לדבריהם.

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן של ynet:

• עלינו גבוה מדי? קדחת המגדלים של ישראל
• "לא רוצה לחכות עד גיל 80 כדי לגור במגדל"
• ת"א: פנטהאוז נמכר ב-120 מיליון שקל
  

כ-200 תושבי שכונות שפירא, קריית שלום ושכונות נוספות חתמו על עצומה נגד התוכנית, ובמכתב ששלחו היום (ה') לשר הפנים, גדעון סער, וליו"ר הוועדה המחוזית בתל-אביב, גילה אורון, כתבו, בין היתר, כי "התוכנית מנציחה את המצב שבו שכונות הדרום מנותקות מהמרכז ואחת מהשנייה, והתושבים דורשים את הגדרת דרום העיר כאזור עדיפות להולכי רגל, כפי שמוגדר מרכז העיר".

עוד טוענים התושבים כי חרף ההצהרות על כך שהתוכנית תביא, בין היתר, להעברת התחנה המרכזית החדשה לחולון - שונו ברגע האחרון הוראות התוכנית, באופן שמונע פתרון מעשי להעברתה. נטען גם כי במקום לשקם את האזור הסמוך לתחנה המרכזית, "הוא הופך בתוכנית המתאר למתחם עסקי שיהיה נטוש בלילות - דבר שיתרום להגברת היעדר הביטחון האישי באזור בשעות הערב וימנע התחדשות של המקום".

התושבים דורשים במכתבם כי "במקום להקיף את שכונת שפירא בחומה של מגדלים, כפי שמוצע בתוכנית, ייעשה פיתוח השכונה בצורה המתחשבת באופי השכונה ובאזוריה השונים". בנוסף, הם מבקשים, "על מנת לתת מענה לתושבי השכונה בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, ולשמור על ההטרוגניות שלה, תותנה תוספת זכויות בנייה ברחובות הסובבים את השכונה, בכך שחלק מהדירות יהיו לדיור בהישג יד במחיר מפוקח ומוזל".

שכונת שפירא. התושבים יצאו במחאה(צילום: אמיר לוי)

בלי מגדלים אבל עם שיא בבנייה לגובה

תוכנית המתאר של תל-אביב מתעתדת להוסיף לעיר ללא הפסקה כ-35 אלף יחידות דיור עד שנת 2025, להעביר את מתחם התחנה המרכזית החדשה לחולון ולחבר את שדרות רוטשילד לחוף הים. אחת ההוראות בתוכנית היא לאסור בניית מגדלים במתחם "העיר הלבנה".

עד כאן ההמלצות - אבל על פי נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שנותחו על ידי חברת שיווק הנדל"ן אלדר עבור ynet, העיר תל-אביב היא שיאנית בבנייה לגובה - ועקפה את נתניה, שהתנוססה בראש הרשימה לפני מספר חודשים.

על פי הנתונים, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2013, הוקמו בישראל 8,866 דירות במגדלים בגובה 21 קומות ומעלה, לעומת 8,751 דירות שהיו בשלבים שונים של בנייה בכל שנת 2012. בתל-אביב יש כיום 1,989 יחידות דיור במגדלים בני 21 קומות הנמצאים בשלבים שונים של בנייה - כ-22% מכלל הדירות למגורים הנבנות בישראל.

המגדל הגבוה ביותר המתוכנן, אגב, הוא בן 80 קומות וצפוי לקום בפינת הרחובות שאול המלך-מנחם בגין על שטח הקריה. גם המחירים במגדלים מגיעים לשיאים בלתי נתפסים: שתי דירות 4 חדרים בקומה ה-16 של מגדל סוטין למשל, הכולל 29 קומות וממוקם ליד רחוב ארלוזורוב בתל-אביב, עולות לא פחות מ-12.7 מיליון שקל - מחיר המשקף כ-60 אלף שקל למ"ר.

שדרות רוטשילד. בקרוב נראה עוד מגדלים?(צילום: ירון ברנר)

"תוכנית המתאר תהיה פחות הדוקה"

"ניתן לחלק לשניים את אופי הבנייה בתל-אביב", מסביר ירון צוברי, סמנכ"ל השיווק בחברת קרסו נדל"ן, "באזור החוף, בצפון העיר ובשולי העיר ניתן לבנות מגדלי מגורים; ואילו במרכז העיר, בשל הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי בעל מרקם יחודי לשימור, קיימות מגבלות גובה".

צוברי נותן כדוגמא את פרויקט "בצלאל" הסמוך לשוק בצלאל בקרן הרחובות טשרניחובסקי ומכבי בעיר. "התב"ע המקורית כללה מגדל בן 16 קומות ו-124 דירות, אבל העירייה ביקשה מהיזמים לשנות אותה, כך שתתאים למרקם העירוני", הוא אומר.

צוברי אולי השלים עם ההנחיות, אבל יש מי שרואה את קו הרקיע של תל-אביב בעוד כעשור ממשיך לצמוח. "כאדריכל ומתכנן בעיר אני לא מרגיש בנוח שכבר נקבע מראש באיזה גובה לבנות", אומר בשיחה עם ynet אדריכל אבנר ישר, יו"ר ישר אדריכלים. "תוכנית המתאר לעיר מבורכת, אבל יש סכנה בתוכנית שסוגרת את כל תחומי העיר מבחינה תכנונית - כך שאי אפשר לבוא לוועדה המקומית עם הצעות יוצאות דופן".

ישר סבור שההתנגדויות שהוגשו על ידי התושבים, על ידי שכנותיה של תל-אביב וגם על ידי מהנדס העיר עצמו, יובילו לתיקונים ושינויים, והתוכנית שתאושר בסופו של דבר תכיל בתוכה את דעת הציבור והמתכננים. "התוכנית תהיה יותר פתוחה, פחות הדוקה ויהיה בה יותר חופש למתכננים", הוא אומר, "אני חושב שרוח התוכנית תושפע, כך שתהיה אפשרות להציע הצעות רדיקליות ולא רק הצעות צפויות".