"מלחמת קרים ה-2": על מה הם נאבקים?
חצי האי שסופח לאוקראינה לפני 60 שנה מורכב מרוב רוסי שמאותת כבר שנים על רצון להתנתק. מה האינטרס הצבאי של מוסקבה? האם ארה"ב מחויבת במסמך להגן על השטח? והתקדים הגיאורגי שצריך להרתיע את קייב
מוקד הקרב על אוקראינה הוא חצי האי קרים - שטח אוטונומי של כשני מיליון איש עם רוב דובר רוסי, קשרים חזקים לקרמלין והיסטוריה של מלחמות. החיילים הרוסים המוצבים דרך קבע בבסיסים לחופי הים השחור קיבלו אור ירוק מהקרמלין להשתלט על בנייני ממשל מקומי שגם כך מביע כבר שנים רצון לסיפוח לאימא רוסיה. מה מבדיל את קרים מיתר אוקראינה, ומדוע חצי האי חשוב כל כך לרוסים?
רוב רוסי, שלטון אוקראיני
לרוסיה השפעה דומיננטית על חצי האי קרים כבר 200 שנה, מאז סיפחה את השטח ב-1783. החקלאות הענפה והגישה לים השחור הפכו את חצי האי לבעל חשיבות כלכלית ואסטרטגית. לפני 60 שנה ב-1954 עברה השליטה על קרים לידי אוקראינה כאשר שתי המדינות היו חלק מברית המועצות.
כבר ב-1991 אחרי נפילת השלטון הסובייטי נשמעו קולות לסיפוח מחדש של חצי האי קרים על-ידי השלטון החדש ברוסיה, אך מחוקקים באוקראינה ובקרים הצביעו בעד הישארות תחת שלטון קייב. לפי סקר שנערך ב-2011 בחצי האי קרים, רק 24% מהתושבים הם אוקראינים אתניים, המתגוררים בעיקר בצפון. לעומתם 58% עם זיקה אתנית רוסית ומיעוט של 12% המורכב מבני הקהילה המוסלמית הטָטָרִית.
פרט ליחסי הכוחות בין האוקראינים התומכים בהתקרבות למערב לבין התושבים הפרו-רוסים, נכנס למשוואה גם אותו מיעוט טטרים בני קרים, שהחל לגדול עם חזרת הקהילות לחצי האי אחרי נפילת ברית המועצות. הם טוענים כי גורשו משטח קרים על ידי סטלין בשל שיתוף פעולה עם הכובש הנאצי במלחמת העולם השנייה. מומחים הסבירו ל-BBC כי הטטרים מתנגדים בחריפות לסיפוח רוסי, כך שהם ניצבים - לפחות בעימות הבין גושי - בצד הפרו-מערבי.
הכוח הרוסי בקרים
כוחות רוסים חמושים ברחובות קרים הם מחזה שביום יום. הצי הרוסי מחזיק בעיר סבסטופול בקרים בסיס צבאי ותיק לחופי הים השחור שפועל שם כבר 230 שנה. ספינות קרב וצוללות עוגנות במקום האסטרטגי, צפונית לטורקיה ובקרבת הים התיכון והבלקנים. המומחה כריסטיאן לה-מייר ציין בשיחה עם CNN כי הבסיס בסבסטופול הפך לאחרונה לפחות משמעותי על רקע הרחבת בסיס רוסי אחר לחופי הים השחור בנובורוסייסק. ולמרות זאת ניתן להבין שהמקום נותר חשוב למוסקבה, שב-2010 התנתה את מחיר הגז המוזל שהעניק לאוקראינה בהארכת חכירת השטח.
אותו הסכם חכירה מפרט מה מותר לכוחות הרוסים בשטח אוקראינה. ללוחמי הצי אסור להוציא נשק, ציוד או כלי רכב מחוץ לבסיס ללא אישור אוקראיני. לכן הדגיש נשיאה הזמני של אוקראינה, בתגובה לתמונות של חמושים רוסים בערי קרים, כי כל תזוזה של כוחות רוסים מחוץ לבסיסם "תיחשב תוקפנות צבאית".
מה מצבה החוקי?
חצי האי קרים נמצא תחת שלטון חוק אוקראיני שהוכר על ידי רוסיה לפני עשור, בחוזה שבו מוסקבה הסכימה לכבד את השלמות הטריטוריאלית של שכנתה. על המסמך חתומות גם ארצות הברית, בריטניה וצרפת - מה שעלול לחייב את המדינות המערביות להגן על השלטון בקייב במקרה של פלישה רוסית. ב"דיילי מייל" הבריטי פירשו את מזכר בודפשט (שנחתם ב-1994 על ידי הנשיא האמריקני ביל קלינטון, ראש הממשלה הבריטי ג'ון מייג'ור, נשיא רוסיה בוריס ילצין ונשיאה השני של אוקראינה לאוניד קוצ'מה) כ"הסכם שטכנית משמעותו שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה יהיה לארצות הברית ולבריטניה קשה להימנע מיציאה למלחמה".
חצי האי קרים מוגדר רפובליקה אוטונומית, עם פרלמנט עצמאי. עד 1995 עמד בראש המחוז נשיא קרים, תפקיד שבוטל לאחר שבדלן פרו רוסי עלה לשלטון ברוב דוחק. מאז אחראי השלטון בקייב למנות נשיא ייצוגי וראש ממשלה.
תקדים גיאורגיה
טיעונים דומים לאלו שהצדיקו את אישור הפרלמנט הרוסי להשתמש בכוח באוקראינה הושמעו לפני שש שנים בפלישה הרוסית לגיאורגיה.
אז, במקום חצי האי קרים, עמד במוקד המאבק מחוז דרום אוסטיה שגם הוא שוכן לחופי הים השחור. במלחמה ב-2008 החליטו בנאט"ו לא להתייצב להגנת גיאורגיה. אך הפעם ההימור הרוסי שונה: חצי האי קרים גדול מדרום אוסטיה, אוקראינה עצמה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה יותר בהשוואה לגיאורגיה, והאוכלוסייה בקרים מפולגת יותר.
"המערב" ניצב כבר בפני מלחמה מול רוסיה על שטח חצי האי קרים במחצית המאה ה-19. האימפריות הבריטית והצרפתית המתועשות לחמו ברוסים במלחמת קרים בין 1853-1856, במסגרת מאבק הכוחות על שרידי האימפריה העותמנית המתפוררת. המצור על העיר סבסטופול באותה מלחמה זכור בבריטניה בעיקר בשל סיפורה של פלורנס נייטינגייל - האחות שייסדה את מקצוע הסיעוד המודרני. אז הסתיימה המלחמה בהפסד רוסי. עם זאת הם ניצחו באחת החזיתות "בקרב על בלקלבה" שהפך למורשת קרב זכורה בבריטניה.
לפנייה לכתב/ת 
