גיל הפנסיה עשוי לעלות: "מרגיז, אל תכפו"

"מי שירצה להמשיך לעבוד שיעבוד, אבל שלא יכפו עליי". בזמן שפקידי משרד האוצר עמלים על הכללת העלאת גיל הפרישה מעבודה בהצעת תקציב המדינה ל-2015, נראה כי בציבור יש לא מעט מתנגדים למהלך. "התוכנית של האוצר ממש מרגיזה אותי", אמרה ריקי שרון (59), שצפויה לפרוש מעבודה בעוד שלוש שנים. כמו רבים מבני גילה, שרון שעובדת זה ארבעה עשורים בהנהלת חשבונות מעוניינת לצאת לפנסיה. לדבריה, "אני רוצה לצאת לטייל וליהנות לפני שאהפוך לסיעודית".

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

לפי תוכנית האוצר, שדורשת את אישור הממשלה ושפורסמה ב"ידיעות אחרונות", גיל הפרישה לנשים יועלה מ-62 ל-64 באופן הדרגתי במשך שש שנים וגיל הפרישה לגברים יועלה מ-67 ל-70 במשך תשע שנים.

מאיר כהן (65), שעובד כאיש תחזוקה בחברת תעופה, אומר כי העלאת גיל הפרישה תפגע בבריאותו. לדבריו, "אני עובד בעבודה פיזית וככל שאני עובד יותר, ככה הנזקים הבריאותיים שלי רק גדלים. כל הזמן אני אומר לעצמי שעוד שנה-שנתיים אוכל לנוח ועכשיו הדיבורים האלה ממש מטרידים אותי".

ריקי, מנהלת החשבונות, הדגישה כי היא "רוצה לצאת כבר לגמלאות. בשנים האחרונות אני רק סופרת את הימים לרגע הזה. התחושה שלי היא שהכסף שלי מממן אנשים שחותמים אבטלה בלשכת התעסוקה וכאלה שחיים על קצבאות. מהיום שסיימתי ללמוד התחלתי לעבוד".

מנגד, זיווה (62), אף היא מנהלת חשבונות, מעדיפה להישאר שנים נוספות בעבודתה. "אני מאוד נהנית בעבודה שלי ויש לי עניין וכיף גדול להגיע. לפני שאחליט לפרוש אעשה את זה בצורה מדורגת, לאט לאט ארד בנפח השעות עד שאפסיק לעבוד. כמובן שגם לעניין המשכורת יש תפקיד משמעותי".

(צילום: Shutterstock)

התוכנית לשינוי גיל הפנסיה הועלתה על רקע המשבר בביטוח לאומי, והחשש כי בעוד פחות מ-30 שנה לא יוכל המוסד לעמוד בתשלומי קצבאות לאזרחים. העלייה החדה בתוחלת החיים בישראל בדור האחרון צפויה להביא לשינוי מהותי של ההרכב הדמוגרפי בחברה, כאשר היחס בין אזרחים בגיל העבודה לגמלאים יצטמצם לטובת הגמלאים.

יו"ר נעמת: "כיסוי לגירעון בתקציב" 

יו"ר נעמת, גליה וולוך, אומרת כי מדובר בתוכנית המגלמת בתוכה פגיעה קשה בציבור הנשים. "נעמת ויתר ארגוני הנשים יתנגדו לדחיית גיל הפרישה שנועד לכסות את הגירעון בתקציב המדינה". וולוך ציינה כי "היום, נשים מגיל 45 נפלטות ממעגל העבודה ומטרידה אותי העבודה שאם יעלו את גיל הפרישה, זמן ההמתנה לקבלת זכאות לתשלום מביטוח לאומי יימשך עוד מספר שנים. דבר שמשמעותו הוא גזר דין של עוני לנשים רבות".

העובדה ששתי נשים בכירות בציבוריות הישראלית - מנכ"לית האוצר יעל אנדורן ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג - נמנות עם תומכי התוכנית מאכזבת את וולוך. "עצוב לי במיוחד ששתי נשים לא רואות את מה שציבור הנשים כולו חש", אמרה יו"ר נעמת. "דווקא הנגידה פלוג שעברה דרך קשה במינוי שלה לתפקיד, הבינה עד כמה קשה לנשים לשבור את תקרת הזכוכית. דווקא ממנה הייתי מצפה לקבל יותר אמפתיה והבנה".

וולוך מדגישה כי לצד הביקורת על כוונת האוצר, יסכימו ארגוני הנשים לצעדים מתונים יותר. "ישנם כמה פתרונות נוספים, כדוגמת הפרדה בין גיל הפרישה לגיל הזכאות לתשלום מהביטוח הלאומי, שינוי שוק העבודה והבטחת מקום עבודה לנשים מעל גיל 45. בנוסף, יש לבחון מחדש את היחס למקצועות שוחקים עם ראייה מגדרית כדוגמת אחיות, מטפלות ועובדות ניקיון, שבהם מועסקים כ-70 אחוז נשים".

שנת 2042: המשבר הגדול בביטוח הלאומי

כבר מ-2009 ידוע לממשלה שהמוסד לביטוח לאומי לא יוכל לעמוד בעתיד בהתחייבויותיו החל מ-2042 - ואז גם מונתה ועדה שהמליצה על הצעדים הנדרשים כדי להתמודד עם שינויים אלו ועם מצבו הפיננסי העגום של הביטוח הלאומי. עם זאת, עד היום ההמלצות הללו לא הפכו לצעדים מעשיים. אם לא יינקטו

צעדים שכאלה, ייכנס המוסד לביטוח לאומי לגירעון שלא יאפשר לו לשלם קצבאות לאזרחים ותיקים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי.

בדיון בנושא בכנסת החודש אמרה ח"כ סתיו שפיר (העבודה) כי "מדובר במחדל שיש לטפל בו באופן מיידי, אחרת כשנגיע לקבל את קצבאות הזקנה שלנו נעמוד בפני שוקת שבורה". לדבריה, "חברי הממשלה לא ששים לקבל החלטות כשמדובר על מחדלים שעיקר ההשלכות שלהם יופיעו הרבה אחרי שהם יפנו את הכיסאות, אבל כשזה נוגע לקצבאות שלנו אסור לאף אחד לטמון את הראש בחול".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "נושא גיל הפרישה והפנסיה טרם הובא לשולחנו של שר האוצר ולא נקבע דיון בנושא זה בזמן הקרוב".