החתונה החשאית של ראש הממשלה והספרנית
השבוע לפני 50 שנה: אשכול חבש "מגבעת דיפלומטית" כששבר כוס בפעם השלישית. הכלה - צעירה ממנו בעשרות שנים, "לבושה חליפת יום רגילה". וגם: כשאייבי נתן טס למצרים וכולם חשבו שנהרג
הוא היה ראש ממשלה בן 68, היא הייתה ספרנית שצעירה ממנו ביותר מ-30 שנה. ב-3 במרס 1964, השבוע לפני 50 שנה, התחתן ראש הממשלה לוי אשכול עם מרים זליקוביץ', שעבדה כספרנית בכנסת. בחתונה, שדבר קיומה נשמר בסוד אך דלף לתקשורת, השתתפו רק מעטים ובהם בכירים במשרד ראש הממשלה.
השבוע לפני - לכל הכתבות
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
"הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל", אמר אשכול, בזמן שעמד בפעם השלישית בחייו מתחת לחופה. "ידיעות אחרונות" דיווח כי ראש הממשלה לבש חליפה שחורה, כתונת צחורה וחבש לראשו מגבעת דיפלומטית. מרים, לבושה חליפת יום רגילה וחבושת צעיף לבן, עמדה לידו. את הטקס - שנמשך כ-20 דקות בשעות הצהריים - ניהל הרב אליהו פרדס, רבה הראשי של ירושלים.
כמה ימים לפני החתונה התקשרה הכלה לדודתה ובישרה לה כי החופה תיערך "בעוד שבוע". נראה כי עקב הפרסום יום קודם לכן על החתונה החליטו בני הזוג להקדים את המועד ולערוך לא רק חתונה צנועה, אלא "חופת בזק" חשאית. כמעט מיד לאחר הטקס חזר ראש הממשלה ללשכתו לעבודתו השגרתית. גם הכלה הודיעה כי למחרת החתונה תתייצב לעבודתה בספריית הכנסת.
למעשה רק מתי מספר ידעו על הסוד לפני פרסומו, נכתב ב"ידיעות אחרונות" לפני 50 שנה, ורק חוג מצומצם ידע על ה"רומן" שנרקם בין ראש הממשלה לספרנית מאחורי הקלעים. זליקוביץ' הכירה את אשכול, כשהייתה עם רעייתו השנייה אלישבע ז"ל בימיה האחרונים. מרים נהגה לשבת ליד מיטת חוליה של אלישבע בהיעדרו של בעלה שהיה טרוד בענייני המדינה.
בספר "האישה שאיתו" של אילן בן-עמי, שמספק הצצה על נשות ראש הממשלה, נכתב כי מרים אשכול יצרה דגש חדש של אשת ראש ממשלה. צעירה, מצודדת, דעתנית ומעודכנת בהלכות העולם. היא תפסה במהירות עמדת מפתח בסביבתו של מנהיג המדינה, איזנה בכריזמטיות את הדימוי האפרורי של אשכול, מינתה את עצמה למנהלת אישית של כל ענייניו והייתה מעורבת בעבודה השוטפת.
לוי אשכול הלך לעולמו ארבע שנים לאחר חתונתו השלישית והיה לראש הממשלה הראשון שנפטר במהלך כהונתו.
כשאייבי נתן "נהרג"
שנתיים לאחר מכן, בסוף פברואר 1966, המריא אייבי נתן במטוס "סטירמן" שכונה "שלום 1", במה שתיאר כ"שליחות של שלום" למצרים. לפני המראתו הוא פנה בקריאה הבאה לנשיא מצרים נאצר: "אני בלתי מזוין, ובמטוס שלי אין משדר. אנא, הבטח את נחיתתי בשלום בפורט סעיד".
במשך שעות לא נודע גורלו של פעיל השלום הישראלי וסוכנות ידיעות אמריקנית דיווחה כי מטוסו הופל והוא נהרג, דבר שגרם לכמה כלי תקשורת לדווח על מותו בטרם עת. למעשה, אייבי נתן נחת בשדה התעופה בפורט סעיד ולאחר נחיתתו נחקר על-ידי מנהל הביטחון בנמל התעופה, חאסן רושדי.
סוכנות הידיעות AP, שהייתה המקור לידיעה על מותו של נתן, מיהרה לתקן ודיווחה כי נתן ביצע נחיתת חירום לאחר שהדלק במטוסו אזל. בין אלו שפגשו את הישראלי במצרים לאחר נחיתתו היה מושל פורט סעיד, מוחמד סעיף טאלאל, שאמר כי יעביר את נתן לשלטונות המצרים בקהיר, "שעליהם להחליט מה ייעשה בטייס הישראלי".
אבל ב"קליפורניה"
כשהגיעו הידיעות המוטעות על מותו לישראל הוציאו כמה עיתונים מהדורות מיוחדות שבישרו כי מטוס של נתן נפל והוא נהרג. ידידיו וחבריו שחתמו על "עצומת השלום", שאותה היו אמור להעביר לנאצר, חשו עצמם אשמים. "אף אחד מאיתנו לא לקח אותו לגמרי ברצינות", מלמל אחד מהם. "היינו מתגרים בו: נו, אייבי, מתי אתה טס? ובסופו של דבר הוא טס".
בעל הגלריה ז'אן תירוש התפרץ בהיסטריה: "אתם הרגתם את אייבי. אתם החברים הטובים שלו, שהסיתו אותו". איש לא הגיב לדברים. השחקנית יונה עטרי פרצה בבכי: "טיפשים, למה נתנו לו לנסוע".
למסעדה הגיעו ההוצאות המיוחדות של עיתונאי הערב וצעירה בלונדינית קראה בקול רוטט את הכותרות על ההתרסקות. אז התפרץ חיים חפר למסעדה הסגורה בשאגה וזעק: "הוא חי". לרגע הביטו בו כמתעתע, נכתב אז, אך חפר חזר: "הוא חי, זה עתה קיבלתי טלפון ממערכת 'ידיעות אחרונות'".
האבל התחלף בשמחה. אנשים מבוגרים פיזזו כילדים, התנקשו ומיד החלו משיקים כוסות. עובדות המסעדה תלו על החלון שלט גדול 'אייב חי!' והשמחה פשטה אף למדרכה, שם הצטופף מאז שעות הצהריים קהל של מאוד. כשיצאה המהדורה השלישית של עיתוני הערב כולם קראו את הידיעה המרגיעה. "תודה לאל", אמרה אישה בתור לאוטובוס. "לא הגיע לו למות".
"קומדיה ישראלית"
"הייתה זו קומדיה מגוחכת, שהשחקן המסכן אשר הופיע בה, אייבי נתן, אינו ראוי אפילו לעונש", נכתב למחרת הטיסה בבטאונו של נאצר, "אל-אהראם". במאמר נטען כי נתן נשלח למעשה על-ידי ישראל, "שמילאה תפקיד של במאי ושחקן ראשי כאחד בקומדיה מגוחכת". העיתון המצרי כתב כי אייבי נתן נשלח לקהיר לשוחח עם מנהיגי מצרים על התפייסות בין ישראל והערבים. הטענה התבססה על כך ש"מטוסי הקרב המודרניים ואמצעי הביטחון הרבים של ישראל לא מנעו משום מה ממטוסו של נתן את המסע למצרים". עוד נכתב בעיתון המצרי כי "ישראל ניסתה להוסיף 'גורמים דרמטיים לקומדיה' ו'קול ישראל' אף שידר ידיעה על הפלת מטוסו והריגתו בשטח מצרי".
גם עיתוני ארצות הברית הביאו ברובם את הידיעה על טיסת השלום של נתן בהבלטה. "ניו יורק הארלד טריביון" פרסם בעמודו הראשון תמונה של הטייס הישראלי, שכונה רודף שלום. גם "ניו יורק טיימס" פרסם תמונה שבה נראה אייבי נתן עולה למטוס. לפי העיתון, המצרים ניסו לשכנע את נתן שיחזור לישראל, אולם הוא טען כי סוללות המטוס לא יחזיקו מעמד ושאין לו דלק די הצורך. לכן, נכתב בעיתון, התירו לו ללון בבית הסוהר בפורט סעיד.
פורט סעיד כמו בת ים
"אני מאמין שעשיתי צעד ריאלי לקידום השלום ועכשיו אני הולך לישון", כך אמר אייבי נתן כשחזר לישראל בטיסה ממצרים. "24 שעות יהיה לכם שקט ממני, אך כשאקום - תראו שלא גמרתי. זו רק ההתחלה".
מסיבת העיתונאים של נתן עם חזרתו לישראל התקיימה בדירת המלכים, כפי שכונתה אז, במלון "הילטון" בתל אביב. הוא סיפר על הנחיתה על אדמת מצרים: "נחתתי על המסלול וראיתי אנשים רצים לעבר המטוס", שחזר. "בין אלה היה מפקד שדה התעופה. ירדתי מהמטוס ואמרתי לו שלום באנגלית ובערבית. אמרתי ששמי אייבי נתן ושאני מישראל ובאתי לשוחח עם מצרים בשם כ-100 איש. ראיתי שהוא לא מאמין לי שאני מישראל. 'אתה ישראלי?, אתה מישראל?', הוא שאל אותי שוב ושוב".
נתן סיפר על הפגישה עם מושל פורט סעיד: "הוא אמר לי 'אני מדבר בשם הממשלה. אנחנו כן רוצים בשלום. ימי המלחמה עברו, אבל זה תלוי בכם'. ואז הוא התחיל לדבר על הפליטים". בשלב זה אמר נתן למושל כי הוא רוצה לתת לו מתנה.
"הוצאתי את התנ"ך שהיה אצלי בכיס ומסרתי לו. הוא שמח מאוד ושאל אותי איזה מתנה אני רוצה. אמרתי לו כי כאשר שאלו אותי בתל אביב מה תביא ממצרים, השבתי בצחוק כי אביא את הפירמידות".
בטור מיוחד ל"ידיעות אחרונות" כתב נתן על טיסתו: "פורט סעיד היא עיר יפה ויש בה שיכונים רבים שנבנו על חורבות ההפצצה מימי מבצע סואץ. שיכונים אלה הזכירו לי את שיכוני בת ים, וחשבתי כי בעצם אין שום הבדל". הוא סיפר כי טייל ברחובות פורט סעיד בלוויית ראש שירותי הביטחון במקום ומספר טייסים. "הם היו אדיבים וחביבים ובשום אופן לא הרגשתי שהם שונאים אותי. להיפך, כאשר הגענו אל הכיכר המרכזית של העיר, הצביע ראש שירותי הביטחון על בית מגוריו ואמר לי 'אתה רואה, כאן בבית שבו אני גר מתגוררות שלוש משפחות יהודיות'".
לפנייה לכתב/ת 
